העברת זכות נושה לצד שלישי

זאת ועוד, הגורם הרשאי לטעון כי הליכי הפרוק משנים את זכותו של המשכיר (רמ"י) להיתנגד להעברת המושכר הוא המפרק של השוכרת, ולא צד ג' שרכש את זכותו מחוץ להליכי הפרוק.

השלכות זהות החייב בדמי החכירה הקודמים על סבירות סרובה של רמ"י אילו חיובי הסכם החכירה, וחוב דמי החכירה בפרט, לא הומחו לרוכשת בכינוס נכסים, הרי שמפעלי נייר עדיין חבה בחוב דמי החכירה כלפי רמ"י. מאחר שמפעלי נייר נכנסה להליכי פירוק, סרובה של רמ"י להעברת זכות החכירה מעניק לה מעמד מיוחד ביחס ליתר הנושים, וזאת כפי שסבר בית המשפט המחוזי בפסק דינו.

...

המשנה לנשיאה ח' מלצר: אני מצטרף לתוצאה אליה הגיעו חבריי כי יש לקבל את הערעור במובן זה שנקבע כי רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) רשאית להתנות במקרה זה את חתימתה על שטרי העברת זכות החכירה בכך שיובטח קיום תנאי החכירה, ובכלל זה שישולמו לה חובות העבר בגין דמי חכירה שלא נפרעו ודמי הסכמה.

כן אני מסכים לביטול חיוב המערערת בהוצאות שהושתו עליה בבית המשפט המחוזי הנכבד, ובצד ההחזר המגיע לה בעקבות זאת – אני שותף לדעה שיש להטיל על המשיבה חיוב לשאת בהוצאות המערערת בהליך שלפנינו בסכום של 25,000 ש"ח. חברי נחלקו עם זאת בהנמקה לגבי המסקנה ואני סבור שניתן להצדיק את התוצאה, תוך השארת מרבית הסוגיות המורכבות שעלו בוויכוח שנפל בין חבריי – בצריך עיון.

את הויכוחים המשפטיים שבתווך (שאינם נדרשים בהכרח למסקנה שאליה הגענו) – ניתן להשאיר לפיכך לעת מצוא בעתיד, כאשר הדבר יחייב הכרעה ישירה ביחס לתוצאה.

מטעם הנושים המיוצגים על ידי עו"ד קומבליס נטען בין היתר כי אופן חלוקת הדיבידנד אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הצעת הנושים, עם הגיונו של ההסדר ואם עקרונות צדק; חלוקת הדיבידנד שנתבקשה על ידי הנאמן מעבירה למעשה חלקים מהתמורה שנתקבלה בגין מימוש חלקות 101 ו-219 לידי הנושה המובטח עו"ד בן ששון (להלן: "הנושה המובטח"); יש לחלק לנושים המובטחים עו"ד בן ששון ואימו הגב' דיזי ששון רק את הכספים בסך של 558,500 ₪ אשר נתקבלו בקופת הפרוק במסגרת ההסדר הדיוני שהושג עם חברת עמרם את מסיקה בע"מ; זכאות הנושים הנה במלוא התקבולים שנתקבלו בקופה ממקורות שונים, לרבות מתקבולי עסקת המכר של זכויות החברה בחלקות 101 ו-219; יש לברר את מהות התקבול שנתקבל בקופת החברה בסך של 198,644 ₪ עבור החזרי מס על מנת שתקום להם זכות בו; הנושים פטורים מלשאת בהוצאות שהוצאו בכל הנוגע לחלקות 101 ו-219 שכן לפי עסקת המכר העסקה הוותה עסקת נטו; הנושים עותרים לתיקון נוסח הצוו שצורף לבקשה כך שזה יכלול הוראה לפיה אין בצו כדי לפגוע בזכויות וטענות הנושים כלפי צדדים שלישיים, קופת ההסדר והנאמן, למעט החברה בהסדר.

...

אשר לטענת הנושה המובטח עו"ד בן ששון לפיה יש לאפשר לו הגשת תביעת השבה כנגד מר ימין ויורשיו של המנוח שניידר ז"ל בגין חוב היטלי ארנונה בסך של 79,072 מקובלת עלי עמדת הנאמן כי ככל שתגובש הסכמה בין הנושה המובטח והנושים המממנים ניתן יהיה להמחות לנושה המובטח בכפוף לאמור בתגובת הנאמן את זכות התביעה של החברה כנגד מר ימין ויורשי המנוח שניידר ז"ל להשבה של חלקם היחסי בתשלום ששולם לעירייה וזאת בין כלפי הנושים המממנים ובין כלפי הנושה המובטח.

בהקשר זה מקובלת עלי גם עמדת הנאמן כי אין יסוד לדרישתו של הנושה המובטח כי הסך בגין חובות עבר בסך של 44,270 ₪ יופחת מן הדיבידנד המשולם לנושים המממנים.

סוף דבר הנני נעתרת לבקשת הנאמן לחלוקת דיבידנד במתכונתה למעט תיקון נוסח הצו שצורף לבקשה כך שזה יכלול הוראה לפיה האמור בצו אין בו כדי לפגוע בזכויות הנושים המממנים כלפי צדדים שלישיים שאינם החברה בהסדר, קופת ההסדר והנאמן, ותוך תיקון יתרת הסכום הקבוע בסעיף 7(ט) לבקשה לשם חלוקה לנושים המממנים והבלתי מובטחים בהתאם לאמור בסעיף 36 להחלטה.

מקל וחומר שמורה זכות זו לבני משפחתו ולצדדים שלישיים הקשורים בו. אמנם לבעל התפקיד זכות גישה רחבה מאוד למידע אודות החייב ואף בני משפחתו, אך המחוקק הבהיר כי מידע זה מועבר לו בנאמנות במסגרת תפקידו ונאסר עליו לגלותו לצדדים שלישיים כולל הנושים.

...

הצדדים ניהלו מו"מ על בסיס הצעת בית-המשפט אך בסיומו הודיע ב"כ כנ"ר כי "הייתה הסכמה לשלם 100 אחוז דיבידנד ולמעשה היורש יקבל לידיו 3.1 מיליון ₪. אי הסכמתו בהליך זה נובעת מהחשש שלו שייאלץ להשיב כספים לאחות שלמעשה היא נושה בעיזבון". בנסיבות אלו אין מנוס מלהכריע בבקשות השונות, אך יוער כבר עתה כי עיון בתיק עב הכרס מלמד שבית-המשפט כבר קבע בעבר שבהעדר הסכמה המתווה הנכון הוא מימוש הנכס, ואף הכריע בגרסאות קודמות של הבקשות הקיימות, ולא נמצאה סיבה לשנות מהחלטותיו.

התוצאה היא שהביטול לא יסייע לצדדים ורק יאריך את המחלוקות, בעוד שהשארתו מציעה לשני הצדדים סיום המחלוקת הכלכלית.

הבקשה נדחית.

הבקשה לגילוי מידע ומסמכים שאסף הנאמן במסגרת תפקידו או לחייב את הנאמן לאסוף מסמכים נוספים עבור הנושה – נדחית.

בשים לב לכוונה לממש את הנכס (ונכסים נוספים) לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעת הנאמן בסוגיה זו ועל החייבים והנאמן להגיש הסדר מוסכם בעניין זה. סוף דבר בית המשפט שב וממליץ לצדדים להגיע להסדר כולל, לפירעון החוב בהתאם להכרעה החלוטה בתביעת החוב ותוך הבטחת זכויות כל הצדדים הרלוונטיים (למשל העברת הכספים המגיעים לאחות מתוך סכום המזומן שייאסף).

בהטלת עיקול זה אין מופרת כל זכות של צד שלישי הנושה במוכר.

לפיכך, אני קובע, כי זכותם של הנתבעות מס' 2-3 להפרע מחובותיה של הנתבעת מס' 1 כלפיהם גוברת על זכותם של התובעים לעשות כן, במועד זה. על יסוד האמור לעיל, דין התביעה להיתקבל חלקית, כך שאני קובע, כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים סך של 178,000 ₪ (מאה שבעים ושמונה אלף ₪), בגין ההפרה-היסודית של הסכם-המכר, כפי שקבעו הצדדים בהסכם זה. יתרת התמורה בגין הנכס שהופקדה בקופת בית המשפט, תועבר לידי הנתבעות מס' 2-3 בגין העיקול שהטילו בעבר ועל חשבון החוב של הנתבעת מס' 1 כלפיהן.

...

לטענת הנתבעת מס' 1, דין התביעה להימחק הואיל והיא אינה מגלה עילת תביעה וזאת, בין היתר, בשים-לב לכך שעל-פי הסכם המכר, הסעד הנכון בגין אי-קבלת משכנתה הוא הארכת מועדים ולא קבלת פיצוי מוסכם, וכי ככל שעומדים התובעים על קבלת הפיצוי המוסכם הרי שלמעשה מבקשים הם להפר את ההסכם ולבטלו ולא לאוכפו.

יש בהתערבות בנסיבות אלו, כדי לאיין את חופש החוזים ואת הוודאות החוזית, ואין בידי לעשות כן. על יסוד האמור, אני קובע, כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים את שיעור הפיצוי שנקבע בהסכם המכר – 10%, קרי, 178,000 ₪.

אפנה, כעת, להכריע במחלוקת אם יש לקזז את סכום הפיצוי שנקבע מן הכספים שהעבירו התובעים לקופת בית המשפט, כחלק מן התמורה או שלחלופין, יש להורות על העברת יתרת הסכום המצויה בקופת בית המשפט לנתבעות מס' 2-3, בגין החוב שחבה להם הנתבעת מס' 1? ראשית, אפנה לסעיף 20 לחוק החוזים תרופות, אשר מורנו, כי ניתן לקזז את הפיצוי שנקבע לנתבעת מס' 1 מן התמורה שהפקידו התובעים לקופת בית המשפט: "חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז". אפנה עתה לשאלה האם זכות התובעים לפיצוי בגין הפרה-יסודית של הסכם המכר גוברת על זכויות הנתבעות מס' 2-3 להחזר חובהּ של הנתבעת מס' 1 כלפיהן, וזאת בשים לב לעיקול שהטילו, אף שביני וביני הוא נמחק, בהתאם להסכמות הצדדים? אומר כבר כעת, כי אני סבור שבנסיבות העניין שבפניי, ידן של הנתבעות מס' 2-3 על העליונה.

לפיכך, אני קובע, כי זכותם של הנתבעות מס' 2-3 להיפרע מחובותיה של הנתבעת מס' 1 כלפיהם גוברת על זכותם של התובעים לעשות כן, במועד זה. על יסוד האמור לעיל, דין התביעה להתקבל חלקית, כך שאני קובע, כי על הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים סך של 178,000 ₪ (מאה שבעים ושמונה אלף ₪), בגין ההפרה-היסודית של הסכם-המכר, כפי שקבעו הצדדים בהסכם זה. יתרת התמורה בגין הנכס שהופקדה בקופת בית המשפט, תועבר לידי הנתבעות מס' 2-3 בגין העיקול שהטילו בעבר ועל חשבון החוב של הנתבעת מס' 1 כלפיהן.

אי השלמת מלוא תנאיו של הסכם הגישור על ידי הנתבעת גורמים, לטענת התובעים, לנזק מתמשך להם ולצדדים השלישיים, נושי התובעים, אשר להם מיועדים כספי הנאמנות.

בעניינינו, כספי הנאמנות הופקדו אצל הנאמנת (ביחד עם ב"כ התובעים) על מנת שיועברו על ידם לצדדים השלישיים לאחר שאלו יבטלו העיקולים הרשומים על שמם על הזכויות בדירה.

...

הנה כי כן, בהינתן מסקנותיו של המומחה שלפיהן בהתאם לתשריטים השונים אין כל מחסן הצמוד לדירה, כמו גם בהינתן טענות מר כהן בהליך מקביל ובהינתן טענות הנתבעת שהועלו בפני המומחה, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת שלפיה קיימת אי התאמה בין הממכר לבין הסכם המכר, בשל היעדר המחסן, ומשכך לא התקיימו התנאים לשחרור כספי הנאמנות.

בניגוד לטענת הנתבעת, לטענה זו אין כל זכר במסגרת כתב הגנתה ומשכך מהווה היא הרחבת חזית אסורה ואין בידי לקבלה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, ובפרט בהינתן הסכמות הצדדים בדבר מינוי המומחה שלהן ניתן תוקף של החלטה ביום 7.6.2020, ובהינתן מסקנותיו של המומחה, אשר לא נסתרו, התביעה מתקבלת.