מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברת דיון לבוררות מבית משפט לתביעות קטנות

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ר' לעניין זה, פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, כרך ב', בעמ' 996: "מאחר שההסכם רק ניתן לביטול, הרי שהופעה וטיעון בפני הבורר, מבלי להעלות בפניו את הטענה לשם שלילת תוקפו של ההסכם, תיחשב לוויתור עליה". להשלמת התמונה אציין, כי אכן במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות נקבע בין הצדדים מנגנון הידברות, שאם לא יצליח ימונה מהנדס שחוות דעתו תהיה מכרעת, לאמור: "ככל שהצדדים לא יגיעו להבנה באשר לחישוב השטח, הם ימנו מהנדס מוסכם מטעם לישכת המהנדסים אשר יתן חוות דעת וחוות דעתו תהיה מכרעת". דא עקא שכאשר מונה אינג' עינבל, חתמו הצדדים על הסכם בוררות על כל הנובע והמשתמע מכך, ניהלו הליך בוררות, קיימו דיונים והגישו כתבי טענות.
פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות היוה את מיסמך הגלם להסכמת הצדדים להעביר את ההליך לבוררות.
...
דין הטענה לפיה יש לבטל את פסק הבוררות נוכח פגיעה בכללי הצדק הטבעי להידחות - טענות החברה: הבורר נהג על פי הנטען שלא בתום לב תוך שהוא מטעה את המבקשת לחשוב, כי מדובר בהליך אליו פנו עקב פסק הדין, במסגרתו ייתן חוות דעת בנוגע לאופן חישוב השטחים.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין- נוכח האמור לעיל דין בקשת האישור להתקבל ודין בקשת הביטול להידחות, זאת בכפוף לסוגיית הנזק הלא ממוני שדינה להתבטל.
אני מורה אפוא על אישורו של פסק הבוררות שיצא מלפני הבורר ביום 21 בספטמבר 2020, למעט סעיף 6 לפרק 7 "סוף דבר" בגדרו חויבה החברה בסך של 4,200 ₪ בגין נזק בלתי ממוני.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

דיון ומסקנות טוען המבקש כי בית המשפט קמא, בעודו יושב כבית משפט לתביעות קטנות, כלל לא הכריע בבקשתו להעברת התיק לבוררות.
...
אחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להתקבל כאשר את הערעור מצאתי לקבל בחלקו בלבד, כמפורט להלן.
מכאן, אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול ההחלטה מיום 4.1.18.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים, סעיף 18 ותניית הבוררות שבו מהוים תנאי מקפח בחוזה אחיד, וגם שייוצגו ע"י עורך דין במו"מ לפני רכישת הדירה, עדיין לא היתה היתייחסות ו/או תיקונים ביחס לסעיף 18 הנ"ל. כן הוסיפו התובעים, כי העברת הסיכסוך לבוררות פוגעת בתכלית קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות ופוגעת בזכותם לברור הסיכסוך בצורה יעילה, מהירה ותוך חיסכון במשאבים כספיים.
סעיף 5(א) לחוק הבוררות, קובע: "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך". סעיף קטן (ג) לאותו חוק קובע כי "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". המונח "טעם מיוחד" קובע אמת מידה בעלת "רקמה פתוחה" שבית המשפט נידרש ליצוק בה תוכן בהתאם לערכים ולאינטרסים המונחים בבסיסה.
...
אין בידי לקבל את הטענה כי הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, היא כשלעצמה, מהווה "טעם מיוחד" לסטות מתניית הבוררות ולהביא לביטול הסכמה חוזית שנקבעה בין הצדדים.
ככלל, סבורני כי את הסמכות לסטות מתניית בוררות מוסכמת יש להותיר למקרים חריגים בהם מדובר בטענות חמורות במיוחד או כאשר מדובר באינטרס ציבורי כבד משקל שמצדיק דיון פומבי (רע"א 6353/17 פוני נ' אופק עד פיננסים (2014) בע"מ [פורסם בנבו] (29.10.2017)).
לאור כל האמור לעיל, אני מורה על עיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

לאחר שהתקבלו תמליל הדיונים שהתקיימו בבית משפט לתביעות קטנות, להלן החלטתי בבקשה.
טענות הבורר: לאחר הגשת הבקשה על יד הנתבעים , הבורר מיוזמתו הגיש הודעה לתיק בית המשפט ובה ציין כי הועברה אליו פנייה מב"כ הנתבעים לפיו הבורר חורג מתפקידו וכי דיון בטענות מעבר לנטען בכתב התביעה מהוה הרחבת חזית.
...
סיכום: אשר על כן, הבקשה נדחית.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות הבקשה בסך של 2500 ₪.
אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק דנן.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה בקשה להעברת הדיון מבית משפט זה לבית הדין הישר והטוב בחיפה, זאת לאור האמור בסעיף 4 בפרק "ביטול ההרשמה או הפסקת לימודים" שבחוזה שנחתם בין הצדדים, ולפיו– "ידוע לי כי בכל מקרה בירור יעשה אך ורק בבית הדין לעינייני ממונות בית הדין הישר והטוב שבחיפה ולא ניתן לפנות לערכאות משפטיות. חתימה על הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות ושתקיפות החוזה הוא על פי דיני סיטומתא המועיל הן בדיני אסמכתא והן בדבר שאין בו ממש (העברת ידע) על פי דברי ערוך השולחן חושן משפט ס"י ר"א." (להלן: "הסעיף") במעמד הדיון שהתקיים בפניי עמדה המבקשת על דרישתה שהתובענות יועבר לבית הדין הישר והטוב בחיפה, ובתשובתה לשאלת בית המשפט מה הייתה הכוונה בסעיף המצוטט לעיל, השיבה כי כוונתה שבכל מצב של תביעה, "הבירור" ייעשה בבית הדין על פי דיני הסיטומתא.
בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים תשמ"ג – 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), הוגדר חוזה אחיד כך – "חוזה אחיד – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי ששמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם;" בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים נקבעה רשימה של תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים, ובניהם– ס"ק (8) - "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סיכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות". ס"ק (10) - "תנאי הקובע מסירת סיכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסיכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפיסקה (8) אינה מקפחת". יתרה מכך, בסעיף 5 לחוק החוזים האחידים נקבע כי – "תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות הנו בטל". ובסעיף 19 לחוק החוזים האחידים נקבע- " מצא בית המשפט בהליך שבין ספק ללקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקפוח. בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנידון לפניו." בית המשפט העליון בפסק דינו ברע"א 1901/20 טרוים מילר בע"מ נ. facebook irland limited (נבו, 26.7.22) קבע לגבי תניות בררת דין כי על בית המשפט ליתן דעתו בדונו בשאלת קפוח למיהות הצדדים לחוזה ולטיב היחסים ביניהם.
...
בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים תשמ"ג – 1982 (להלן: "חוק החוזים האחידים"), הוגדר חוזה אחיד כך – "חוזה אחיד – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם;" בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים נקבעה רשימה של תנאים שחזקה עליהם שהם מקפחים, ובניהם– ס"ק (8) - "תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות". ס"ק (10) - "תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת". יתרה מכך, בסעיף 5 לחוק החוזים האחידים נקבע כי – "תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות הינו בטל". ובסעיף 19 לחוק החוזים האחידים נקבע- " מצא בית המשפט בהליך שבין ספק ללקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח. בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו." בית המשפט העליון בפסק דינו ברע"א 1901/20 טרוים מילר בע"מ נ. facebook irland limited (נבו, 26.7.22) קבע לגבי תניות ברירת דין כי על בית המשפט ליתן דעתו בדונו בשאלת קיפוח למיהות הצדדים לחוזה ולטיב היחסים ביניהם.
זאת ועוד, במקרה דנן אין מחלוקת כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הינו חוזה אחיד, בו נקבעו, כעולה מנוסח הסעיף המצוטט בפתח ההחלטה, הן תנייה המגבילה את הדין החל על כל סכסוך שיפרוץ בין הצדדים – דיני סיטומתא המועיל, הן תניה שקובעת כי ההליך יתקיים בבוררות, ולא בבית המשפט, והן תניה לפיה למבקשת השפעה גדולה יותר על תנאי הבוררות, אופן ניהולה וסדרי הדין בה. נוכח קביעותיי העובדתיות דלעיל נהיר כי משנקבעה בהסכם שערכה המבקשת תנייה לפיה כל סכסוך יידון בבית הדין הישר והטוב בחיפה, זאת מבלי שניתן לפנות לכל ערכאה משפטית אחרת המוכרת לכלל הצדדים, והן תניה לפיה הדין המהותי והפרוצדורלי שיחול על ההליך יהא דין סיטומתא (ולא הדין האזרחי), הרי שקמות חזקות הקיפוח הקבועות בסעיפים 4(8) ו-4(10) לחוק החוזים האחידים, והמבקשת לא עמדה בנטל להוכיח שלא כך הדבר (ראו והשוו רע"א 8160/20 Google LLC נ. אשל (נבו, 20.2.22) לפיכך, אני קובעת כי בנסיבות העניין כל אחת מהמשיבות לא גיבשה גמירת דעת חוזית באשר לתניית הבוררות והדין שיחול על בוררות זו, לחלופין כי התניה בסעיף דנן בין הצדדים הינה תניה מקפחת.
סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מורה כי סעיף 4 לפרק ביטול ההרשמה או הפסקת לימודים שהסכם בין הצדדים מבוטל / בטל , בין מכוח דיני החוזים ובין מכוח סעיף 19 לחוק החוזים האחידים, וקובעת כי התביעות דנן ישמעו בפני בית משפט זה. המבקשת תגיש כתב הגנה בתיק 47530-02-23 עד ליום 31.12.23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו