מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברת דיון ללא תצהיר מאמת עובדות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבים 1-2 טענו בתגובתם שיש לדחות את בקשת המבקשים מאחר שלא צורף לה תצהיר לאימות העובדות וכתב התחייבות עצמית או ערובה כנדרש.
כך, למשל, הסכימה העמותה גם בתגובתה וגם בדיון בבית המשפט להעביר לקופת בית המשפט את יתרת כספי המכירה ויכולים היו הצדדים להגיע להסכמה בהקשר זה. ויודגש, המבקשים לא עמדו בנטל להראות כי אין כל מקור אחר להשבה ככל שאכן תיתקבל תביעתם לביטול ולבסס את טענתם לנזק בלתי הפיך.
...
אולם, בתנאים הנוספים הנדרשים לשם מתן הסעד הזמני הבקשה איננה עומדת ודינה להידחות.
בהקשר זה, אף שלשלב זה אינני סבור כי הוצג טעם מספיק מדוע יש לאסור על העמותה ביצוע פעולה כלשהי בנוגע לפרויקט, אבהיר, למען הסר ספק, כי דחיית הבקשה אין בה הרשאה לבצע פעולה כזו או אחרת בנוגע לדירה - כל פעולה של העמותה צריכה להתבצע בהתאם להוראות הדין וההסכמים ובתום לב. דחיית הבקשה הינה אך בנוגע לסעד זמני המבוקש במסגרת התביעה כפי שהוגשה - לביטול ההסכם שבין המבקשים למשיבים 1-2 והשבה אגב ביטול זה. אינני סבור כי הטענות בדבר תשלום אגרה בחסר מצדיקות כשלעצמן דחיית הבקשה לסעד זמני אך הן מהוות נדבך נוסף לחובת המבקשים לשלב זה. סיכום לאור כל האמור לעיל, ובדגש על העדר הלימה של הסעד הזמני המבוקש להליך העיקרי ושיקולי מאזן הנוחות, הבקשה נדחית.
כפי שהוצע במהלך הדיון אני סבור כי מדובר בתובענות אשר מתאימות להליך גישור שיוכל להוביל לפתרון "יצירתי" שיועיל לצדדים כולם.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

מכל מקום, החלטותיהם של בתי המשפט המחוזיים שפורטו לעיל לא דנו במצב דברים בו נקבעה תניית שיפוט בהסכם בין הצדדים, ולפיכך, לא מן הנמנע כי קביעותיהם שניתנו בעיניין זה, לא יחולו במקרה של תניית שיפוט מוסכמת.
באשר לטענת המשיבים כי התביעה נגדם היתיישנה, הואיל והעובדות לא התבררו במידה הראויה והואיל ולא ניתן להסתפק בטיעונים העובדתיים שבכתב הטענות, אין בכך כדי למנוע דיון בשאלת העברת הדיון מחמת חוסר סמכות מקומית.
באשר לטענת המשיבים ולפיה לא הוגש תצהיר מטעם המבקשת לאימות העובדות הנטענות בבקשה, שעה שהמשיב מס' 2 מכחיש את חתימתו על ההסכם הכולל את תניית השיפוט, הואיל והעובדות הנדרשות עולות מהבקשה, וממסמכים אחרים אשר בפני בית המשפט- אין חובה להגיש תצהיר.
...
מאידך, טענו המשיבים כי היה על המבקשת לתמוך את בקשתה בתצהיר ומשלא עשתה כן דין בקשתה להידחות.
זאת, אף אם אותו בית משפט אחר גם הוא בעל סמכות מקומית לדון בתביעה שטרית זו. ודוק: כפי שקבע בית משפט קמא, מקום בו מוגשת לבית המשפט הנעבר בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר, בשל חוסר סמכות מקומית, ובית המשפט הנעבר מוצא כי הוא אכן איננו מוסמך מקומית לדון בתביעה, עליו להיעתר לבקשה והוא איננו כפוף לכלל של "לא יעבירנו עוד", הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן העברת הדיון אליו לא נעשתה על ידי בית משפט, אלא על ידי רשם ההוצאה לפועל.
כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.
לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לטענתו, הדיון בהליך החל, ומשכך העובדה שלא ניתנה הסכמה מצד המותב הדן בהליך להעברתו מצדיקה, כשלעצמה, את דחיית הבקשה.
בנוסף, המשיב טוען כי הבקשה כוללת טענות עובדתיות משוללות יסוד וכי המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר המאמת את העובדות הנטענות בה. בנסיבות העניין ובשים לב לעמדות הצדדים, לא מצאתי להורות על העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר.
...
בנסיבות אלו, השיהוי שנפל בהגשת הבקשה מחזק אף הוא את המסקנה כי דין הבקשה להידחות (ראו והשוו: בש"א 7463/22 לוי נ' ברלין, פסקה 6 (21.12.2022); בש"א 4468/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 9 (11.8.2021)).
בשים לב למסקנה שאליה הגעתי, לא מצאתי להידרש לשאלה אם הדיון בהליך החל, ואם בנסיבות העניין נדרשה הסכמה מצד המותב הדן בהליך לצורך העברתו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקשת מיתנגדת לבקשה, וטוענת כי יש לדחותה בשל השהוי שנפל בהגשתה, כשלושה שבועות לאחר שניתנה החלטת כב' השופט ע' גרוסקופף מיום 2.7.2023, בגדרה נקבע כי בקשת רשות העירעור תועבר לדיון בפני הרכב "נוכח השאלה המשפטית המתעוררת ... והיקפו המשמעותי של הסעד כפי שעולה מהערכות המבקשת...". לגופם של דברים, נטען כי הטענות שבפיסקה 14 הן ייחודיות לשלב העירעור, שכן הן מתייחסות לעיתוי בו יהיה זה נכון להדרש לסוגיות הערעוריות על החלטת בית המשפט קמא.
אשר לנספחים 6-3, נטען כי הגשתם מתחייבת מתקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), שלפיה יש לצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות המפורטות בה. לחילופין, המבקשת מבקשת להגיש את נספחים 6-3 כראיות חדשות בשלב העירעור, בהתאם לתקנה 144 לתקנות.
...
כמו כן, לא שוכנעתי כי המשיבים המתינו בחוסר תום לב להחלטת כב' השופט גרוסקופף טרם הגשת הבקשה, או כי יש לראות בהם כמי שהסכימו להצגת נספחים 6-3 או להעלאת הטענות בפסקה 14.
על רקע האמור, דין טענת השיהוי להידחות.
על רקע האמור, המזכירות תשיב למבקשת את בקשת רשות הערעור על נספחיה, והמבקשת תגיש בקשת רשות ערעור מתוקנת ללא נספחים 6-3 וללא התייחסות ישירה בגוף בקשת רשות הערעור לתוכנם של נספחים 6-3 (מובהר בזאת כי המבקשת אינה נדרשת למחוק את פסקה 14 בכללותה, אלא אך את ההתייחסויות במסגרת פסקה זו לראיות שצירופן בערעור טרם הותר).

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הטעם העומד בבסיס בקשת אשטרום לחיוב התובע בהפקדת ערובה בתיק הוא, כי התובע לא פרע את ההוצאות בהן הוא חויב בגין העברת הדיון בתובענה לבית דין זה חרף חלוף המועד, דבר המלמד על חוסר יכולת פרעון עתידית ומצדיק בהתאם לדין ולפסיקה חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות אשטרום בהליך, ככל שהתביעה כנגדה תדחה.
בתשובתה לתגובת התובע הוסיפה אשטרום, כי תמוה מדוע לתגובת התובע לא צורפה כל אסמכתה למשלוח ההמחאה לכאורה כגון ספח ההמחאה, תעוד לרישום ההמחאה שנשלחה על פניו ואף לא ברור מדוע הבקשה לא נתמכה למצער בתצהיר לאימות הטענות העובדתיות הכלולות בה – דבר המעלה לטענת אשטרום חשש כי התובע פעל לתשלום ההוצאות בהן הוא חויב רק לאחר הגשת הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה ובעקבותיה.
...
עוד נטען לגוף העניין, כי הטעם העומד בבסיס הבקשה אינו מתקיים בשים לב לכך שעם קבלת החלטת כב' הנשיאה יהלום פעל התובע לתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו ושלח למבקשת בדואר ישראל המחאה על סך 1,000 ₪ ועם קבלת בקשת אשטרום נדהם התובע לגלות שההמחאה לא נמסרה לה וב"כ התובע שלח לאשטרום ביום 24.7.23 המחאה נוספת בדואר רשום עם אישור מסירה, כך שדין הבקשה להידחות תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין חוסר תום ליבה שאף לא מצאה לנכון לשלוח התראה לתובע או להקדים פנייה כלשהי אליו בעניין.
בנסיבות העניין דנן, בהן ההוצאות נפרעו זה מכבר, דבר המלמד לכאורה על יכולת הפירעון של התובע המאפשרת לאשטרום לגבות הוצאותיה ממנו ככל שהתביעה כנגדה תידחה – שוכנעתי, כי מתקיים אחד החריגים הקבועים בתקנה 116א(ב) לתקנות, המצדיק העדר חיובו בהפקדת ערובה.
סוף דבר על יסוד האמור – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו