העברה ולאיחוד דיון תנאים ומגבלות

החלטה זו מתייחסת לשלושת התיקים, שאני מורה על איחוד הדיון בהם לצורך מתן החלטה זו. אף כתבי האישום נגד המשיבים הוגשו בשלושה תיקים נפרדים.

כפי שצוין בפתח ההחלטה, הבקשה למעצר עד תום ההליכים וכתב האישום הוגשו בעוד המשיבים משוחררים ומצויים בתנאים מגבילים שנקבעו במסגרת הליכי "מעצר הימים". בהחלטות שניתנו במסגרת מעצר הימים הורה בית המשפט על שיחרור המשיבים למעצר בית מלא עד ליום 7.5.2020 כל אחד בביתו (ראו החלטות בתיקים מ"י 7653-05-20 לגבי משיב 1; מ"י 36325-04-20 לגבי משיב 2; מ"י 33416-04-20 לגבי משיב 3).

אין צורך לומר כי ההחלטה אם לאפשר למשיב 1 להמשיך בשירות ובאילו תנאים נתונה לרשויות צה"ל. על ב"כ המבקשת (שהתברר במהלך הדיון כי קיימה קשר עם רשויות צה"ל) להעביר החלטתי זו לגורם הרלוואנטי בצה"ל. (ד) אני אוסר על המשיבים ליצור כל קשר, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בכל דרך ואמצעי שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, עם מי מהמתלוננים וכן אוסר על המשיבים ליצור קשר ביניהם.

...

האיזון הנדרש מביא אותי למסקנה שיש להותיר את המשיבים תחת תנאים מגבילים, אך אין כל צורך שאלו יכללו מעצר בית מלא.

אשר על כן, הנני קובע כי מעתה ואליך המשיבים יהיו נתונים בתנאים המגבילים כלהלן: (א) כל אחד מן המשיבים יהיה נתון במעצר בית חלקי בין השעות 18:00 ועד 8:00 לפי הפירוט הבא: המשיב 1 בבית אמו בשד' ירושלים 89 קרית ים; המשיב 2 בבית אמו בשד' ירושלים 75 בקרית ים; המשיב 3 בבית הוריו ברחוב זלמן שזר 25 בקרית ים. בשעות בהן המשיבים לא יהיו נתונים במעצר בית – נאסר עליהם לצאת מתחומי קרית ים. (ב) בשעות בהן המשיבים יהיו נתונים במעצר בית, הם יהיו נתונים תחת פיקוח באופן שהם לא יימצאו ללא פיקוח של אחד המפקחים לפחות, שנקבעו לכל אחד מן המשיבים.

אין צורך לומר כי ההחלטה אם לאפשר למשיב 1 להמשיך בשירות ובאילו תנאים נתונה לרשויות צה"ל. על ב"כ המבקשת (שהתברר במהלך הדיון כי קיימה קשר עם רשויות צה"ל) להעביר החלטתי זו לגורם הרלוונטי בצה"ל. (ד) אני אוסר על המשיבים ליצור כל קשר, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, בכל דרך ואמצעי שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, עם מי מהמתלוננים וכן אוסר על המשיבים ליצור קשר ביניהם.

להליך שלפניי קדמו שני הליכים נוספים בין הצדדים: הליכים משפטיים ביחס למחיקת הערת האזהרה אשר הסתיימו בפסק דינה של כב' השופטת י' שיצר בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת עש"א 23008-06-10 סמואל נ הממונה על רשם המקרקעין ואח'; ותביעות מאוחדות שנידונו לפני כב' השופט ח' טובי בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 2238/08 ו- 1950/08 בין בעלי הקרקע (התובע ושתי אחיותיו), ע"ד גיא נבון ולימור מזרחי שיר, לבין הקבלן (חב' לורנס דופלקס חב' לבניין והשקעות בע"מ), עו"ד אלון סמואל (הוא הנתבע בעניינינו) וכן וצדדים נוספים (להלן: "התביעה במחוזי").

ביום 25.10.2007 הורתה וועדת הערר לועדה המקומית להנפיק היתר מחודש בתנאים מגבילים.

