העברת דיון מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום ובקשת היתר לייצוג משפטי

התביעה הנדונה הוגשה כתביעה קטנה תחת ההודעה המסכמת: "התובע סבור כי סכום הפצוי שבקש רחוק מלשקף את הנזק שגרם לו הנתבע אך מכיוון שבקש להמנע מהליך משפטי ארוך ויקר, בחר להוציא את הצדק לאור באמצעות תביעה קטנה ולהסתפק בסכום זה". לפניי בקשה מטעם הנתבע להעביר את הדיון בתביעה הנדונה לבית משפט השלום בתל אביב; ובקשה ליתן החלטה בבקשה על פי כתבי הטענות שבפניי בית המשפט כרגע, וככל שיידרש - לאפשר ייצוג עו"ד בניהול הבקשה להעברת הדיון, כאמור.

הנתבע מפנה לכך שהתובע הגיש עם אחרים ערר על החלטת בית משפט השלום, שהטיל תנאים מגבילים על העוררים – מעדי התביעה [החלטה מ"ת 50964-12-16], בין היתר בגין האישום הקשור לארוע בחניון בית המשפט, מושא ענייננו [עמ"ת (ת"א) 54472-02-17 ח.ב.כ. נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי (פורסם; 5.4.17)], ממנו עולה כי גם מאבטחי בית המשפט הזמינו מישטרה בגין הארוע, וכי הארוע החניון ארך כרבע שעה; וגם - כי מנכ"לית הבנק מסרה גם היא הודעה בנידון; וכך נכתב בהחלטת המחוזי: "מנגד, המנכ"לית ציינה כי לאחר הדיון חיכו מחוץ לאולם אנשים רבים. צעקו שם "יימח שמך, שאלוהים ייקח אותך, אנחנו ננקום בך,..." (הודעה מיום 25.12.16 ש.6).

...

כפי שיפורט להלן, על רקע האמור, מעיון בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה ונספחיה, ובתגובות התובע ונספחיו, אני מוצא כי המחלוקת שעולה בנדון איננה מתאימה לדיון בפני ביהמ"ש לתביעות קטנות.

בנסיבות אלה, הנני מורה על ביטול הדיון שנקבע הנדון ליום 22.7.20, ועל העברת הדיון לבית משפט השלום.

אני קובע ישיבה מקדמית בנדון לפניי - ביום 22.11.20 בשעה 11:30.

התובע מיתנגד להעברת הדיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום.

נקבע על-ידיו כי מאחר שהתביעה הנזיקית שלפניו (עפ"י מהותה) הנה למעשה "תקיפה ישירה המוסוות כתקיפה עקיפה בדרך של תביעת נזיקין", מאחר שהתובע לא מיצה הליכים מול המינהל בטרם הגשת התביעה, מאחר שמדובר בנושא בטחוני רגיש ונפיץ (כניסת ותפילת יהודים בהר הבית) ומאחר שהתביעה גובלת בניצול לרעה של ההליך המשפטי, דין התביעה הנזיקית שם להיות מסולקת על הסף למעשה; ואילו שופט הרוב זילברטל מצא להסתייג מניסיונו של השופט עמית לקבוע כללים מסודרים ומתוחמים מראש בחלוקת העבודה שבין הערכאות, כאשר לגישתו יש לסלק התביעה שלפניו על הסף בשל כך שהתביעה ייחודית ומתאפיינת בכך שהיא מהוה "כסות בלבד לתקיפה ישירה של המעשה המנהלי, אשר הגשתה אולי עולה אף כדי שימוש לרעה בהליכים", ובשל כך שהתובע שם כשל כשלון מוחלט לעמוד בחובת הקטנת הנזק (אי מיצוי הליכים טרום משפטיים או העדר תקיפה ישירה בבג"ץ, פעולות שיכלו אולי לשנות את החלטת המינהל ולמנוע את הנזק שטרם התגבש במועד הגשת התביעה) עד כדי איון תביעתו כולה.

באיזון שבין הצדדים ולצורכי החלטה זו, נראה כי ראוי להיתחשב בתובע, כאזרח קטן שמבקש סעד לעצמו מזרוע המדינה הגדולה, במסגרת הליך מתאים בבית משפט מיוחד זה (בית משפט לתביעות קטנות) שמותאם לאנשים פשוטים שאינם יכולים להרשות לעצמם הליכים מיוחדים ויקרים בערכאות הגבוהות והמיוחדות.

איני סבור שראוי למנוע מהתובע את יתרונות המסגרת הדיונית המיוחדת שאותה בחר, ואיני סבור שהתביעה מורכבת במידה כה חריגה, עד שהמסגרת הדיונית שבית משפט זה מאפשר אינה מתאימה, מה גם ששני הצדדים מיוצגים למעשה באופן מספיק וראוי ומסייעים לצדדים ולביהמ"ש בעשיית המשפט בתיק זה ובבית משפט זה. אני קובע דיון חדש בפניי ביום 13.10.21 בשעה 14:00.

...

אני מעמיד את הוצאות הליך זה על סך מופחת של 2,500 ₪ בלבד (בהשוואה לשיעור ההוצאות הראשוני שחשבתי לקבוע ולאחר שעיינתי בהתייחסויות שני הצדדים בסיכומיהם לסוגיית ההוצאות), כאשר על הנתבעת לשלמו לתובע, ללא קשר לתוצאות התביעה שתתברר.

איני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה ראוי להעביר הדיון בתביעה לבית משפט השלום.

איני סבור שראוי למנוע מהתובע את יתרונות המסגרת הדיונית המיוחדת שאותה בחר, ואיני סבור שהתביעה מורכבת במידה כה חריגה, עד שהמסגרת הדיונית שבית משפט זה מאפשר אינה מתאימה, מה גם ששני הצדדים מיוצגים למעשה באופן מספיק וראוי ומסייעים לצדדים ולביהמ"ש בעשיית המשפט בתיק זה ובבית משפט זה. אני קובע דיון חדש בפניי ביום 13.10.21 בשעה 14:00.

לאחר בחינת החומר המצוי בתיק ועל מנת לבחון התאמת ההליך לבית משפט זה, התבקשו הצדדים בהחלטתי מיום 30.12.18, ליתן עמדתם להעברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום.

ולהלן נימוקיי: סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע: "בית המשפט רשאי לא לידון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות". השיקולים להעברת דיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום נקבעו בפסיקה עניפה.

גישות שונות בענין זה פורטו, בין היתר, בבר"ע (מחוזי י-ם) 525/04 קורן ואח' נ' עריית ירושלים (14/04/05).

אציין, כי התיק מצוי בשלב מקדמי ביותר, טרם היתקיים דיון לגופם של כתבי הטענות ונוכח טיבה של המחלוקת והבירור הנידרש, לרבות קיום הליכים מקדמיים – הרי שבמסגרת דיון בבית משפט השלום, יוכלו הצדדים ליטול ייצוג משפטי.

...

התוצאה: בהתאם לסמכותי לפי סעיף 60 ( ב) לחוק בתי המשפט נוסח משולב, תשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום.

נוכח סמיכות מועד הדיון תודיע המזכירות דבר החלטתי לצדדים טלפונית.

בהמשך, בהחלטה מיום 08.12.22 (נספח 18 לבקשה), קיבל בית משפט קמא את עתירת המבקשת לאיחוד התביעות אך דחה את בקשתה להעברת הדיון מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום.

המבקשת טענה שתובענות אלו אינן מתאימות להתברר בבית משפט לתביעות קטנות ממספר טעמים: · הסוגיה נשוא התובענות מצריכה בירור נרחב ומעמיק עובדתי ומשפטי הדורש הבאת ראיות והגשת מסמכים ושמיעת עדים שלא עולה בקנה אחד עם תקנה 5(א1) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976.

בהתאם לכך ולאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים והנספחים ושמיעת עדי הצדדים, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי האחריות על האיחור במסירת הדירות רובץ לפתחה של המבקשת וזאת מכיוון שהמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית כלשהיא המלמדת כי גורם אחר שאינו בשליטתה, לרבות מגיפת הקורונה, היה זה שגרם לעיכוב במסירת הדירות, בין אם כך שהמגפה גרמה לעיכוב בענף הבניה ובין אם כך שהמגפה גרמה לעיכוב האישורים מהרשויות השונות.

אשר להחלטה, מיום 08.12.22 (נספח 18), שלא להעביר את התביעה לבית משפט השלום, בית משפט קמא נימק כראוי את החלטתו וציין שאין המדובר בדיון "מורכב". ובענין ההחלטה מיום 23.04.22 (נספח 20), לפיה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת למתן ייצוג, בית משפט קמא נתן דעתו לאי מורכבות התביעה הן מבחינת המהות והן מבחינת התוכן.

...

כמו כן, בת"ק 32695-08-22 סכום התביעה עמד על 34,600 ₪, אך לאחר שחישב בית משפט קמא את גובה הפיצוי אותו המשיבים 9-8 צריכים לקבל בהתאם לגודל דירתם וחודשי האיחור במסירה הגיע בית משפט קמא למסקנה כי הפיצוי הראוי הוא על סך 30,000 ₪ בלבד.

המסקנה העולה מן המקובץ הוא שעל אף הנסיון לשוות לנסיבות איצטלה עקרונית סופו של יום הכרעת בית משפט קמא התבססה בליבתה על ניתוח טענות וראיות תוך קביעת מסקנות עובדתיות שעיקרן היעדר קשר סיבתי קונקרטי בין העיכוב במסירת הדירות למגיפת הקורונה.

על כן הנני דוחה את הבקשה.

עניינה של החלטה זו בסוגיית העברת הדיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, וכן בבקשת הנתבעת 3 למתן היתר לייצוג משפטי.

...

במצב כזה אפשר להיעתר לבקשה ביתר גמישות: העלויות של ייצוג מקצועי לשחקן חוזר פחותות בהשוואה לשחקן חד- פעמי; שחקן חוזר מוחזק כמודע למתכונת הדיון ולכך שלא ישופה על שכר טרחה, ולכן חזקה שהחלטתו לבקש ייצוג היא מושכלת ומודעת.

לאחר שבחנתי את הנסיבות שלפניי, לרבות הכשרתו של התובע אשר אף אם אינו עוסק בתחום הספציפי, עדיין לטעמי, זוכה ליתרון מובנה, את זהות המבטחת שהיא "שחקנית חוזרת" אשר מודעת למתכונת הדיון ולכך שלא תשופה בגין שכ"ט עו"ד, אני מוצאת להתיר למבטחת היתר לייצוג בידי עו"ד. ערה אני לכך שבמצב דברים זה, הנתבע הוא היחיד שנותר ללא ייצוג משפטי.