העברת סכסוך קיבוצי להליך סכסוך יחיד: תביעה

הנתבעת שקדה על הכנת מדריך זה לפני שהתובע נבחר ליו"ר הוועד, ומדובר ביוזמה של הנתבעת שהחלה זמן רב לפני שהתקיימו הבחירות לועד; טענות התובע במסגרת ההליך הקבוצי נהדפו במלואן וארגון כוח לעובדים ביקש למחוק את תביעתו; מדובר בסכסוך יחיד ולא קבוצי; לאחר שהוגשה בקשת הצד בסכסוך הקבוצי החלו נהגים רבים להיתעניין אם שמם מופיע ברשימות או בטפסי ההצטרפות.

לפיכך, לא רק הוועד אלא גם התובע איבדו כל לגיטימציה בקרב הנהגים לייצג אותם בכל פעילות; לאחר שמנכ"ל הנתבעת, מר קוטוב, עזב את עבודתו מונה מר נעים ברכת למנכ"ל הנתבעת; מר ברכאת יזם מהלך של חלוקת הנהגים למספר קבוצות כאשר בראש כל קבוצה של 7-8 נהגים מונה אחד מהם כיו"ר הקבוצה על מנת לסייע בהעברת מידע, הנחיות ונתונים בין הנהלת הנתבעת לבין העובדים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.7.15 ועד לתשלום בפועל: פיצוי לדוגמה לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים בסך 50,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

האחת, הדוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע; והשניה, במסגרת בקשת רשות ערעור, לפיה, נקבע, בין היתר, כי "המשיבים בתשובתם והמבקש בתגובתו יתייחסו לשאלה האם אין מקום לצרף להליך הן בבית דין זה והן בבית דין קמא את ארגון הסגל האקדמי במסלול האקדמי המכללה למינהל שהוא צד להסכם הקבוצי 2017". ביום 20.5.2019 ניתן פסק דין בס"ק ,28422-02-19 במסגרתו הורה בית הדין על מינוי כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אלדר כבורר דן יחיד, אשר ידון בכל הקשור לשינוי הסדר הפיצויים לחברי הסגל האקדמי; וביום 27.5.2010 ניתן פסק דין בס"ק 53916-03-19, שלפיו מלוא הנושאים שהועלו במסגרת בקשת הצד והסכסוך יועברו אף הם לבוררות בפני כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר.

מכל מקום, על פי ההלכה הפסוקה, פסק הבורר בהליך קבוצי מחייב גם את העובד היחיד, ומהוה חסם לבירור תביעות של עובדים.

...

ביום 10.2.2020 הגיש הנתבע הודעת עדכון ובקשה לעיכוב הליכים, היא הבקשה נשוא החלטתי זו. לוז טענות הצדדים לטענת הנתבע, מאחר שניתן פסק בורר בעניין תשלום בגין פיצויי פיטורים מוגדלים, הרי שעל הנתבע לערוך את התחשיבים הנדרשים לצורך תשלום פיצויי פיטורים המוגדלים לתובעים, ולשלמם בהתאם; ועם ביצוע התשלום על בית הדין להורות על דחיית התביעה ברכיב זה. בכל הקשור לתשלום פדיון ימי מחלה, הרי שנושא זה עדיין מצוי במחלוקת בין הצדדים להליך הבוררות ולפיכך יש להורות על עיכוב הליכים ברכיב זה. זאת משני טעמים עיקריים – מניעת הכבדה מיותרת על היריב והטרדה מיותרת של בית הדין; ומניעת תוצאה בלתי רצויה של פסיקות סותרות.

לטענת התובעים, יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים.

דומה, כי אף התובעים בעצמם הכירו בחשיבותו של פסק הבורר ולא בכדי הגישו ביוזמתם את הבקשה ביום 5.2.2020 וביקשו לדעת את ההסכמות שהושגו בעניינם, אשר הובילה לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה ביום 10.2.2020 נשוא החלטתי זו. רביעית, עיון בסעיפים 89(א) -89(ה) להסכם הקיבוצי מעלה, כי מהותם ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים; וסעיף 89 (ו) להסכם הקיבוצי עניינו ביחסים שבין הנתבע לבין כל אחד מחברי הסגל וכי אין בהוראות הבוררות כדי למנוע מחבר סגל לפנות לכל ערכאה מוסמכת (בשינוים המחויבים ראה בר"ע 45153-12-19 חני אזולאי ואח' – המפעל להכשרת ילדי ישראל (מיסודה של רחל פריאר (מיום 17.2.2020)).

עם זאת, דומה כי הארגון אשר היה ער להליך זה, סבר כי הדרך הנכונה לפתור את העניין היא באמצעות הליך קיבוצי שנותב בסופו של דבר להכרעת הבורר.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת, כדלקמן: לגבי רכיב פיצויי פיטורים המוגדלים – נוכח מועד סיום העסקתם של התובעים, כמו גם פסק הבורר בעניין מיום 23.1.2020 אשר נחתם טרם משבר נגיף הקורונה בישראל, ובשים לב לתגובת התובעים מיום 9.3.2020, הנתבע יפעל במהרה (ובכפוף להנחיות משרד הבריאות מעת לעת בהיבט הגעה למקום העבודה), על מנת שלתובעים ישולמו סכומי השלמת פיצויי הפיטורים המגיעים לפי פסק הבוררות, תוך שקודם לכן יפורטו התחשיבים המפרטים את אופן חישוב הסכומים, בשים לב לנתוניו של כל תובע ותובע.

המבקש פתח בפעילות נמרצת לטענתו והצליח להעביר כ-200 מעובדי הסניף שלו לאירגון כוח לעובדים (מתוך כ 2400 נהגים בחברה).

למעשה, נפסק לאחרונה ממש במסגרת עסק (ארצי) 616-05-19‏ ‏ ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות - מדינת ישראל‏ כך: "על פי לשון החוק, לא נידרש שהצדדים יהיו בפועל צדדים להסכם קבוצי מיוחד, אלא די בכך שהם 'יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד ..'.לטעמנו, על מנת שמבחן הצדדים יתקיים די בכך שהצד להליך הוא בגדר 'ארגון עובדים' (על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה) ויש לו כשירות (גם אם תיאורטית בהיתחשב בכך שאינו האירגון היציג במועד הנתון) לחתום על הסכם קבוצי עם המעסיק, והוא אינו חייב להיות ארגון העובדים היציג במקום העבודה. בהקשר זה יש להדגיש כי מעמד של ארגון עובדים יציג אינו חסין מפני שינוי, ועל כן העובדה כי ארגון עובדים מסוים אינו ארגון העובדים היציג בנקודת זמן מסוימת אינה שוללת את היותו 'מי שיכול להיות צד להסכם קבוצי מיוחד'...ובין היתר רשאי ארגון עובדים שאינו ארגון עובדים יציג...לפעול גם במקום עבודה מאורגן מתוך מטרה להפוך לאירגון עובדים יציג, ולמעסיק אסור לפעול לטובת ארגון עובדים זה או אחר ולהשפיע על בחירתם של העובדים וזהות האירגון היציג במקום העבודה. כפועל יוצא מכך, ככל שלארגון העובדים האחר טענה כי המעסיק פועל לטובת ארגון העובדים היציג או טענה לפגיעה בזכויות חבריו עקב חברותם בו, וכפועל יוצא מכך אף לפגיעה בזכותו של ארגון העובדים האחר לפעול במימד הקבוצי של הזכות להתארגנות ולפעול כארגון עובדים - הסמכות לידון בתביעתו מוקנית לבית הדין לעבודה. זאת, בהליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי, בהתאם לסעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה". הדברים יפים כפי שהם גם לענייננו.

המבקש טען באמצעות בא כוחו כי היוזמה לשיחה היא בשל פניית קצין הבטיחות ואילו מנהל הסניף סבר ואמר שהוא "עובד 10". אכן, מנהל הסניף מר פישמן אישר את דברי המבקש כי הוא עצמו הביע הערכה לתפקודו וציין כי המבקש נמצא בשימוע "רק בגלל דבר אחד בגלל בעיות בטיחות". קצין הבטיחות הבהיר כי המבקש הוא "נהג יחיד באשכול שהיה במצב הזה". בפני המבקש הוצגו באופן מפורט ביותר כלל המקרים של התאונות והתלונות אותן צבר לחובתו בתקופת עבודתו הקצרה.

...

מכל מקום, ידוע שפגם בהליך הפיטורים אינו מהווה כשלעצמו עילה לאכיפת יחסי עבודה אלא בנסיבות חריגות ביותר אשר לא מצאנו שמתקיימות בענייננו.

לא מצאנו רלוונטיות רבה לטענות בדבר שעות העבודה המרובות בהם עובד המבקש.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

] "באשר למשיבה, הרי שאומנם מדובר במתחרה של המבקשת, אשר אין חולק כי בשום שלב לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין המבקשת. משכך, במקרה הרגיל, אין אפשרות לנהל נגדה תביעות בבית הדין לעבודה (וראו למשל: עניין פי.או.אס, פסקה 24; עניין רוחם, פסקה 35 ופסקה 74). יחד עם זאת, בעניינינו צירופה של המשיבה להליך הוא אך ורק על מנת לקבל גם נגדה סעדי ציווי, על בסיס הטענות כי היא סייעה ושידלה להפרת החובה על ידי העובד, ועשתה שימוש ביודעין בסודות המסחריים שגזל. ביחס לעילות מסוג זה קיימת סמכות לצרפה להליך המתנהל בבית הדין לעבודה נגד העובד לשעבר (המשיב), אשר נטען כי הפר את חובותיו כלפי המעסיק לשעבר (המבקשת) וגזל את סודותיו המסחריים (ראו סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה; סעיפים 6(ב)(3) ו-22(א)(2) לחוק עוולות מסחריות; דב"ע נג/3-254 הוצאת ספרים יבנה – דוידזון, [פורסם בנבו] פד"ע כ"ו 425 (1994); ע"ע (ארצי) 259/05 א.מ. חטיפי העמק בע"מ נ' ח'וטבא [פורסם בנבו] (26.4.2006)). לאור קיומה של סמכות זו, צדק בית המשפט כשנמנע מפיצול שלא לצורך של ההליך המשפטי, וחלף זאת הורה על העברת הדיון בכללותו לבית הדין האיזורי לעבודה. ודוק, לעיתים אין מנוס מפיצול הדיון בין שתי ערכאות משפטיות שונות, לאור כללי הסמכות המורים כי עניין אחד הוא בסמכות ייחודית של ערכאה אחת ועניין אחר בסמכות ייחודית של ערכאה אחרת. השוו עניין רוחם, פסקות 68–70. ואולם במקרה בו ניתן להמנע מכך, שכן קיימת ערכאה המוסמכת לידון במכלול הסיכסוך, פשיטא כי ראוי שלא להרבות התדיינויות שלא לצורך" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).

לאור האמור, יש לבחון האם מדובר בתביעה "בקשר לסכסוך עבודה". בשים לב להלכה הפסוקה הקובעת כי המונח "סיכסוך עבודה" כולל גם את סיכסוך היחיד, הרי שטענת הנתבעת כי סמכותו של בית הדין לעבודה לידון בעילה של גרם הפרת חוזה מוגבלת רק לסכסוך עבודה שהנו סיכסוך קבוצי- דינה להדחות.

...

על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.

לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.

הטיפול בנושא קזוז עלויות ההכשרה, הנושא היחיד שנותר במחלוקת לאחר השבת הנכוי בגין הודעה מוקדמת, אינו עוסק בפרשנות של הסכם קבוצי ולא מהוה שאלה עקרונית אלא מדובר בנושא נקודתי וספציפי לאור נסיבות המקרה הנידון.

לפיכך, אין כל מקום להעברת ההליך לפסים של תביעות פרט, דבר שיקשה על מימוש זכויות ויסרבל שלא לצורך את מימוש זכויות העובדים.

כך נפסק, כי עת מדובר בעילת התביעה של פגיעה בזכות ההתארגנות, בין אם מדובר בפגיעה בזכותו של העובד ובין אם מדובר בפגיעה בזכותו של ארגון העובדים, לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בתביעתו של ארגון עובדים בהליך של בקשת צד בסכסוך קבוצי, גם אם ארגון העובדים אינו ארגון עובדים יציג במקום העבודה.

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.