העדפה מתקנת לעובדים בגיל מבוגר

בסיכומיה של התובעת מצאנו היתייחסות לאקונית ביותר לטענה להפליה מחמת גיל (שלדידנו אף ניתן לראות בה זניחת הטענה), בסעיף אחד קטן משלל הסעיפים בסיכומים ולפיו התובעת הוכיחה כי גילה המבוגר, הקרוב לגיל פרישה אף הוא השפיע על הרצון והכוונה לפטרה.

הואיל ופיטוריה של התובעת נעשו בחוסר תום לב, ללא טעמים עינייניים, תוך הפלייתה לרעה בשל גילה ומבלי שנעשתה לה העדפה מתקנת – יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, עוגמת נפש, בסך של 120,000 ₪.

...

לפיכך, ולנוכח האמור בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, התביעה לפיצויי הלנת שכר בגין רכיב זה נדחית.

באשר להוצאות הרכב (קבועות ומשתנות) והטלפון – הרי שאלו לא שימשו את התובעת לצרכי עבודתה בתקופת שהייתה בחופשת מחלה, ואף לא נטען כן. כך גם, התובעת לא הוכיחה ואף לא הפנתה לכל מקור נורמטיבי או נוהג התומכים בתביעתה בעניין זה. לפיכך, לא שוכנענו שהתובעת זכאית לתשלומים אלו גם בהיותה בחופשת מחלה.

לאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 712 ₪ בגין רכיב זה. סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סך של 50,000 ₪ כפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.17 ועד למועד התשלום בפועל.

בסיכומיה הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובעת הייתה יחידה בתפקיד המשנה למנכ"ל ומכאן שלא היה ניתן להעדיף כל גורם אחר על פניה (סעיף 35 לסיכומי הנתבעת), בנתבעת עובדים מספר מצומצם של עובדים ומעבר להצעת הנתבעת לקצץ בשכרה ומשרתה של התובעת ב- 50% לא הייתה כל חלופה אחרת כפי שהעידו מר גוטליב וגב' פישמן.

בבגץ 1268/09 לאה זוזל נ' נציב שירות בתי הסוהר, (27.8.12) עמד בית המשפט העליון, בשבתו כבגץ, על מהותו של איסור ההפליה על רקע גילו של אדם וחומרתו, בזו הלשון: "אחד האיסורים המנויים בחוק שויון ההזדמנויות הוא על הפליה מחמת גיל. איסור זה התווסף לחוק בשנת 1995 במסגרת תיקון מספר 3 שהרחיב את האיסור על הפליה הקבוע בחוק וצרף בו עילות נוספות. הפליה מחמת גיל מופנית במרבית המקרים כלפי אלה הנמנים עם האוכלוסיה הבוגרת וניתן לאתרה הן כחסם לקבלה לעבודה, לקביעת תנאי העבודה ולקידום בעבודה, הן כמאיץ לפיטורי העובד או להוצאתו לגימלאות (ראו: שרון רבין-מרגליות "הבחנה, אפליה וגיל: משחק של יחסי כוחות בשוק העבודה" משפטים לב 131, 161-165 (2001) (להלן: רבין-מרגליות, הבחנה, אפליה וגיל); בתיה בן-הדור, עליזה אבן-חיריק, אפרת אפלבוים, הדס דרייהר, דפנה שרון, ינון כהן, גיא מונדלק "בדיקת אפליה בשכירה לעבודה על ידי מבחני הענות" עבודה, חברה ומשפט יא 381, 395 (2005); רות בן ישראל, שויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, 1082-1089 (כרך ג', תשנ"ח) (להלן: בן-ישראל); רות בן-ישראל, גדעון בן-ישראל מי מפחד מהגיל השלישי 56-60 (תשס"ד)).

מלומדים שונים עמדו אף הם על כך שהפליה של עובדים מבוגרים מחמת גיל מהוה אחד מן הביטויים החברתיים לראייתם של מבוגרים כאנשים שונים ומוחלשים אשר יש להדירם מן הנתבעת (תופעה שזכתה למושג גילנות (Ageism), ראו: ישראל (איסי) דורון "גילנות ואנטי גילנות" המשפט 25 (2008); "זכויותיהם החוקיות של עובדים ותיקים וזקנים בתחום התעסוקה" עמותת המשפט בשירות הזיקנה (2010)).

...

עיקר טענות הנתבעת יש לדחות את התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התביעה ברכיבים אלו נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 70,000 בשל פיטורים שלא כדין, מחמת גילה, וכן פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין פגמים בהליך השימוע טרם הפיטורים.

במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת הנתבעת.

בעיניין זה, יפים הדברים בע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח ואח', נקבע לעניין פיצוי בגין עגמת נפש בתיקי ליקויי בנייה – "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד". במקרה דנן, המדובר בדירת מגורים, אשר התיקונים הדרושים בה כרוכים בפינויה , ו/או בחוסר נוחות מובהק לתובעים, קל וחומר, כשמדובר בתובעים בגילאים מבוגרים, במצב רפואי עדין.

...

למקרא חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, לרבות פירוט התיקונים שביצועם נדרש, משך זמן השיפוץ הנדרש, העובדה כי הנתבעת לא פעלה עובר להגשת התביעה,לביצוע תיקונים נדרשים, אני סבור כי הסך של 5,000 ש"ח יבטא נכונה את הפיצוי ההולם בנסיבות העניין.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

תוצאה הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 14,391 ₪ ( 9,594 1.5 X) פיצוי בגין ליקויי בניה ועלויות תיקון מותאמות.

הרופא 10 שנים לפני כן ציין במפורש בנספח 7 לתביעה : ללא גורמי סיכון למחלת לב איסכמית " וגם בעל פה אמר שאין מדובר בכך . היא לא ידעה ש10 שנים אחר כך תצטרך לניתוח לב החלפת מסתם ביולוגי ותיקון מסתם הטריקוספידלי ומעקף . עוד טענה התובעת כי הייתה גלויה כלפי סוכן הביטוח שערך הביטוח, וגם הוא לא ראה לנכון לציין דבר. סוכן הביטוח הלך לעולמו . התובעת עשתה בדיקה שיגרתית כל שנתיים והכול היה תקין . אילמלא מצגה של נציגת הסוכנות "השלוח" בקרות מקרה הביטוח שאף היא חשבה כי הכול כשורה , יתכן כי הייתה הולכת לבית חולים צבורי ולא לפרטי .

האמנתי לה שפעלה בתום לב בהערכתה כי מדובר באבחנה שאינה מגעת כדי הגדרות השאלון , הגם שאובייקטיבית מצאתי לנכון לקבוע, כי היה עליה לדייק בשאלון ולשקף גם איבחנה זו ; היעדרה של נציגה ועדה מטעם הנתבעת 2 : נציגה של הנתבעת 2 לא הופיעה , אך בית המשפט העדיף לקיים הבירור לגופו אל מול המבטחת שהסוכנות לה היא שלוח כידה הארוכה של המבטחת , ולראות בה גם עדה שלא הופיעה מטעם הנתבעת 1 .

אין מדובר בהונאה או בהטעיה מכוונת אלא בהערכה שאין במידע זה כדי להוות נתון המשנה או משפיע מהותית על הפוליסה או על קרות מקרה הביטוח והמחויב בעדכון ושאילתה .העובדה היא , שרק 10 שנים לאחר מכן נידרשת התובעת לניתוח בגיל מבוגר יחסית , גם הפרוצידורה בניתוח עצמו לא הייתה צפויה .

...

לאחר בחינת כתבי הטענות, העדויות והראיות, החלטתי להורות על קבלת התביעה באופן חלקי ; להלן הנימוקים אשר הביאו אותי למסקנה כאמור: גרסת התובעת עדיפה עלי על פני גרסת הנתבעת , מאחר וגרסתה הייתה עקבית והיא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות בכל הנוגע להשתלשלות התהליך.

כך למשל, בפסיקה נקבע שבבוא בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את היתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להיתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם העתרות לבקשה תיגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (ראו רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין (25.1.2016), תא (ת"א) 74760-10-18 קנדן מגורים בע"מ נ' אלומניום קונסטרקשיין פרו בע"מ (18/3/21)).

התובע הסתייע מלכתחילה בחוות דעת של מומחה בגיל מבוגר יחסית, ואם סבר שמומחה כזה לא יכול להעיד, היה צריך לשקול את צעדיו בטרם הגשת כתב התביעה.

בית המשפט העליון הנחה לא פעם, שיש להתאים את הסנקציה למחדלים שנעשו (השוו: רעא (מרכז) 38815-12-19 מדינת ישראל נ' א. ד (23/7/2020), שם הביע בית המשפט דעתו שאף שהיו מחדלים, ראוי להעדיף את סנקציית ההוצאות על פני מחיקת כתב הגנה וראו גם רעא 3217/20 עו"ד עמוס גבעון נ' עו"ד נעמי וייל (16/3/20), שם קבע בית המשפט שזכותו של בעל דין לעמוד על כל תג ותג ואולם זכותו של בית המשפט לא לקבל את הבקשות במלואן ולהתאים את הסנקציה.

...

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות בסעיף 87 (ט) "לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט". לתובע אין את הזכות להגיש חוות דעת חלופיות כרצונו, גם אם הגיע למסקנה שחוות דעת אחרת תשרת טוב יותר את עניינו.

בנסיבות שפורטו, שקילת השיקולים המנחים מביאה למסקנה שאין להיעתר לבקשה.

אחר כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.