העדפת משמורת משותפת אף ביחס לילדים

טוענת כי יציאת הקטין לפנימייה הייתה תוצאת של היתנהלות שני ההורים, גורמי הרווחה מפקחים על שלומו של הקטין [א'], לא עלה רושם שהאב מסית את הילדים, מבארת מדוע אין לשלול מהאם משמורת משותפת אף אם האב לא מעוניין בשיח שוטף עם האם, לא עלה שהמניע הוא כלכלי, זמני העבודה אינן השיקול היחיד בהמלצות למשמורת, האם בהדרכה הורית.

ועוד מצאנו בפד"ר אחר (חלק א עמודים 177-176), שם עסקו בעיניין אב, בעל המשמורת על הילד, המעוניין לצאת לחו"ל לתקופה מוגבלת והאם מסרבת לכך בטענה שזה מרחיק ממנה את הילד למשך אותה תקופה, והזכירו בין השאר את טובת הילד מול טובת ההורה, וכך כתבו: ועוד, בשעה שעומדת לפנינו השאלה מה להעדיף, את זכויות האם או טובת הילד, ודאי שטובת הילד קודמת.

מן הכלל את הפרט – ביחס לנידון שלפנינו לאור התפיסה ההלכתית שהוצגה לעיל ולאור התפיסה המחודשת במושג המשמורת, לפיה אין במבחן המציאות משמעות למושג זה, כמתואר לעיל מאת ד"ר יואב מאז"ה (תפיסה שכאמור, עדיין צריכה עיון ובחינה מדוקדקת), קל להבין כי יהיה ניתן להחילה אף ללא תנאי הסף המקובלים בפסיקה האזרחית, כגון קשר עינייני בין ההורים באשר לצרכי הילדים, שהרי ממילא אין כל משמעות מהותית להגדרה זו, ואדרבא, קביעת משמורת משותפת תיאלץ את שני ההורים לקיום קשר בסיסי סביר בשאלת צרכי הילד, ביודעם כי אלולא זה, הגדרתם כהורה משמורן מוטלת בספק.

...

ובכן, לאור כל האמור, ולאחר הפעלת שיקול הדעת, כולל שמיעת עמדת שני הצדדים פעמים רבות, בדיון בפני בית הדין ובכתבי טענותיהם ותגובתם, כולל לאחר עיון בתסקיר הרווחה פ"ת שהוגש לתיק ובתגובת העו"ס לטענות שני ההורים, בית הדין מחליט לאמץ בתוקף של פסק דין את האמור בתגובת עו"ס הרווחה פ"ת (מעפילים) מיום י"ד בטבת תשפ"א (29.12.20), וכן מחליט לאמץ בתוקף של פסק דין את האמור בתסקיר המקיף מאת הרווחה פתח תקווה (מעפילים), מיום כ' בכסלו תשפ"א (6.12.20), אשר במסגרתו הומלץ על משמורת משותפת, המלצה לפנימיית יום לבן [א'] כולל טיפול, שילוב הבן [ד'] בפנימייה כולל טיפול, המלצה לזמני שהות באמצע השבוע וסופי שבוע לבנים [ד'] ו[א'], הסדרי שהות לחגים וחופשות, טיפולים לאם והמלצה להדרכה הורית לאב וכן המלצה לאב לתקשורת הורית עם האם.

ועוד מצאנו בפד"ר אחר (חלק א עמודים 177-176), שם עסקו בעניין אב, בעל המשמורת על הילד, המעוניין לצאת לחו"ל לתקופה מוגבלת והאם מסרבת לכך בטענה שזה מרחיק ממנה את הילד למשך אותה תקופה, והזכירו בין השאר את טובת הילד מול טובת ההורה, וכך כתבו: ועוד, בשעה שעומדת לפנינו השאלה מה להעדיף, את זכויות האם או טובת הילד, ודאי שטובת הילד קודמת.

מסקנת הדברים בתפיסה ההלכתית נמצאנו למדים מכל האמור, כי עיקר העניין בהלכה הוא מקום הימצאותם של הילדים, המקום הפיזי; האם יש להעדיף שיימצאו אצל האב או אצל האם, והחילוק בין בנים ובנות, הכול בהתאם לטובת הילד ושיקול דעת של בית הדין.

דברים אלו מקבלים גיבוי חזק מחוות דעתו של ד"ר **** גוטליב מתאריך 17.5.2013 שכתב, כי "פלוני מכחיש כי הוא מבקש משמורת משותפת על מנת להפחית בדמי המזונות", ויותר מזה כתב ד"ר **** גוטליב בחוות דעתו מתאריך 13.2.2015, "מהשיחה שלי עם ההורים הבנתי כי לא חל שינוי מהותי במערכת היחסים שלהם מאז שפגשתי אותם בפעם האחרונה. עדיין יש ביניהם ויכוח חריף בעיניין השאלה אם על האב לשלם דמי מזונות – כפי שהאם רוצה – או שמא יש ליפתור אותו לגמרי מדמי המזונות, כפי שהוא רוצה. כמו כן התרשמתי כי שני ההורים – במיוחד האב – טרם זנחו את תחושות הפגיעה שלהם מהעבר והכעסים הנובעים מאלו. אכן במהלך המפגש שלי עם ההורים התעוררו חלק מהטענות והתלונות אשר הם השמיעו באוזני לפני שנתיים, וזאת כאילו הדברים ארעו רק אתמול." למרות האמור וידיעתו שהאישה מנהלת מערכת חיים זוגית עם אישה אחרת, ואף כתב זאת בכתב התביעה, האיש עשה הכל בכדי לנסות להביא לשלום בית דבר שלא צלח בידו, ולאחר שהצדדים התגרשו, מבקש האיש נכון להיום לפתוח את הדיון מחדש בעיניין הגירושין בתואנה שהאישה לסבית, ולהערכת בית הדין הדבר נובע מתוך רצונות נקמה והבאת האישה שתסכים לרצונו בעיניין גובה מזונות הילדים.

הואיל ושני ההורים אינטליגנטיים אי אפשר להעדיף אחד על השני, משמורת משותפת מתאימה ולכן אני מצטרף לפסק הדין.

...

"דומני כי הערותיי לעיל בעניין המכתב דיים להביע את עמדתי להצעה זו." המומחה ציין את עמדתו השלילית לגבי מעורבות הוריו של פלוני ואף ציין זאת במסקנותיו, כי "בשל העוינות הקשה שהוריו של פלוני מגלים כלפי הגב' פלונית, אין, בשלב הזה, לאפשר להם להיות לבד עם הילדים שלא בנוכחותו של פלוני." "מאד מומלץ לפלוני כי ימצא את הדרך להיות יותר לבד עם הילדים, ופחות להסתמך על עזרה של בני משפחה. אין ההזדקקות הזאת עולה בקנה אחד עם הטענות שלו לפיהן הכישורים ההוריים שלו טובים לא פחות מאלו של גב' פלונית." אין ספק שכל הקורא את חוות דעתו של ד"ר **** גוטליב יגיע מהר למסקנה מיהו האדם העומד לפניו, אדם שפעולותיו מונעות יותר מניסיון למתן מענה לצרכים שלו ופחות מרגישות לאלו של הילדים.

ולכן אני סבור שיש לעצור את מחול השדים ולהפסיק את משמורת האב.

בסעיף 27 לכתב ההגנה שהגיש הנתבע לפני כשנתיים הוא טוען כי בשל משבר הקורונה לא עלה בידיו לשכור דירה בה יגור עם הילדים (בזמני שהות) אך הוא מתכוון לעשות כן "בימים הקרובים". בסיכום כתב ההגנה עתר הנתבע לקביעת משמורת משותפת ביחס לילדים.

לעיתים, כאשר הסיכסוך בין ההורים נמצא בעצימות גבוהה, קיימת אי הסכמה אף ביחס לנושאים פעוטים והדבר כמובן מקשה מאוד על קבלת החלטות לטובת הקטינים.

במקרה שלפניי שני הצדדים מתגוררים באותה עיר שממילא היא קטנה והמרחק אינו רב ביניהם, כך שזמני השהות צריכים ויכולים לשמש המכנה הבסיסי המשותף להסדר מימוש האחריות ההורית אך מנגד וכיוון שהצדדים גרים באותה עיר והילדים מתבגרים עם צרכים ורצונות והעדפות שונות משלהם חשוב לאפשר שינויים בהסדרי שהות מעת לעת ו/או להמנע מקביעות קשיחות שלא מתיישבות עם רצונם.

...

כך למשל קבעה השופט גאולה לוין בעמ"ש (מחוזי באר שבע) - 10- 31 : 18 י.ר. נ' ש.ר. ( 2/9/2019 , נבו) בפסקה "באשר למחלוקת עצמה, אני סבורה כי יש לאמץ את המלצות התסקיר

עם האם מדובר בחיי שגרה ופנאי גם בהקשר זה אציין כי איני מקבל טענת האב שהדבר תלוי מקום/מבנה/בית ולא תלוי הורה.

הילדים עצמם יודעים להביע עצמם ורצונם בפני אביהם כשאינם רוצים ללון אצלו והוא מגיב באופן מותאם, לא כועס על מי מהם ולא מאלצם לעשות כן. בסיכומו של דבר, סבורני כי טובת הילדים מצדיקה קביעת זמני שהות ברורים מצד אחד עם חיוב של ההורים לפעול על פיהם תוך הימנעות שיפוטית מכוונת מתיוג או הכתרה של הורה אחד כעדיף בהורותו או "משמורתו" על פני האחר.

התובע והנתבעת (להלן: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת לצדדים שלושה ילדים משותפים (להלן: "הקטינים"): - *** ,*** 00.00.2006 - *** ,*** 00.00.2007 - *** ,*** 00.00.2007 .

כן ציין כי תביעה לביטול או צימצום החיוב במזונות ילד עוסקת במערכת היחסים שבין הילד לבין ההורה החייב במזונות, ויש בה הצבת "תג מחיר" למעשי הילד, תוך תקווה שזה יביאו לחדש את הקשר עם הורהו" במקרה שלפניי, לא קיימת כל החלטה שיפוטית המחייבת את הקטינים לקיים קשר עם התובע.

ביום 20.5.2013 הוגש תסקיר עו"ס, בו הומלץ, בין היתר, על משמורת משותפת ועל הרחבת זמני השהות עם התובע וכן ניתנו המלצות טיפוליות.

בנסיבות אלו הוחלט על קיום הביקורים במרכז קשר אחר, תוך מתן עדיפות למשפחה.

...

ב.( 13.12.2021 ) ]פורסם בנבו[ אני קובע כי אין בגידול בהכנסות הנתבעת כשהוא לעצמו, כדי לקבוע כי חל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי דמי המזונות.

102 ( ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל מט( התוצאה ופסיקת הוצאות משפט התוצאה היא כי התביעה נדחית.

לאור התוצאה, אני מחייב את התובע בהוצאות משפט: בסך של 7,000 ₪ לטובת אוצר המדינה בשל ייצוג הנתבעת על ידי הלשכה לסיוע המשפטי; בסך של 2,000 ₪ לטובת הנתבעת בשל הצורך להתייצב לשני הדיונים שהתקיימו במסגרת הליך זה. המזכירות תסגור את התיק.

מאז נולדו הקטינים, מגדלות אותם המערערות במשמורת משותפת, וללא כל הבחנה - מצד מי משתיהן - לעובדת קיומו או העדרו של קשר ביולוגי בינה לבינם.

זאת ועוד: את סעיף 3(2) ניתן ליישם במקרים חריגים בלבד - כגון, במקרים של ילדים גדולים יחסית או פגועים אשר בשל מגבלותיהם קשה למצוא להם בני-זוג מאמצים - שכן רק במקרים מסוג זה מוצדק להעדיף את מסירת הילדים להורה מאמץ יחיד מאשר לשכנם במוסד.

הנסיבות המיוחדות, שעליהן סמכו המערערות את טיעוניהן, היו גלויות וידועות מתוך גירסתן, דהיינו כי הן מקיימות מסגרת חיים משותפת בתא משפחתי חד-מיני וכי ילדיהן נולדו לתוך מסגרת זו. נסיבות אלו אינן מייחדות את עניינן של המערערות מכלל מקריהם של זוגות בני אותו מין המבקשים לאמץ זה את ילדיו של זה. והוא הדין ביחס לעניין טובת הילדים.

...

הפירוש המוצע על-ידי, על אף שלהשקפתי מתחייב הוא מתכליתו של חוק האימוץ, אינו קל. הוא מחייב התמודדות עם סוגיות לא פשוטות אשר חברַי, בתתם דעתם לקו הטיעון שבו בחרו המערערות, לא ראו מקום להכריע בהן בגדריו של ערעור זה. סבורני, כי התמודדות זו, באמצעות בחינתה של הסוגיה על-פי אחד ממסלוליו הישירים של חוק האימוץ, קודם לשימוש בסייג שבסעיף 25, היא נחוצה.

בנסיבות אלו ומן הנימוקים שפירטתי, אין מנוס מדחיית ערעורן.

לכך אוסיף כי לפי סעיף 1(ב) לחוק האימוץ: "צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ (ההדגשה שלי – י' ט')". כפי שאמרתי בפרשת פלונית חובתו של בית המשפט לפי סעיף זה היא "חובת על" ולפי השקפתי בדיקת טובתו של המאומץ תנאי היא לנתינתה של כל החלטה לפי חוק האימוץ; בין אם היא נעתרת לבקשת האימוץ ובין אם היא דוחה אותה.