א) ב"כ החברה לניהול טוען שעל הערייה להעביר את יתרת התמורה לחברת הניהול, משום שזכותה של חברת הניהול לקבלת יתרת התמורה נובע מהסכם האצטדיון לטובת המשך פעילות קבוצת הכדורגל (ה"הואיל" השלישי בהסכם ו"הואיל" שביעי להסכם) ובהתחייבות זו ניתן לראות התחייבות לטובת צד ג' – מועדון הכדורגל אשר על פיה:
"זכות מוטב נוצרת עם כריתת החוזה ועל ידי עצם כריתתו. עם יצירתה הרי היא מוקנית ישירות למוטב. אין היא טעונה ידיעת המוטב או מעשה כלשהוא מצדו...
...
מאחר ומכתבו של מר בוסטין נערך ומסתמך על רשומי הנהלת החשבונות – אני קובע שהסך של 588,382 ₪ היא היתרה הבלתי מסולקת לצורך הדיון בתביעה זו ועובדה היא שגם האגודה מציינת סכום זה כסכום היתרה הבלתי מסוקלת.
ב) אני מחייב את עיריית כפר-סבא לשלם לחברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר-סבא הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ג) לאור האמור לעיל, אין כמובן מקום לחייב את הנתבעות הנ"ל לשלם לתובעת הוצאות בת.א. 1038/02, אך היות וכתוצאה מצירופה של המועצה כנתבעת פורמלית היה עליה לנהל ההליכים בתיק, ומאחר והיא נמחקה מהתביעה, אני מחייב את החברה לניהול מועדון הכדורגל הפועל כפר-סבא לשלם למועצת פועלי כפר-סבא את הוצאותיה, כולל שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.
אני דוחה את טענת הקיזוז שהועלתה על ידי עיריית כפר-סבא.
