חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסתרת מצב בריאותי בביטוח חיים למשכנתא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים התובע מלין, בעיקר, על תהליך החיתום שלטענתו היה לא תקין והפר את הוראות אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מ-17/2/05 בנוגע ל"ביטוח חיים וביטוח מבנה אגב הלוואה לדיור" (הוראת המפקח על הביטוח) שהתכוונה ליצור הבחנה ברורה בין תהליך המשכנתא בבנק לבין רכישת הביטוח.
במקרה הנוכחי הציגה הנתבעת את חוות דעתו של ד"ר חיים פרלוק, מומחה בתחום החיתום, שמפרט באריכות את בעיותיה הרפואיות של המנוחה וקובע כי "לו ידע כל מבטח סביר את הפרטים הרפואיים המהותיים אשר עולים מתיקה הרפואי של המבוטחת ואותם הסתירה מחברת הביטוח, הרי שתנאי קבלתה לביטוח היו: לביטוח חיים – מסוג ריסק – דחייה". כמו כן הובאו עדים מחברת הביטוח שאישרו כי קיימים מצבים בהם נדחים מבוטחים, ובכלל זה מחלות לב (עמ' 42 לפרוטוקול).
...
בנסיבות אלו, ומשבחר התובע שלא להגיש חוות-דעת חיתומית שתתמוך באפשרות כי המנוחה הייתה מבוטחת חרף מצבה הרפואי, ולוּ בפרמיה גבוהה יותר (סעיף 7(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981), אין מנוס מדחיית התביעה.
בנסיבות אלו, הואיל והראיות היחידות הובאו מטעם הנתבעת שהציגה חוות דעת חיתומית וראיות המעידות על כך שמבטח סביר לא היה לא היה מתקשר בחוזה, אין מנוס מדחיית התביעה במלואה.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט והוצאות משפט בסך 16,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 28.1.08 נפטר המנוח ובסמוך לאחר פטירתו של המנוח פנתה המשיבה להראל בבקשה לקבל את תגמולי ביטוח החיים של המנוח לסילוק המשכנתא, אך הראל סירבה לבקשה זו ובעקבות כך הגישה המשיבה תביעה כנגד הבנק וכנגד הראל.
לבסוף ובאשר לקביעתו העובדתית של בית משפט קמא לפיה המנוח לא הסתיר את מצבו הבריאותי בהצהרת הבריאות עליה חתם, הרי שקביעה זו התבססה על עדותו של מר רודף שלום אותה אימץ בית משפט קמא וקבע כי היא מהימנה עליו, לפיה המנוח הצהיר בפניו כי הוא סובל ממחלות כרוניות "רדומות" אך בשל טעות ואי הבנת אופן מילוי הטפסים, מר רודף שלום- שהוא אינו סוכן ביטוח ואינו בעל ידע או הכשרה בתחום הביטוח, לא ציין זאת בטופס הצהרת הבריאות בטעות וברשלנות.
הפרת חובת הגילוי על-ידי המנוח לטענת הבנק, המנוח הטעיה את חברת הביטוח משמסר מידע שקרי אודות מצבו הרפואי בהצהרת הבריאות, ולו הייתה יודעת הראל את המצב הבריאותי לאשורו לא הייתה מבטחת את המנוח בביטוח החיים ו/או הייתה זכאית לפטור מתשלומי הביטוח, ומשכך היה על בית משפט קמא לדחות את התביעה כנגד הבנק ,שכן לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות הבנק לנזק- העידר הביטוח.
...
מנגד, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות הן מהטעם שהטענה בדבר ביטוח חסר לא נטענה על-ידי הבנק ולא נדונה על-ידי בית המשפט בפסק הדין והן כי אין מדובר בטעות סופר אלא בטעות מהותית שיש להגיש כנגדה ערעור והיא אינה מתאימה לבקשה לתיקון טעות סופר .
כך גם, אני סבור כי דין טענת הבנק לקיזוז פרמיות הביטוח שלא שולמו על-ידי המנוח והמשיבה בתקופת הביניים עד לפטירת המנוח להידחות וזאת משטענה זו לא נטענה בכתב ההגנה ונטענה לראשונה בסיכומי הבנק, ב"חצי פה" ולא במפורש (סעיף 98 לסיכומי הבנק) ואף לא הוכחה.
לאור האמור, דין הערעור שהגיש הבנק להידחות.
סוף דבר דין הערעור והערעור שכנגד להידחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

המבקשים מלינים על סרובה של חברת הביטוח לשאת בתשלומי המשכנתא שכן לדבריהם, טענתה בדבר הסתרת מצבו הרפואי של המנוח, היא טענה סתמית.
טענות המבקשים בדבר נסיבות חתימת המנוח על הצהרת הבריאות לצורך עריכת ביטוח החיים, הועלו כבר בהליכים קודמים, כאשר הליך ראשון נמחק לאחר שלא הוגשו תצהירי המבקשים ואילו התביעה השניה נדחתה במסגרת פסק דין אשר נתן תוקף להסדר חוב שהושג בין הצדדים.
