העברת זכויות מהמינהל לרישום בטאבו

בתצהירה טענה הנתבעת כי קודם לעשיית ההסכם "התבקשתי לעשות רישום של הבית מהחברה המשכנת בה היה רשום לטאבו, והינה הבית נרשם ללא כל בעיה בתוך שבוע, לא נטענה כל טענה על חובות ענק בארנונה, לא הייתה הגבלה על הרישום". דומני כי חל בלבול מסוים ביחס לזמנים.

עם זאת, וכפי שציין בצדק ב"כ הנתבע בחקירתו, דוקא האמור בס' 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) היה יכול להביא את הנתבעת לסבור, ביום 23.05.2010, אמנם לאחר שנחתם ההסכם, כי אין לנתבע כל חוב לעירייה שהרי לו היה חוב לא הייתה הערייה מנפיקה, לשיטתה, את האישור הנידרש לצורך העברת הזכויות מהמינהל לשמו של הנתבע.

במצב דברים רגיל בו יוצא המוכר ידי חובתו בעיניין הרישום בכך שהמציא לקונה את כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות סביר לומר כי הפרשנות הראשונה היא הנהוגה בהסכמים מעין אלו.

...

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התובענה העיקרית כנגד הנתבעת ועל דחיית ההודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד הנתבעת.

אני מקבל את התובענה כנגד הנתבע בחלקה ומחייב אותו לשלם לתובעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 13,000 ש"ח בגין נזקי התובעים.

לנוכח דחיית התובענה כנגד הנתבעת אני מחייב את התובעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 2,500 ש“ח. לנוכח דחיית ההודעה לצד השלישי ובהתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנתבע אני מחייב את הנתבע בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 2,500 ש“ח. הנתבעת אינה חייבת לעשות כן אולם מוצע שתשקול אם לגבות את הסכום מהנתבע ואולי ראוי לגלות מידה של חסד בעניינו.

העדה נישאלה האם המינהל הסכים במועדים הרלוואנטיים לקבל בקשות להעברת חכירה גם אם מי שלכאורה מעביר בבקשה הזו עדיין הזכויות לא בידיו והשיבה-"היה אפשרי לבצע כמה העברות בלי שהאחרון יהיה רשום בטבו". היא נישאלה האם יתכן שהחברה שהיה לה יפוי כח טענה שגם הדירה הרביעית שלה וביקשה להעביר את החכירה וכי יתכן שכל הטופסולוגיה שנוגעת להעברת הזכויות על שם התובע היתה כפופה לזה שמעונות קרית ים יראו למינהל שזכות החכירה על הדירה הזו בידי המעונות והשיבה-"לא יודעת, עשו העברה משולשת ישר מעלמני, מעונות לרוימי". היא אישרה שניתן לקרוא לזה 2 העברות ברצף.

...

נטען כי נטל ההוכחה על התובע וכי יש לדחות את תביעתו ולאפשר לו להגיש תביעה כנגד מעונות קרית ים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעסקה שבה מכרה לו נכס שאינו בבעלותה.

דיון והכרעה דין התביעה להתקבל.

בהחלטה נוספת במסגרת אותו פרוטוקול ציינתי את הדברים הבאים כדלקמן: "מדובר במצב בעייתי ואסביר את דבריי. התובע הוא אדם מבוגר. מעבר לכך הוא ציין שאף פעם לא ידע לקרוא ולכתוב היטב. התרשמתי שהוא לא הצליח לשתף פעולה עם מרבית החקירה הנגדית ובזה כוונתי היא שהוא לא ניסה להתחמק ממתן תשובות אלא או שלא הבין או שלא היה מסוגל לספק תשובות לשאלות שנשאל. כך נפגעה זכותו של הנתבע לערוך חקירה נגדית. מאידך, בחקירה החוזרת התרשמתי שהוא אכן מבין את השאלות שהוא נשאל וסיפק תשובות מובנות. בסיומו של דבר אציין שלא התרשמתי שהתובע כלל אינו מבין במה המדובר בקשר לתביעה. יחד עם זאת, ועל מנת שיהיה תיעוד לדבר אציין כבר כעת שהתרשמתי כי תשובותיו הביאו אותי קרוב לכך שאקבע שאינו מתמצא מספיק כדי לעמוד מאחורי התצהירים. אאלץ לחזור לעניין זה במסגרת פסק הדין שינתן". לאחר שעיינתי בעדותו של התובע החלטתי שלא להורות על דחייתה.

לאור על האמור, מוצהר כי התובע- מרדכי רוימי הוא הבעלים של 47/48 חלקים מהדירה המצויה ברחוב ברק 27 בקרית מוצקין והידועה כגוש 11532 חלקה 43 תת חלקה 1 ועדן רוימי הינה הבעלים של 1/48 ובהתאם אני מורה לרשם המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין לרשום את הדירה כאמור.

לטענתה, ביום 1.12.13 קיבלה המוכרת אישור החברה המשכנת כי כל המסמכים הקשורים להעברת הזכויות הועברו למינהל מקרקעי ישראל לצורך חתימה ואף ניתן יפוי כח לנציגת ב"כ המוכרת על מנת שתקח השיטריות לסיום העברת הזכויות בטבו.

לדבריו, מאחר ובסעיף 6 א' להסכם צוין כי איחור בתשלום בשל עיכוב החברה המשכנת כאמור בהסכם זה לא יחשב כאיחור בתשלום עד לתקופה של 3 חודשים, ומאחר ובעניינו האיחור בתשלום מקורו בסרוב החברה המשכנת להשלים את הליך העברת הזכויות אצלה (דבר שגרם לצדדים להמתין עד שירשמו המוכרים כבעלי זכויות בטבו), יהיה מקום לקבוע כי הרוכשים לא איחרו בתשלום.

...

לאור זאת, אני קובע כי בכל הנוגע לסוגיית הפיצויים להם זכאי כל צד, יהיו רשאים הצדדים להגיש תביעה נפרדת בפני ערכאה מוסמכת.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בנסיבותיו המיוחדות של העניין המבקשת תשלם לרוכשים ביחד ולחוד הוצאות הכוללות שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ .

ובהמשך " אני רוצה להסביר לגבי התכנית: הרעיון הנכון היה להכין תוכנית לרישום שיכונים צבוריים זו תוכנית שמצלמת את המצב הקיים בשטח את החזקות הקיימות, אלא מה? בתוכנית הזאת במיתחם 3 ו-4 היו אנשים שהספיקו לרשום את זכויות החכירה בטבו בטעות, לכן התוכנית היתה אמורה לצלם את מה שיש ולהסדיר את כל השכונה, בלי בעיות אלולא הזכויות האלה היו רשומות בטבו" (ש' 21-17).

במהלך עדותו נתתי ליהוד היזדמנות להסביר כיצד הפכה זכות חכירת דירה כפי שנירשם בכל מיסמכי היסוד לחכירת קרקע -חלקה 172 בשלמות, אך הוא לא ניצל אותה; "ש. הייתם מיוצגים על ידי עו"ד אילן דמארי ז"ל שהבין במקרקעין מאוד, כתוב ברחל בתך הקטנה תאור הנכס המוחכר שלגביו מבקשים להעביר את הזכויות הוא דירה בת 2.5 חדרים, זה נכון שהדירה היתה בנויה חלקה 172, אבל זה לא אומר שזה מה שהיה למנוח או לאימא שלך ז"ל, ממש לא. להיפך, תאור הנכס הוא יותר מדוייק ויותר ספציפי של מה שמבקשים להעביר לגביו זכויות, הערייה ווועדות התיכנון והבניה לא מקנים זכויות בניה, מי שמקנה זכויות זה הבעלים שמנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל. הבקשה של מר דמארי המנוח בדיוק כמו הפרוט בבקשה לצוו ירושה, מדברת ספציפית על בנין. אומר יותר מזה, מאיפה אתה לוקח שהחכירו חלקות אז אנחנו מדברים על שנות ה-40, שיכנו אנשים מדובר על מבנים. אתה קורא את זה, הרישום בספרי הנכס מופיע בחלקה, למה לא? כי לא היה רשום אז בית משותף, ולא חילקו את המיגרש. כתוב מבפורש דירה בת 2.5 חדרים בקומת קרקע, והנכס בנוי קומה 1 בלבד, מה אתה אומר שדמארי לא ידע מה הוא עושה?

...

אני דוחה את הטענה.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, מששוכנעתי כי נפלה טעות ברישום זכויות יהוד, אני מקבלת את תביעת רמ"י ומורה על תיקון הסכם החכירה עם יהוד באופן שישקף את זכויותיו הקנייניות בחלק מחלקה 172 ובחלק מחלקה 170 ותיקון רישום זכויותיו במרשם המקרקעין בהתאם.

אני דוחה את תביעות יהוד.

כן נטען כי נתקיימה התרשלות של משב"ש ורמ"י בניהול ופקוח על מיכרז שכן לא נרשמה בטבו הערה על צורך בקבלת אישור המינהל להעברת זכויות לצדדי ג' וכי מוקארי ויתר הנתבעים הסתמכו על הרישום.

...

על כן נדחית גם טענה זו של הנתבעים.

על כן נדחית גם טענה זו. טרם סיום בסיכומיהם העלו הנתבעים טענות רבות כנגד מוקארי וסאקראי.

סיכומו של דבר לאור כל המפורט לעיל (וכן בהיעדר כתב סיכומים מטעם הנתבעים 2-3) אני קובע כי בדין ניתנה לחברה הודעת הביטול בזכייה ובנוגע להסכמי החכירה והבניה שנכרתו בעקבותיה והם בטלים ומבוטלים בזאת.