מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

העברה ורישום מניות חברה בפירוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהתאם לטענות הנתבע 2 ומבלי לבחון את נכונותן, הנתבע 3 הוא בעל השליטה בחברה בתקופה הרלוואנטית להתגבשות החוב והוא זה שביצע העברה ללא תמורה של החברה הרשומה לידי בעל המניות הרשום (הנתבע 2).
די בציטוט שתי מובאות התומכות הגישה זו: נכון שסעיף 119א(א)(3) לפקודה איננו מגביל את סכום החוב שניתן לגבות מבעלי השליטה בחברה לערכם של הנכסים שהועברו אליהם, אולם שורת ההגיון וגם הפסיקה קבעו, כי קודם להפעלת החזקה לפיה יראו את הנכסים שהיו לחברה כנכסים שהועברו לבעל השליטה, יש להוכיח כי לחברה היו נכסים שאותם ניתן היה להעביר ואין חזקה כי לכל חברה היו נכסים עובר להתפרקותה או להפסקת פעילותה.
...
על כן, יש לדחות את התביעה על הסף בגין התיישנות.
יש לדחות את התביעה.
התוצאה התביעה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הסכום השני הועבר לאחר שנרשמו 66 ממניות החברה על שם המשיבה ושועבדו לטובתה 244 מניות נוספות.
על אף מתן ההלוואה, מצבה של החברה נותר קשה, וביום 14.7.14 היא נכנסה להליכי פירוק ומונה לה מפרק זמני.
...
סיכום מסקנתי היא, איפוא, שהמשיבה, באמצעות מר קס, לא מילאה אחר חובותיה המהותיות על פי חוק הערבות, לאמור, לא גילתה למבקשת שהיא ערבה יחידה ולא מסרה כל פרט באשר לחוב קיים של הלווה – חברת קלוי קלוף בע"מ. לפיכך, הבקשה מתקבלת.
אני מורה לרשם המקרקעין למחוק מפנקסי המקרקעין את המשכנתא נושא השטר - משכנתא שנרשמה על זכויות החכירה של המבקשת בדירת מגוריה, שברחוב חביב אבשלום 102/4 בירושלים, הידועה כגוש 30207 חלקה 6 חלקת משנה 3.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאותיה וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

הואיל ולא הוכח בפניי, כי העברת הזכויות והחובות מחברת פרי גני או מברקו, בכובעו כבעל מניות שלה, אל התובעת, נעשתה כדין, ומאחר ואין בידי לקבל אופן עריכת רשומי ההעברה משלא שוכנעתי בדבר האוטנטיות שלה, הרי במצב דברים זה, מתעוררות שאלות בשני אפיקים: האחד - במישור הקמת החברה החדשה (התובעת) ע"י הבן מאור והטענה להמחאת הזכויות והחובות ולרבות העברת החוב שהייתה הנתבעת חייבת (לפי הנטען) לתובעת, בכובעה החדש.
העברה זו יושמה לפרק זמן מסוים (יום אחד בלבד הוא 14.10.12), כאשר מדובר, לשיטת הנתבעת, במהלך שלא הבשיל, משנתבקשה והתקבלה חוות דעת משפטית ובמסגרתה הותרתה הנתבעת ממימוש ההעברה ללא התקיימות התנאים הדרושים שפורטו בחוות דעת, בדמות מכתב מבא-כוחה של הנתבעת אליה, על כך שהעסקה של רכישת חברת פרי גני או רכישת פעילותה של החברה לא יצאה לפועל.
...
בהעדרן של ראיות מטעם התובעים, אני קובעת כי ככל שהייתה התחייבות מטעם הנתבעת לנטילת אחריות של חברת פרי גני, היא הייתה שרירה וקיימת בגין הפעילות המצומצמת שבוצעה ביום 14.10.12 בלבד, כאשר בסופו של יום, עסקת העברת הפעילות או נטילת האחריות לא השתכללה לכדי עסקה מחייבת.
עפ"י ההלכה הפסוקה, השאלה אם נושה של חברה בפירוק, שהוא גם חייב של החברה, זכאי לקזז חוב שהחברה חבה לו, מחובו כלפי החברה, ובדרך זו להיפרע מהחברה את חובה (כולו או חלקו) כלפיו, כפי שזכות זו מוסדרת בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל החל על פירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות, הינה שאלה הכרוכה בפרשנותם של שלושת תנאים לקיומה של זכות קיזוז לפי הסעיף הנ"ל, ולכן היא ראויה לבירור במסגרת הליך מתאים, בהתאם לדינים המיוחדים החלים על טענת קיזוז בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון, ככל שעומדת לו זכות תביעה בגין כך. לפיכך, אין מקומה של טענה זו להתברר בגדר התביעה שבפניי, וכך אני מורה.
סוף דבר על יסוד כל המתואר לעיל, אני דוחה את התביעה של שני התובעים כנגד הנתבעת.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