...
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת שאדן נאשף - אבו אחמד) מיום 30.10.16, אשר ניתנה במסגרת ה"פ 32745-06-16.
המבקשים אף נמנעו מלציין כי הושג בינם לבין הבנק הסדר חוב אשר גם הוא מהווה ויתור מפורש על טענות הנוגעות למימוש המשכנתא וגם בכך נהגו בחוסר תום לב. אשר למאזן הנוחות, ציין בית המשפט קמא כי אמנם כאשר עסקינן בדירת מגורים, הנטייה היא להיענות לבקשות מסוג זה, כדי למנוע מצב שהוא בלתי הפיך, אולם משעה שהמבקשים הודו במספר הזדמנויות בחוב מושא התובענה, נקבעו כבר מספר מועדי פינוי והמבקשים היו מיוצגים לאורך כל הדרך על ידי עורך דין, לרבות בעת שחתמו על הסדר החוב, המסקנה היא כי טענותיהם חסרות יסוד עובדתי ומשפטי.
המבקשים עתרו ליישום ההלכה הנוגעת לעיכוב פינוי מדירת מגורים באופן שיש להיעתר לבקשות שכאלו.
סיכומו של דבר, לאור מכלול הנימוקים האמורים מעלה, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המנוח והתובעת רכשו פוליסת ביטוח חיים משכנתא מהנתבעת.
כמקובל בביטוח מסוג זה ועל מנת שהנתבעת תוכל לשקול את בקשתם של המנוח והתובעת לבטחם בביטוח חיים, נתבקשו המנוח והתובעת למסור פרטים אודות מצבם הבריאותי.
אילו המנוח היה עונה תשובות נכונות, ולא מסתיר מהנתבעת את מחלותיו ומצבו הבריאותי אשר נודעו לנתבעת רק לאחר הגשת התביעה לתגמולי הביטוח, לא הייתה הנתבעת כמו גם מבטח סביר אחר, מסכימה להיתקשר עמו בתנאים בהם היתקשרה.
...
באשר לתנאי השני- עילת תביעה: נקבע כך בבש"א (מחוזי חיפה) 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מ"י מיום 12.06.01: "אין לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה. אם הוא רק מראה שיש לו סיכוי כלשהו יש להיענות לבקשה ולאפשר לו להגיע עם תביעתו ליום הדין. אולם אם אין בידו לשכנע גם בזאת, או כשהצד השני מצליח לשכנע שהתביעה היא חסרת כל תקווה, כי אז אין מנוס מדחיית הבקשה". (ע"א 398/62 כהן נ' כהן, פ"ד י"ז 1829).
אשר על כן אני דוחה את הבקשה של התובעת למתן פטור מאגרה.
סוף דבר: נוכח האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את המסמכים וטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראשון לכל נידרש לשאלה אם "המנוח הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו מכוח סעיף 6(א) לחוק", שעניינה באיסור מצג שוא, במובחן מחובת הגילוי היזום המעוגנת בהוראת סעיף 6((ג) לחוק- "6 (א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בעיניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן- ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלא וכנה" והשיב עליה בקביעות הבאות: הקלטת השיחה מהוה תחליף ראוי ולגיטימי לדרישת הכתב וזו האחרונה קוימה במקרה דנן, "אם כי, לא באופן המניח את הדעת ומתוך כוונה כנה, להסב תשומת ליבו של המבוטח לשאלות המהותיות שנשאל, ולתשובות שהשיב ולאשרן בחתימתו ובהצהרתו" (עמ' 22 לפסק הדין); "המנוח לא קרא את אשר נידרש לחתום עליו, אלא חתם בהתאם להנחיותיה" של נציגת המכירות "בכל עמוד, היכן שכתוב "חתימה", דבר הנלמד, "בין היתר, ... לאור העובדה כי הפוליסה הונפקה "בזמן שיא" – דקות בודדות בלבד" (עמ' 22 לפסק הדין); "לצורך עריכת ביטוח חיים, מחלת הסוכרת, ויתר לחץ דם", מחלות מהן סבל המנוח, הן "עניין מהותי, אשר יש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר, לבטחו" (עמ' 23 לפסק הדין); "לא ניתן לקבוע ולו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי המנוח ידע ידיעה של ממש, כי מדובר בעיניין מהותי אשר יש בו כדי להביא להתממשותו של הסיכון המבוטח" (מותו) ואף ספק "אם היטיב להבין כי יש במידע, אשר לא גולה על ידו, כדי להשפיע במידה כזו או אחרת על נכונותה של" המערערת "לבטחו וכיו"ב, על השפעת המידע כאמור על גובהם של דמי הפרמיה שיגבו ממנו עקב כך" (עמ' 23 לפסק הדין); "תשובותיו של המנוח אינן מלאות וכנות ביחס לסוכרת וליתר לחץ דם" (עמ' 25 לפסק הדין); בהנתן קביעות אלה ובטרם פנה לבחון השלכותיהן על התרופות העומדות למערערת, מצא בית משפט קמא להקדים ולהכריע בשאלה "האם תשובותיו הבלתי כנות ומלאות של המנוח, נתנו בכוונת מירמה", עליה השיב בשלילה, תוך שקבע: קיים "קושי להצביע על מניע שלילי" להשגת כסוי בטוחי מצד המנוח, משהאחרון "כלל לא מודע לאלה: להיות העניין מהותי עבור הנתבעת [המערערת] וכמו כן, לאפשרות שהוא עשוי שלא להיתקבל כמועמד לביטוח או להיתקבל בעלויות גבוהות יותר, שעה שיחשוף בפני הנתבעת [המערערת] את המידע שהוסתר לכאורה", כל זאת מש"לא הוסבר" לו "דבר באשר לחשיבות המענה לשאלון אשר הוצג בפניו והשלכות הכרוכות בכך" (עמ' 27 לפסק הדין); חזקה על המנוח "שלא התכוון להסתיר את המידע במכוון מהנתבעת [המערערת], לכל הפחות, ככל שהדברים אמורים באי גילוי של מידע מתועד ונגיש", זאת מש"קיימת הנחה סבירה כי אין למבוטח אינטרס מיוחד להסתיר את מצבו הרפואי, שכן, בעידן הטכנולוגי, מידע זה זמין בלחיצת כפתור" (עמ' 28 לפסק הדין); המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה, "ברף הוכחה הגבוה מהדין האזרחי"; לאור קביעה זו המשיך ובחן בית משפט קמא תחולת הוראותיו של סעיף 8 לחוק, אותם "סייגים המאיינים את תרופותיה של המבטחת" וקבע כי: לעניין סעיף 8(1) - "מחדליה של הנתבעת [המערערת] בשלבי כריתת החוזה [אופן הקראת השאלון, העידר הסבר בדבר חשיבותו ושהשלכותיו, הסבת תשומת לב לחשיבות המידע] תרמו
כטענה חילופית, הוסיפה כי די בחתימתו של המנוח על הצהרת הבריאות ועל טופס אימות הפרטים, בהם קיימת היתייחסות 'מידע מהותי', לחובה למסור פרטים מלאים ונכונים ולהשלכות של הפרתה, כדי לקבוע כי המנוח היה "מודע למהותיות המידע שהתבקש למסור לצורך עריכת הביטוח וכי הוא מבין את ההשלכות של הסתרת המידע האמור". 15.2 כך גם טעה, לשיטתה, בית משפט קמא "כאשר לא קבע כי הופרה חובת הגילוי בכוונת מירמה", זאת בהנתן "מכלול העניינים שהוסתרו, מיגוון העניינים שהוסתרו, חשיבותם והשפעתם על אורחות חייו של המנוח" ובהנתן הוכחתו של "המניע השלילי שעמד ביסוד הסתרת המידע בכוונת מירמה". קבלת המשכנתא כקביעת בית משפט קמא הותנתה ברכישת הפוליסה, ובכך נעוץ המניע - "המנוח היה חייב לקבל ביטוח חיים ומהר". עוד נטען כי הקביעה לפיה "לא מיתקיים יסוד המירמה מקום בו מבוטח לכאורה יודע שחברת הביטוח יכולה להוציא מידע רפואי בלחיצת כפתור" אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות ציבורית ראויה ועם חובת הגילוי שמצא המחוקק להטיל על המבוטח, אשר אין מקום לאיינה "באמתלה של היתקדמות הטכנולוגיה"".
...
..איפה מה שאני צריך לחתום לך? נציגת חברת הביטוח: לחתום לי זה בעמוד שלישי נראה לי מתחיל כל הסיטואציה" (תמלול עמוד 22 שורות 11-14); "נציגת חברת הביטוח: חתימת המבוטח זה מה שרשום השם שלך, זה אתה. אני צריכה שם שתי חתימות" (תמלול עמוד 23 שורות 11-12) נ.ר. מתבדחת עם המנוח ומצחקקת ללא הרף.
נוכח הנימוקים שנסקרו בחוות דעתה של השופטת יעקובוביץ, ונוכח אופן הטיפול בהצעת הביטוח לרבות הקראת השאלות והמענה להן כפי שפורט לעיל, אף אני סבורה כי חיובה של אלמנת המנוח להשיב את החלק ששולם לבנק - 203,878 ₪ (שקיזז את השיעור היחסי בהעמדת דמי הביטוח על 225%) יהא בלתי צודק.
במצב זה, אני סבור, כי המבטחת היתה רשאית במשפט להעלות את טענת המרמה כנימוק לדחיית תביעת האלמנה, אך היא לא היתה רשאית להעלות טענה זו כנימוק לתביעתה להשבת הסכום שהיא העבירה לבנק, וזאת מהטעם של חובת תום הלב, שהנחיות המפקח על הביטוח הנדונות כאן נגזרות ממנה (רע"א 10641/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (4.5.2006), פסקה ד(6)).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו