מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברת תיק הוצאה לפועל לסדר דין מהיר: תביעה

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט נמרוד אשכול) מיום 5.3.2023 בתאד"מ 48259-10-21 ולפיה נקבע כי יש סמכות לידון בטענות נשוא התביעה לרשם ההוצאה לפועל ועל כן הועבר התיק ללישכת ההוצאה לפועל.
כלומר – כל שנותר הוא לסיים את בירור ההליך בבית משפט השלום ואין מקום ואין אף צורך בהעברת ההליך ללישכת ההוצל"פ. יודגש, כי עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר, אשר לפי פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, אמורה להתנהל במסלול מואץ.
...
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בשל העדר סמכות מקומית לבית משפט זה. עסקינן בתביעה על סכום קצוב שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל בנתניה ולא בתובענה בהליך של סדר דין מהיר כפי שכבר סיווג הצדדים.
זאת, בשונה ממקרה בו ניפתח תיק ההוצאה לפועל לבצוע שטר (משעל פי תקנה 106(א) כנוסחה דאז טרם תיקון התקנות בשנת 2018, על הנתבע להגיש בכל מקרה את היתנגדות ללשכה בה הוגשה בקשת הבצוע, ולאחר הגשתה להגיש בקשה להעברת הדיון לבית המשפט אליו הועברה ההיתנגדות), או אז, עם הגשת ההיתנגדות לבית המשפט חלים תקנות סדר הדין האזרחי.
...
ב"כ התובעת מפנה לפסק הדין המנחה בעניין טכנוקריט שהבחין בין התנגדות לביצוע שטר לבין תביעה על סכום קצוב מקום בו מוגשת התנגדות לעניין כללי הסמכות המקומית באופן שלמגיש התנגדות לביצוע שטר אין יכולת לבחור לאיזו לשכה להגיש את ההתנגדות בעוד למתנגד לתביעה על סכום קצוב ישנה יכולת בחירה ומתוך ההבדל בין השניים, הוסקה המסקנה בדבר "חזקת מחילה". בעניין טכנוקריט (בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ (19.7.2009)), המחלוקת הייתה ביחס לשאלה אימתי יש לעורר את שאלת הסמכות המקומית וכיצד יש להביע כפירה בסמכות המקומית (היינו, מהי הדרך לגילוי הדעת של המתנגד לעניין הסמכות המקומית) – האם יש להגיש התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה בקשת הביצוע ואז לבקש העברת מקום הדיון או מלכתחילה להגיש ללשכת ההוצאה לפועל ליד בית המשפט המוסמך לדון בתובענה ולפרט את הטעמים לכך.
בשני המקרים, על החייב לציין במסגרת ההתנגדות מה הטעמים שלפיהם בית המשפט מוסמך לדון בהתנגדות, ורשם ההוצאה לפועל יעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך בהתאם לטעמים המפורטים בבקשת ההתנגדות (עמד על כך בהרחבה כב' הרשם הבכיר ראמי נאסר בהחלטה שניתנה לאחרונה בת"ט 6258-08-20 מגאהד נ' יאסין (31.8.20).
על כן, משלא נטענה טענת נגד בהתאם לחלופות תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אלא התנגדותה של התובעת התמקדה רק בחזקת המחילה שאיננה קיימת עוד, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בתי משפט השלום מחוז דרום שיקבע המשך הליכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובע טען כי עקב פתיחת תיק הוצאה לפעול ע"י הנתבע , נאלץ הוא לנהל תיק מורכב מעל שלוש שנים, יכולתו הכלכלית לא אפשרה לו לשכור שירותי ייצוג משפטי ועל כן, נאלץ להשקיע זמן רב בלימוד בסיסי של נושא התיק וסדרי הדין והכנת כתבי דין רבים וכי הוא מעריך כי השקיע מעל 300 שעות עבודה בניהול התיק בנוסף לעלויות נוספות הקשורות לבצוע תשלומים דרך ההוצאה לפועל בסך 2,232.54 ₪, פניות ומכתבים לנתבע במהלך ולאחר סגירת תיק ההוצאה לפועל שגזלו ממנו 8 שעות עבודה וכן, נגרמה לו עוגמת נפש רבה.
הנתבע טען כי בתגובתו לבקשה בטענת פרעתי ציין כי אכן בוצעו תשלומים עד חודש 4/2015 ואולם מאחר ומדובר בחיוב שוטף נוצר חוב לתובע בגין חודשים 5-7/2015 בגינם לא היתקבל כל תקבול וכי נוכח תגובת התובע כי העביר כספים ישירות לתיק ההוצאה לפועל החל מיום 18.5.2015 עד 12.10.2018 ונוכח בקשת התובע לביטול דיון שנקבע בבקשה בטענת פרעתי, הרשמת הורתה על ביטול עיכוב הכספים, העברתם לנתבע ובטול הדיון.
הנתבע טען כי לאחר שחודשו תשלומי המזונות לגרושתו של התובע ביום 1.11.17, הוגשה ביום 14.4.18 בקשה לפתיחת תיק הוצאה לפועל נגד הנתבע, התקבלה הודעה כי יש להגיש בקשה להחייאת התיק, הוגשה בקשה, התובע הגיש תגובה כי הגיש תביעתו דנן וכי הוא מבקש כי התיק יעבור לבירור בבית המשפט וכך בהיעדר תיק הוצאה לפעול, נוצר חוב לתובע החל מחודש 1/2018.
טענות כנגד החלטות הנתבע לגבי אופן ביצוע תשלומים, המדיניות והשיקולים לכך לרבות סבירות ההחלטות הן טענות בתחום המשפט המינהלי ואין מקומן להידון במסגרת תביעה כספית בסדר דין מהיר וכך גם הסעד המבוקש בדמות צו עשה כנגד הנתבע בנוגע לאמצעי תשלום מסוים.
...
התובע טען כי בעקבות כך נאלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, להגיש בקשה בטענת פרעתי מורחבת וכי בסופו של דבר עמדתו , כי כל התשלומים עד 30.4.2015 שולמו ישירות לנתבע וכי החל מחודש מאי 2015 כל התשלומים שולמו להוצאה לפועל ומעוכבים שם, התקבלה , הדיון בוטל וניתנה החלטה לשחרר את הכספים .
הנתבע טען כי לא ניתן להיעתר לבקשת התובע לשלם חוב מזונות ישירות לנתבע באמצעות שוברי תשלום בהעדר אפשרות כזו מאז כניסת תיקון 42 לחוק לתוקפו.
אקדים תוצאה להנמקה ואומר כבר עתה כי לאחר עיון בכתבי הטענות, ובחומר הראיות ובסיכומים, ולאחר שמיעת הצדדים בדיון שנערך בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
מכאן המסקנה כי רק בהתקיים חוב, ניתן לאוכפו ולהגיש בקשה לביצוע ברשות האכיפה והגבייה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע טען לעניין זה, כי משלא נשלח לו מכתב התראה כנדרש על פי דין לצורך הגשת תביעה על סכום קצוב ללישכת ההוצאה לפועל, הרי שיש לראות את מועד הגשת התביעה כמועד שבו הומצאה לידיו אזהרה (בשנת 2016), או כמועד שבו הוסבה התביעה להתברר בסדר דין מהיר (בשנת 2017).
מכתב זה, מיום 4.8.2011, צורף למסמכי הפתיחה של תיק ההוצאה לפועל כפי שהועברו לבית המשפט מלשכת ההוצאה לפועל, ולתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הערייה (חלק מנספח י"ד לתצהיר), ומצהיר הערייה אף העיד בחקירה נגדית כי נשלח מכתב כאמור (ר' עמ' 12-13 לפרוטוקול).
לא זו אף זו, לטענת הנתבע, כאמור, לא נשלחה התראה כדין בטרם הגשת התביעה בסדר דין מקוצר בלישכת ההוצאה לפועל, והתובעת אף בוששה לפעול במסגרת תיק ההוצאה לפועל, כך שלמד על הגשת התביעה נגדו רק בשנת 2016, עת הומצאה לידיו אזהרה.
...
בנסיבות אלה, דין התביעה להידחות בכל הנוגע לנכס הראשון האמור, וזאת מבלי להידרש לטענות הנוספות שהעלו הצדדים לגביו.
ואולם, בשים לב לכל האמור לעיל, בנוגע לדחיית טענת השיהוי ולמודעתו לכאורה של הנתבע לקיום החוב, ולכך שהנתבע, כמי שהחזיק לכאורה בנכס השני בתקופה האמורה, נשא באחריות לשלם ארנונה בגינו במועד (או לשאת בתוצאות הנובעות מהפרת חובה זו), דין טענה זו אף היא להידחות.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית בנוגע לנכס הראשון ומתקבלת בנוגע לנכס השני.
הנתבע ישלם לתובעת, סך של 4,794 ₪, בצירוף ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"מ-1980, ממועד הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות משפט בסך של 750 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

המשיב דאג להעביר את התיק ללישכת ההוצאה לפועל בפתח תקוה.
המבקש הגיש תביעות לבית הדין לעבודה באמצעות עו"ד אקסלרד, ולאחר שניתנו פסקי דין, פתח נגד העמותה תיקי הוצאה לפועל.
המשיב הגיש תביעה שנייה בסדר דין מהיר מכוחו של אותו הסכם שכר טירחה, בטענה שהיא אינה כפופה למעשה בית דין, שכן היא עוסקת בתשלומים שהתקבלו בפועל אצל המבקש ולא בפיצויי הקיום אשר נתבעו בתביעה הראשונה.
...
גם דין התביעה החלופית לשכר ראוי להידחות, שכן הזכות החוזית לתשלום שכ"ט לא בוטלה והיא אפשרית בעתיד, מה גם שהמשיב לא הוכיח את השכר הראוי.
התוצאה היא שדינה של הבקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת מעשה בית דין להידחות.
סיכום התוצאה היא שהבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית, למעט בכל הנוגע לסעד החלופי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו