לפניי בקשה מטעם התובעת לסילוק/הוצאת תצהירי הנתבעים שהוגשו לתיק ביום 4.1.2023 (בנושא הליכים מקדמיים), מתוך תיק ביהמ"ש.
הערות מקדמיות
התיקים שבכותרת טופלו בעבר ע"י מותבים אחרים, כאשר בהתאם ובהמשך להחלטות כב' סגני נשיא מחוז השיפוט מחודש שעבר, הועבר המשך הטיפול בתיקים המאוחדים אליי.
ביום 11.4.2022 החליט כב' סגן נשיא המחוז על קבלת הבקשה באופן חלקי, במובן זה ששני התיקים יטופלו ע"י אותו מותב, והוא זה שיחליט אם לאחד את הדיון בין שני התיקים שבטיפולו.
תמצית ההליכים העקריים בתיק ת"א 51606-12-21
ביום 23.12.2021 הוגש כתב תביעה כספית ע"ס 2,383,355 ₪ ע"י התובעת שבכותרת נגד הנתבעים שבכותרת, שבו דורשת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה את סכום התביעה, כתמורה חוזית שלא שולמה לה (כשכר ראוי) ע"י הנתבעים בגין שירותים משפטיים שונים שנתנה להם התובעת בהליכי ערעור לבית המשפט העליון ובהליכים נוספים.
...
הכרעה
לאחר שנתתי דעתי לקיים בתיקים, אני מחליט כך:
בקשת הוצאת התצהירים – נדחית.
ממילא ומאחר שבקשת התובעת למחיקת כתבי ההגנה ברשימת הבקשות הנ"ל מטעמה קשורה בבקשה שבנדון, נדחית גם בקשת המחיקה הנ"ל, נוכח העובדה שהנתבעים הגישו ביום 4.1.2023 תצהיריהם הנ"ל.
הבקשה נדחית מבלי להעבירה לתשובת הנתבעים, שגם לא השיבו עליה בפועל עד היום (הם לא נדרשו להשיב עליה).
אך סעד זה של מחיקת כתבי ההגנה הינו קיצוני מאוד, וודאי אינו מוצדק נוכח העובדה שהנתבעים כן הגישו בסופו של דבר תצהירים רלוונטיים, גם אם באיחור ובדרך בלתי ברורה/תקינה מספיק.