הסכמת האחיות למכירה מוקדמת של כל דירות הקבלן לעו"ד סמואל הותנתה בחתימה על חוזה מפורט ומחייב עם עו"ד סמואל והקונים מטעמם תוך 30 יום מחתימת התוספת להסכם, וכן "קבלת הסכמה והתחייבות מאת הבעלים הנוסף, מר אברהם תמרי, ו/או מאת כונס הנכסים על זכויותיו, לפי העניין". בין הקבלן לבין עו"ד סמואל לא נחתם הסכם מכר למרות טיוטת הסכם שהועברה.

...

מכל מקום התובע לא הביא לעדות מי מהם כדי לתמוך את גרסתו בעניין זה. בנקודה זו ראוי לציין כי לא רק הנתבע סבר שהיה בעל הסכם בתוקף שמקנה לו זכות לדירות בפרויקט, אלא גם עו"ד גיא נבון, אשר ייצג את אחיותיו של התובע, ולאחר מכן סבר שרכש מהן את חלקן במקרקעין (תוך שהסתיר את הדבר מהנתבע), ובסופו של דבר התברר כי אף לו, בעקבות הליכים משפטיים שהגיש, שהוא "נפל בין הכיסאות" בין התובע לבין אחיותיו, ולא היה בידו הסכם בתוקף.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הדיון בבקשות אוחד והתקיים ביום 8.6.20, כאשר לאחריו הגישה המבקשת דו"ח סודי (סומן גא/4) וחומרי חקירה גולמיים, שיש בהם, לשיטתה, לבסס את בקשתה.

המשיב 1 גייס פעילים ("קופים" כלשונו) שסייעו לבכירי האירגון בהעברת כספי העבירות, פתיחת עסקים וחשבונות בנק בהם הוסתרו כספי ההימורים.

מרכז חייו ועבודתו של המשיב 1 בישראל, משפחתו ובת זוגו ההרה חיים כולם בישראל ואין בבעלותו נכסים, לא בישראל ולא מחוצה לה. עוד ציין כי הכספים שנתפסו מידי המשיב 1, שייכים לו ולזוגתו, ונאספו לצורך חתונתם שעתידה הייתה להתקיים בקפריסין, ובנתיים בוטלה עקב החקירה והתנאים המגבילים שהוטלו עליו.

...

לאחר שקראתי בעיון את הדו"ח על נספחיו, אני קובע כי קיים חשד סביר בעוצמה גבוהה (מאד) לכך שהמשיבים ביצעו את העבירות המיוחסות להם.

אינני מקבל את הטענה לחשש ההימלטות.

תוצאה אני מקבל את הבקשות ומורה על הארכת תוקף צווי התפיסה ותנאי השחרור (למעט מעצר בית) וערבויות למשך 180 ימים נוספים (מתום התקופה הקודמת).

לצד זאת צוין, כי מסקנת בית המשפט המחוזי על פיה אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב 5 בעבירת ההריגה "מרחיקת לכת יתר על המידה, ודי לצורך ענייננו כי קיימת חולשה ראייתית ביחס לאישום בעבירת ההריגה". ביום 10.8.2020 הגיש המשיב 5 בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, בטענה כי בשל ההגבלות על קיום הדיונים בצל משבר הקורונה, אין צפי לסיום עדותו של עד המדינה המרכזי, ולפיכך יש להורות על העברתו למעצר בפקוח אלקטרוני.

בהקשר זה נטען, בין היתר, כי העיכוב והסרבול המשמעותי בבירור ההליכים נגרם עקב איחוד הדיון בשני כתבי האישום המקוריים, אשר להשקפתם לא הייתה לו הצדקה.

...

לנוכח האמור, ובמכלול השיקולים, סבורני כי חרף התקופה הממושכת בה מצויים המשיבים במעצר, אין מקום לבחון בשלב זה את שחרורם של המשיבים 2, 3, 6 ו-7 לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני.

לאחר שקילת הדברים, ובשים לב להימשכות ההליכים, סבורני כי יש מקום להקלה בתנאי מעצרו של המשיב 5.

סוף דבר – אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2, 3, 6 ו-7, ועל הארכת מעצרו של המשיב 5 בפיקוח אלקטרוני, ב-150 ימים החל מיום 26.3.2023 או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 35982-12-17 ובתפ"ח 31894-07-18 (תיקים מאוחדים) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

הדיון בתביעות המאוחדות טרם הסתיים.

בבקשת השיחרור מגוללת הרשות את מימצאי חקירתה מהם עולה כי: "כהן ביצע עיסקאות תרמיתיות בהיקפי מסחר משמעותיים של מאות מילוני שקלים בחשבון עמיתים, תוך השפעה מכוונת של שער המסחר ותוך ביצוע עיסקאות מתואמות בין חשבון עמיתים שבשליטתו לחשבונות בני משפחתו בהם הייתה לו יד חופשית...באופן שיביא ליצירת רווחים מובטחים בחשבונותיהם של בני משפחתו על חשבון עמיתי קרנות הפנסיה. על פי החשד, פעילותו התרמיתית של צחי כהן הניבה רווחים שהסתכמו בסך של לפחות 3.2 מיליון ₪ בתקופה האמורה... כהן ביצע את הפעילות התרמיתית תוך טישטוש והסתרה מכוונים של המעשים ותוך חלוקת הרווחים עם בני משפחתו... הסתרת חלוקת הרווחים, פירות הפעולות התרמיתיות, והעברת הכספים... מחשבון בני משפחתו לשימושו של צחי כהן, התבצעה באופן מתוחכם ומוסווה, בין אם בהעברת כספים במזומן ובין אם באמצעות שימוש של צחי בכרטיס אשראי ע"ש אחד מבני משפחתו עם עו"ד יוסי גרצ'יקוב (הנתבע 1 – ח.ק.מ) לצורך ביצוען של רכישות, וכן באופנים נוספים". זאת ועוד, מפרוטוקול דיון בבקשה לשיחרור מר כהן בתנאים מגבילים מיום 4.9.12, שנדונה בבית משפט השלום בתל אביב, שצורף גם הוא למכתב השימוע, טען ב"כ של הרשות לניירות ערך, כי : "הרווחים האלה....רוכזו בשני חשבונות, בהם פעל החשוד ובהם הפיק את הרווחים שלו... חשבון אחד הוא חשבונו של עו"ד גרצ'קוב (הנתבע 1 – ח.ק.מ.)... ניתן לו כרטיס אשראי לשימושו האישי אשר רשום על שם אחותו..". על השמוש בחשבונות הנתבעים ידעה הנתבעת גם מהשאלות שהפנו למר סרצנסקי, מנהל מחלקת השקעות בעמיתים, מיום 4.9.12, בפני הרשות לניירות ערך, בה הובהר לו באריכות כי התובע פעל באמצעות חשבון הנתבעים וכי "חשבון גרצ'יקוב [הנתבעים – ח.ק.מ.] הרויח משנת 2008 ועד היום כ-3.2 מיליון ₪" (נספח 3 לבקשה).

...

משכך, ומשקבעתי כי ההטעיה הנטענת הסתיימה בספטמבר 2012 ולכל המאוחר ביוני 2013, וכן נוכח היקף המידע שהיה בידי התובעת לכל המאוחר בחודש יוני 2013, אני קובעת כי השעיית מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק ההתיישנות בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעים הסתיימה לכל המאוחר ביום 16.6.13.

גם כאן מהמקובץ לעיל עולה כי בידי התובעת היה "כוח תביעה" כנגד הנתבעים לכל המאוחר בחודש יוני 2013, והיו בידיה הרבה יותר מ"קצה חוט, חשד או סברה" בדבר קיומן של העובדות המקימות את עילת התביעה, גם אם לא היו בידיה כלל הראיות שבאמצעותן ניתן להוכיחה (ראו ההלכות שהוזכרו בעניין זה בפסקאות 46-47 לעיל).

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל הנני מקבלת את הבקשה לדחיית התביעה על הסף של התביעה מחמת התיישנות.