העברת סכסוכי עבודה לוועדות פריטטיות

במסגרת סיכסוך העבודה החלו העובדים לנקוט בעיצומים בבתים השונים ובכלל זה: סרוב לקיים ועדת מכרזים חיצונית לשני התפקידים לעיל; השבתת המשרדים והמכבסה בבית בחולון ביום 23.11.2015 למשך שעה, ולאחריה שביתה של כל העובדים בבית למשך שעה; אי הגעת מחסנאים לישיבה שנקבעה בבית ברמת אפעל; השבתה פתאומית של עובדי לוגיסטיקה במהלך יום העבודה 23.11.2015; השבתת פעילות המרפאה בבית ברמת אפעל ביום 24.11.2015, החל משעה 11:00 ועוד.

השאלה שבמחלוקת והנתונה להכרעה הסעד המבוקש בבקשה הוא סעד הצהרתי – להתיר למבקשת לפרסם מיכרז חצוני בנוגע למשרות וכתוצאה מכך להכריז כי נציגות העובדים מנועה מלנקוט בצעדים אירגוניים בגין עילה זו. לעומת זאת המשיבים סבורים כי בהמשך לפסק הדין ולהיעדר הסכמה בהליך יישוב סיכסוך – ישיבת בירור וועדה פריטטית – יש למנות בוררת (השופטת בדימוס אגסי) אשר תכריע בשאלה בדבר מינוי לשתי המשרות המדוברות.

ב. הזימון לישיבה הראשונה של המנגנון והדיון לפני הועדה הפריטטית היו רק בשתי המשרות שבמחלוקת ב"כ המשיבים מסתמך בטענה זו על זימון ישיבת בירור שניסח הוא עצמו (מיסמך מב/6 לבקשת צד) שבה נאמר שיש "להעביר את המחלוקות בנוגע לאיוש משרות אלו להליך יישוב חילוקי דיעות לפי פרק 22 להסכם הקבוצי". משען לא הסתייגה לגבי הניסוח וכונסה ישיבת בירור ולאחר מכן ועדה פריטטית.

...

בפסק הדין בהליך הקודם נקבע כך: "אנו סבורים כי על הצדדים לפעול בהתאם למנגנון יישוב חילוקי הדעות שבפרק 22 להסכם הקיבוצי בכל הנוגע למחלוקת בדבר איוש המשרות במשען". ובסעיף "סיכום" (27 לפסק הדין): "ככל שהמשיבים עומדים על טענותיהם באשר לאיוש המשרות, עליהם לפנות לבירור הטענות במסגרת המנגנון ליישוב חילוקי דעות בהסכם הקיבוצי. במהלך הבירור ועד לסיומו לא תמשיך המבקשת בהליך לאיוש שני המכרזים נשוא הבקשה, ואילו המשיבים לא ינקטו בצעדים ארגוניים כלשהם". לטענת המבקשת היא כיבדה את פסק הדין והייתה נכונה לפנות למנגנון יישוב חילוקי דעות שבו תוכרע הטענה החדשה: האם בוועדת המכרזים המונה 5 חברים, יש לקבל החלטה ברוב דעות (כטענת המבקשת) או פה אחד (כטענת המשיבים).

אנו סבורים כי העדר הסתייגות לגבי הניסוח הלא ברור של ההזמנה ליישוב חילוקי הדעות, שאינו עומד בקנה אחד עם הקביעה שבפסק הדין בהליך הקודם, לא יכול לשמש נימוק התומך בטענות המשיבים (וראוי לציין כי יש בו מידה מסוימת של חוסר תום לב).

על כן דין הטענה להידחות.

הסעד הראוי אף שהבקשה היא להצהיר כי משען זכאית לפנות למכרז חיצוני, נוכח הסכסוך האמתי שבין הצדדים הנוגע למחלוקת בדבר איוש המשרות במשען, אנו מורים להפנות אותו לבוררות – משההליכים המקדמיים ליישוב הסכסוך לא צלחו.

בע"ע (ארצי) 1504/04, ד"ר ללה אבין-מכבי שירותי בריאות (מיום 8.3.2005) נקבע מפי הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר בדבר החשיבות של מנגנונים פנימיים מוסכמים שנקבעו לצורך יישוב סכסוכים, כדלקמן: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסיכסוך בבית הדין, יש להיתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעיניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהוה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנאטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטראלי אשר יכריע בסכסוכים באופן עינייני, נכון, יעיל והוגן". כך גם בעניינינו, לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת – רשות השיפוט.

...

מכל הטעמים המפורטים לעיל, על התובעים למצות את ההליכים בפני רשות השיפוט על כל השלבים המצויים בה. כמו כן, מורים אנו על עיכוב הליכים מכוח הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות.

באשר לשאלת ההוצאות – מצאנו כי יש ממש בטענות הנתבעים בדבר העלאת טענות משפטיות מופרכות על ידי התובעים , כמו גם בהטרחת הנתבעים בערכאות שונות (בית משפט מחוזי תל-אביב, בית דין אזורי תל-אביב ובית דין אזורי באר-שבע).

נוכח כל המפורט לעיל, מצאנו לחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בסעיף 9 ולעמדת המרכז נטען מפורשות כי "נספח 2 לתצהיר הנתבעת הוכן על ידי ב"כ התובעת והוא לא נחתם מאחר ולא הוחלט בועדה הפריטטית להעביר את הסיכסוך לבוררות. יצויין כי הועדה הפריטטית זומנה לפנים משורת הדין". (דגש שלי ש.ש.) הנתבעים טענות כי כנוס הועדה הפריטטית היה בכפוף לכך שהתובעת הבטיחה כי תקבל את העמדה שהוצגה בפניה אולם בתאריך 14.7.11, זמן רב אחרי הועדה, שלח ב"כ התובעת מייל לגב' מור יוסף בעיניין התובעת.

המרכז ציין בתגובתו כי לפנים משורת הדין "הסכים לקיים וועדה פריטטית בעיניין התובעת, אשר פרשה מהעבודה לפני שנים רבות, למרות שלא נהוג לקיים ועדות פריטטיות בעיניין עובדים שפרשו מעבודה, עקב פנייה של עריית אילת לקיים וועדה פריטטית לפנים משורת הדין. "דהיינו המרכז לשלטון מקומי נעתר לבקשת העיריה שפעלה מעל ומעבר לטובת התובעת ובנגוד למקובל. גם בעיניין זה נסתרה טענת התובעת.

...

כפי שהראינו לעיל בהרחבה דין תביעה זו להידחות מנימוקים רבים ושונים, גם נורמטיבים וגם עובדתיים.

מצאנו כי עצם זימון הועדה הפריטטית בנסיבות ההליך, שהיה לפנים משורת הדין, היה גם שלא כדין וחסר נפקות משפטית במילא.

אך כמדיניותו של בית הדין הארצי לעבודה, לעניין גמלאים, ונוכח התרשמותנו מהתובעת עצמה על דוכן העדים, ולא בלי הסוס, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפניי בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים או לחילופין, מחיקת התובענה על הסף, ולהורות על העברת הסיכסוך לבירור בפני ועדה פריטטית.

הועדה הפריטטית הפועלת מכוחו של סעיף 75 לעיל, תהיה מוסמכת לידון בסכסוכים בין עובד ומעסיק עליהם חל ההסכם, הנובעים מן הנושאים המוסדרים בהסכם זה ובהסכמים הקבוציים הקודמים לו ושאינם מחייבים סעד מיידי וזמני, בכפוף לאמור להלן: א. הסיכסוך יובא לבירור בפני ועדה פריטטית מרחבית, כאמור בסעיף 75א' לעיל, ובהעדרה, בפני ועדה פריטטית ארצית, כאמור סעיף 76 ב', בטרם יבורר בערכאה המשפטית המוסכמת – בית הדין האיזורי לעבודה.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את הבקשה מצאתי כי יש להיעתר לה כפוף למפורט להלן.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בכפוף לאמור להלן: הנתבעת תודיע בתוך 10 ימים על פנייתה לוועדה הפריטטית על מנת שתקבע דיון בין הצדדים ותודיע בתוך 14 יום לאחר מכן על קביעת מועד לישיבת הוועדה התואם את הוראות ההסכם.

כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסיכסוך בבית הדין, יש להיתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עיקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעיניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהוה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהינו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנאטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטראלי אשר יכריע בסכסוכים באופן עינייני, נכון, יעיל והוגן". אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.

...

כב' השופטת (בתוארה דאז) ורדה וירט ליבנה ונציגי העובדים הצטרפו לדעתו: "חשיבות רבה נודעת לאוטונומיה של השותפים ליחסי עבודה. על פי השיטה במשפט העבודה הישראלי, הותיר המחוקק לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במסגרת האוטונומיה שלהם, את הכוח והסמכות לקבוע את תוכנו של הסכם קיבוצי. מקום בו במסגרת הסכם קיבוצי מוקם מנגנון מיוחד להכרעה בסכסוכים בין המעסיק לבין עובדיו, תחת בירור הסכסוך בבית הדין, יש להתחשב, ככל האפשר, ברצון הצדדים. עקרון זה תקף גם לגבי הסכמות של השותפים ליחסי עבודה בעניין ועדות פריטטיות והעברת סכסוכים להליך בוררות או לגישור. כך, במקום עבודה מאורגן, כאשר ארגון העובדים מהווה כוח מאזן לכוחו של המעסיק, יש לכבד את רצונם של הצדדים, שהנו פרי של משא ומתן ביניהם, ליישב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות. משהוקם במקום עבודה מאורגן מנגנון ליישוב סכסוכים, לרבות הליך בוררות, חזקה כי שני הצדדים דאגו לתקינות ולהגינות של המנגנון, שכן הדעת נותנת ששני הצדדים חפצים במנגנון ניטרלי אשר יכריע בסכסוכים באופן ענייני, נכון, יעיל והוגן". אנו סבורים, כי יפים דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר גם לענייננו.

לטעמנו, לא יתכן שתניות אשר מוסכמות במסגרת חוזים, אשר נערכו בין צדדים שקיבלו על עצמם את ההוראות וההסכמים אשר נהוגים ו/או נחתמו בארגון בהם הם מועסקים ובפרט כאשר מדובר בעובד בכיר, המודע היטב לזכויותיו וחובותיו ואף מייצג את הנהלת הארגון כבענייננו – יוכלו לפנות לבית הדין לעבודה ולבטל באחת את המוסכם.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב הליכים לפי ס' 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 168 – מתקבלת.