העברת דיון לבית משפט שלום בעיר אחרת: תביעה

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בנתניה, או שמא יש להעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בנתניה על המצוין בשטר החוב וכתב הערבות וההתחייבות נשוא התביעה שנחתם בין הצדדים, לפיו: "אנו מסכימים כי לבית המשפט בעיר נתניה או לכל ביהמ"ש אחר במחוזית ת"א והמרכז שתבחרו תהיה הסמכות המקומית לידון בכל תביעה עפ"י כתב ערבות זה ושטר הבטחון האמון בסעיף 9 לעיל" כידוע ההלכה היא כי בנגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בנתניה, או שמא יש להיעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בנתניה על המצוין בשטר החוב וכתב הערבות וההתחייבות נשוא התביעה שנחתם בין הצדדים, לפיו: "אנו מסכימים כי לבית המשפט בעיר נתניה או לכל ביהמ"ש אחר במחוזית ת"א והמרכז שתבחרו תהיה הסמכות המקומית לדון בכל תביעה עפ"י כתב ערבות זה ושטר הביטחון האמון בסעיף 9 לעיל" כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על העברת הדיון לכב' נשיא בתי המשפט השלום במחוז מרכז לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.

כך זה נאמר בלשונו של בית המשפט בע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים) [פורסם בנבו]: "השאלה באיזו מסגרת הועלתה הטענה - קרי: האם הועלתה בכתב שקדם לכתב ההגנה או בכתב ההגנה עצמו, איננה קרדינאלית בעיני, שכן השאלה החשובה היא, האם הטענה הועלתה - בין בכתב ובין בעל פה - בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגופה של התביעה, בין במסגרת קדם משפט או הליך מיקדמי אחר, ובין בישיבת הוכחות. באם מועלית הטענה בטרם כניסה לדיון לגופו של ענין כאמור לעיל, כי אז עומד הנתבע בדרישת תנאי 'ההזדמנות הראשונה'. בנסיבות כאלה, אין חשש כי בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, יוטרח לחינם, ואין גם חשש מפני "בחירת-ערכאות". מכאן, ש"ההזדמנות הראשונה" להעלאת הטענה בדבר העידר סמכות מקומית אכן נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע, ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים".

הסמכות המקומית כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות, אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." המבקשות מבססות את בקשתן להעברת הדיון לבית המשפט השלום ברמלה על טענתן בדבר חוסר סמכותו המקומית של בית משפט זה מאחר שמקום מושבן של המבקשות הנו בעיר לוד, מקום מושבה של הנתבעת 3 הנו בעיר רמלה, וכן מיקום הארוע הנטען הנו בעיר לוד המצוי באיזור שיפוט מרכז.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשות להעברת הדיון לבית משפט השלום ברמלה, או שמא יש להיעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום ברמלה להתקבל, ולפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט במחוז מרכז, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

ראו גם את ההחלטה בבש"א (מחוזי חי') 17372/05 ליאורה גרני נ' שמעון לפידות (25.7.2006), פורסם בנבו, שם נאמר: "גם הטענה בעיניין הסמכות העניינית דינה להדחות. הסמכות העניינית נבחנת לפי האמור בכתב התביעה. המבקשים עותרים בתביעתם כי בית המשפט יורה על ביטול הסכם המישכון וכן יורה על מחיקת הערת האזהרה. הסמכות לידון בתוקפו של הסכם מישכון מקרקעין (משכנתא) נתונה לבית המשפט המחוזי. זו "תביעה אחרת" הנוגעת למקרקעין ואינה בסמכות בית משפט השלום (ראה ה"פ 684/97 אילנה אוגלי נ' אביב שני חברה לירותים כלכליים בע"מ, דינים מחוזים לג(7) 816 והאסמכתאות המובאות שם).

באשר לבקשת המבקשת 2 להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שכן הנכס מצוי בעיר אשדוד השייכת למחוז דרום – מכיוון שקבעתי כי מדובר בתביעה אחרת במקרקעין, הסמכות העניינית לידון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

...

באשר לבקשת המבקשת 1 להעברת הדיון התביעה לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה, נוכח הסכמת הצדדים על תניית סמכות שיפוט ייחודית בהסכם ההלוואה – כאמור, ביום 12.7.23 ניתנה החלטה בעניין זה, ואף ניתנה התייחסותי בעניין הבקשה לעיון חוזר שהוגשה במסגרת החלטתי מיום 18.7.23.

לסיכום; אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל אני מורה על מחיקת התביעה בהעדר יריבות.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

מנגד, המשיבים 1 ו-2 הם התובעים הגישו תגובתם וטענו כי המבקשת פועלת במספר ערים בהם יש שדות תעופה, כגון חיפה, ובהם משרדי המבקשת, כך שאין מניעה שיופיע נציג מטעמם לדיון.

דיון והכרעה השאלה שבפנינו היא האם יש להעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז מרכז, או שמא יש להעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לידון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בנגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

שם נכתב כי: "הפחתה בחשיבותם של כללים אלה וקביעה כי על הנתבע לילך אחר התובע מעניקה יתרון דיוני לתובע על פני הנתבע ומפרה את האיזון העדין ביניהם". במקרה שלפנינו, עילת התביעה נסובה על נזקים שנגרמו למשיבים, לטענתם, כתוצאה מביטול הטיסה של הנתבעת 1 ודחייתה ל-26 שעות וזאת בשל תקלה טכנית במטוס.

...

דיון והכרעה השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז מרכז, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לאור האמור לעיל, סבורני כי לא מתקיימת זיקה מהותית כלשהי של התביעה לבית משפט השלום בעכו, למעט מקום מגוריהם של המשיבים בקריית אתא, כך שברור כי זיקותיה המהותיות של התביעה, הינן לאחד מבתי המשפט השלום במחוז מרכז.

לסיכום מכל האמור דלעיל ובנסיבות אלו, מצאתי כי בית משפט נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה וזאת מכוח תקנה 2(א) לתקנות בתביעות קטנות, ועל כן, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית – מתקבלת.

לאור זאת, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לכב' נשיא בתי משפט השלום/תביעות קטנות במחוז מרכז לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.

הסמכות המקומית בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." המבקשים מבססים את בקשתם להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב על מיקום מגוריו של המבקש 1 וכן על סמך המיקום בו ארעה התאונה בעיר בת-ים. מנגד, המשיבה טענה כי הסמכות המקומית לידון בתובענה נתונה לאותו בית משפט בו מצוי אחד מסניפיו של המבקשת 2, שכן מכוח מקום עסקה הוא גם מקום עסקיה של כל סוכנות ביטוח או סוכן ביטוח עצמאי.

שם נכתב כי: "הפחתה בחשיבותם של כללים אלה וקביעה כי על הנתבע לילך אחר התובע מעניקה יתרון דיוני לתובע על פני הנתבע ומפרה את האיזון העדין ביניהם". בתגובתה, המשיבה נסמכת על כך שלנתבעת 2, שהנה המבטחת, סניפים בכל רחבי הארץ ועל כן על פי הפסיקה ניתן לתבוע אותה בכל מחוז.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשים להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבה לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובנימוקי הבקשה, סבורני כי אכן הצדק עם המבקשים כך שמירב הזיקות המהותיות נוטות לכיוון בית המשפט שבמחוז תל אביב בעוד שלבית משפט זה זיקה פורמלית בלבד.

יתרה מזאת, המבקשים טענו כי בשל מצבו הרפואי של המבקש 1 שהינו נכה בעל קושי להתניידות עקב מצבו, מאזן הנוחות נוטה לטובתם להיעתרות לבקשה להעברת הדיון.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.