הוסכם בין היתר כי ביטול העסקה על-ידי המבקשת יביא לידי חשיפתה של חברת-הבת לתביעת השבה בסך של 10 מיליון ₪, וכן למימוש השיעבוד שנירשם על מניות החברה בפרוק בחברת-הבת.
לראיה, המבקשת עצמה מציינת בפה מלא בפיסקה 29 בעמ' 6 ל"בקשה לעיכוב ביצוע" שלפנַי כך: "הרי שלחברה (שבפרוק – נ' ס') לא ייגרם נזק משמעותי הואיל והמנהלים המיוחדים יכולים להמשיך להפעיל את החברה בת באמצעות העברת כספים מקופת הפרוק (אשר יש בה סך של כ-20 מיליון ₪)..." (הדגשה הוספה – נ' ס').
...
ביום 15.8.2013 הורה בית המשפט המחוזי כך: "לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, מצאתי כי עמדת כונס הנכסים הרשמי נכונה ומשקפת את הדין החל. בשלב זה, כאשר עסקינן בבקשה לסעד זמני הקשור לסכסוך מורכב בין הצדדים, ספק אם יש מקום לקבוע מסמרות עובדתיים בשאלה מי מהצדדים צודק או זכאי לפעול כפי שהוא רוצה לגופו של עניין... עיקר המשקל יינתן לשאלת מאזן הנוחות... בנסיבות המקרה, אין ספק כי אי מתן צו עשוי לגרום תגובת שרשרת, אשר עלולה להסב נזקים כבדים מאוד לנכסים שלחברה טענות לגביהם. מאידך גיסא, צודק כונס הנכסים הרשמי בתהייתו, מה נזק משמעותי ייגרם למשיבה ממתן צו שתוקפו למשך שבועות מספר, זאת בעיקר, נוכח העובדה כי אף למשיבה עצמה נראה כי לא אצה הדרך. זאת ועוד, לא הוכח ולא לכאורה כי עלול להיגרם בנסיבות המקרה נזק שאינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות. סוף דבר, אני מחליטה לקבל את הבקשה לסעד זמני וליתן צו מניעה כמבוקש בבקשה העיקרית". בו ביום העבירו המנהלים המיוחדים דרישה לב"כ המבקשת לבטל את כל ההליכים שננקטו על-ידי המבקשת נגד חברת-הבת, לרבות כל הסעדים שהושגו בהולנד.
כיוצא בדברים הללו, נראה על פני הדברים – מבלי לחוות דעה ולא לטעת מסמרות בשאלות המרחפות מעל עסקת רכישת הקניון בקפריסין, ובכלל זאת: האם יש בה משום העדפת נושים אסורה – כי נכון לראות את התביעה שהוגשה בהולנד כקנטרנית, או ככזו שהוגשה בכוונה רעה, שמן הצדק למנוע את המשך הדיון בה. במאמר מוסגר אציין כי למקרא פסקאות 95-88 בעמודים 13-11 ל"תשובת אורבניקה (המבקשת – נ' ס') לבקשה הדחופה למתן הוראות" מיום 23.7.2013, אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה ההחלטה המבהירה מיום 21.8.2013 התקבלה לכאורה במעמד צד אחד.
זאת ועוד, לא שוכנעתי כי למבקשת יגרם נזק בלתי הפיך, שלא יוכל לבוא על תיקונו באמצעות פיצוי כספי הולם, אם וכאשר יוחלט כך בסיום ההליכים.
בשים לב גם לכך שהמבקשת לא ציינה מהו שיעור הסכום שנלכד תחת העיקול בהולנד, שוכנעתי כי בשלב זה נוטה הכף לעבר החברה בפירוק.
לפיכך, בקשת הרשות לערער נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לגישת המבקשים, בעלי המניות המיוצגים ידעו לאורך כל הדרך כי הטיפול בהעברת רישום המניות בחברה נעשה על ידי הנאמנים במסגרת תפקידם כנאמנים, ואף היו בקשר ישיר עם הנאמנים והעבירו להם מסמכים על מנת שיטפלו ברשום זה. נטען כי בעלי המניות המיוצגים לא העלו טענות באף שלב כי מדובר במלאכה פשוטה שהיא חלק מתפקיד המבקשים כב"כ החברה, והיה ברור תמיד כי מדובר בתפקיד שהוטל על המבקשים כחלק מהליך זה והם זכאים לתשלום שכ"ט עבורו.
אשר לבקשות למתן הוראות בנוגע להעברת כספים מחשבון בבנק הבנלאומי ואופן ניהול החברה עד לפרוקה, אלה חורגות מהדיון בהליך זה, וראוי שייפתרו באסיפת בעלי המניות.
...
אני סבורה כי אין מחלוקת שלצורך השלמת המוטל על המבקשים מכוח הסכמות הצדדים רק בנוגע לחלוקת התמורה שהתקבלה בגין המכר, על המבקשים להוסיף ולבצע פעולות נוספות ולא מעטות.
מדובר בעניינים שחלקם סבוכים שהוטל על המבקשים לבצע לצורך מימוש ההסכמות שהושגו בהליך זה. גם אם בוצעו טעויות במהלך הדרך, גם אם היו עיכובים ולא ניתן במועד מידע מלא אלא לאחר פנייה לבית משפט, לא שוכנעתי כי המבקשים מעלו באמון, פעלו בניגוד עניינים או שאינם זכאים לתשלום כלשהו עבור פעולותיהם.
בשוקלי את כל האמור לעיל אני נעתרת לבקשה בחלקה, ומתירה תשלום נוסף של סך של 150,000 ₪ ובצירוף מע"מ בגין כל שבוצע עד היום וכל שעוד יהיה צורך לבצע כדי לסיים הטיפול בחלוקת התמורה לבעלי המניות וכל הנדרש בהתאם למה שהוסכם בין הצדדים בהליך זה. לסכום זה יש להוסיף מע"מ, והוא כולל גם הוצאות בקשה זו. בהערת סיכום אציין כי השלמת המלאכה הסבוכה בתיק זה, שבה השכילו הצדדים להגיע להסכמות שהביאו להשגת יתרונות כספיים לכולם, נמצאת באופק וטעונה שיתוף פעולה והשגת הסכמות והבנות תוך זניחת משקעי העבר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו