הסתדרות הרופאים בישראל חתמה על הסכם קיבוצי

בית הדין האיזורי, בפסק דינו מושא הבקשה שלפנינו, בחן את שתי השאלות העיקריות הבאות: האם המדינה רשאית לקבוע כללים להסדרי עבודות פרטיות של הרופאים עובדי המדינה ולבצע שינויים בהסדרים אלו בתקופה בה חל ההסכם הקבוצי משנת 2011? ; ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית - האם המדינה רשאית לבצע שינויים אלה באופן חד צדדי ולאחר הוועצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון הרופאים עובדי המדינה, או שמא היא מחויבת בניהול משא ומתן עמם? בית הדין האיזורי פסק כי נושא הכללים לעבודות נוספות של רופאים לא נדון בין הצדדים, במהלך המשא ומתן טרם החתימה על הסכם 2011, ולכן קביעתם אינה מהוה הפרה של סעיפי השקט התעשייתי ומיצוי התביעות הקבועות בהסכם.

...

הכרעה לאחר שנתנו דעתנו לפסק דינו של בית הדין האזורי, לטענות הצדדים ולמכלול נסיבות המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, באופן הבא.

אשר על כן, ונוכח כלל האמור, מצאנו כי מן הראוי לקבל את הבקשה, באופן בו יקבע כי במהלך התקופה שעד לדיון בערעור: מחד, תעוכב החובה לניהול משא ומתן לעניין הכללים לעבודות הנוספות של הרופאים, ובמקומה תוטל על המדינה חובת היוועצות - הידברות בלבד עם המשיבים, להבדיל מחובת קיום משא ומתן עימם; מאידך, המדינה תימנע מקביעה ופרסום של כללים לעבודות נוספות עד למועד הדיון בערעור.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת.

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציגי הציבור גב' עליזה הרפז ומר חן ורדי; ס"ק 8111-10-15), אשר דחה את בקשת הצד בסכסוך קבוצי (להלן – בקשת הצד) שהגישה המערערת – ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – הר"י), שבמסגרתה ביקשה, בין היתר, להכיר בה כארגון העובדים היציג של הרופאים השכירים המועסקים במשיבה – קופת חולים מאוחדת (להלן – מאוחדת) ולחייב את מאוחדת לנהל עִמה משא ומתן לחתימת הסכם קבוצי מיוחד.

וכך נכתב בפניה האמורה: "ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: 'הר"י') היא האירגון היציג של רופאי ישראל והיא שמה לה למטרה לארגן את כלל הרופאים המועסקים בישראל ובפרט את אלו אשר מועסקים אצל מעסיקים צבוריים. במסגרת מעמדה כארגון היציג של הרופאים בישראל, הר"י מנהלת משאים ומתנים עם המעסיקים וחותמת על הסכמים קבוציים המסדרים את תנאי עבודתם, שכרם ורווחתם של הרופאים.

...

נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המקיפה של השופט אילן איטח (להלן - חוות הדעת) שוכנעתי שדין הערעור להידחות הן מהנימוקים שפורטו בפסק הדין דלמטה והן מנימוקים נוספים שאפרט להלן.

יפה בעיני קביעת ביה"ד לפיה "לא הוכח בענייננו כי נעשה שיח כלשהו בין נציגי הר"י לבין נציגי הרופאים המאוחדת ולא הובאה לנו כל ראיה בנדון.... לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי למשטר קיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי בשל המעבר באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון". הכלל המשפטי לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו – תקף כאן.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב וכנגד דעתו החולקת של נציג הציבור מר שלמה נוימן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של השופט אילן איטח.

הכרעת הדין תחולת הסכם קבוצי בתאריך 6.12.12 נחתם הסכם קבוצי מיוחד בין הנתבעת לבין ההסתדרות הרפואית בישראל, ארגון רופאי שירותי בריאות כללית וועד רופאי השיניים של הנתבעת (נספח א' לתצהיר מר אלי ביטון מטעם הנתבעת) (להלן: "ההסכם הקבוצי").

בכתב ההגנה, ציינה הנתבעת כי בינה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל מיתנהל משא ומתן לחתימה על הסכם קבוצי.

...

התביעה מתקבלת בקשר עם רכיבי התביעה הבאים ,והנתבעת תפעל כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת דמי מחלה בסך 32,490 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת דמי חגים בסך 24,680 ₪.

הנתבעת תשלם שכ"ט עו"ד התובעת בסך 7,500 בצירוף מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום.

במסגרת מעמדה כארגון היציג של הרופאים בישראל, הר"י מנהלת משאים ומתנים עם המעסיקים וחותמת על הסכמים קבוציים המסדרים את תנאי עבודתם, שכרם ורווחתם של הרופאים .

" עיון בתוספת ז' לתקנון לדוגמא רלוואנטי בנידון: " 15. וועד הרופאים מייצג את רופאי המעסיק במשא ומתן עם הנהלת המעסיק. בכל השאלות העקרוניות או כאלו הנוגעות לכלל הרופאים של המועסקים ( לרבות משא ומתן לחתימה על הסכם קבוצי עם המעסיק) ינוהל המשא ומתן על ידי נציגי הר"י בצרוף ועד הרופאים המקומי, מול המעסיק.". עיון בסעיף 1 לתוספת ז' לתקנון יש פירוט לגבי אופן נוהל הבחירות לועד הרופאים.

נוכח האמור לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי לקיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קבוצי אל מול המשיבה, באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנידון, אלא באופן ישיר על ידי הר"י. יפים לעניינו מושכלות יסוד כפי שהובאו בעסק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תיקשורת בע"מ (להלן:"פרשת פלאפון") מפי כב' הנשיאה בדימוס, נילי ארד: "מטרתה של ההתארגנות הראשונית לאגד את העובדים באירגון יציג במקום העבודה, תוך שהיא נושאת עמה פוטנציאל ממשי לשינוי מבני ביחסי הכוחות בין הצדדים במקום העבודה. ונבאר.

...

מהות זכות ההתארגנות על מהותה של החברות הרצונית בארגון עובדים, בהצטרפות אליו ובפרישה ממנו, עמד השופט זמיר בבג"ץ עמית ( בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2)63; להלן: "בג"ץ עמית"): "הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפייה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים, היא פועל יוצא של חופש ההתאגדות... יתרה מכך. זכות זאת נובעת גם מן המעמד המוקנה לארגון העובדים בחוק. שהרי החוק מקנה לארגון עובדים יציג זכות להתקשר בהסכם קיבוצי הקובע זכויות וחובות לכל העובדים שעליהם חל ההסכם, לרבות עובדים שאינם חברים באותו ארגון. מסקנה טבעית היא, שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לארגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של הארגון, וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, הארגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן הארגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לארגון עובדים אחר." יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בפרשת צ.ל.פ., שם נקבע: "בהצטרף עובד לארגון, מקנה הוא לארגון כח לפעול בשמו ולהגיע להסכמות בעבורו. החלטה כזו מאפשרת לעובד להגביר את כוחו במקום העבודה. מנגד, גם העובד מחוייב בהפעלת כוחו בתום לב, בהגינות ובאחריות ועל אף העובדה כי הוא בוחר לחזור בו מהצטרפותו לארגון (ואין חולק כי הוא רשאי לעשות כן), לא ניתן למחוק לחלוטין את השלכות ההחלטה על הצטרפותו לארגון.

מעבר לאמור, גם אם היינו מקבלים את טענת המבקשת והיינו נותנים גושפנקא לאופציה החלופית הקיימת בתקנון הר"י, לענין ניכוי דמי חבר במקום טופס הצטרפות, הן במאוחדת והן במקומות עבודה אחרים בהם מועסק אותו רופא, בהתאם לסעיף 18.2 שקובע כי: "רופא ששילם דמי חבר מלאים מבלי לשלוח טופס כאמור לעיל, יהיה זכאי לכל הזכויות אלא אם כן הודיע אחרת כקבוע בסעיף 19 להלן". הרי שגם אז, לא שוכנענו כי הוכח בפנינו כי אכן המבקשת היא ארגון יציג במאוחדת, כמפורט.

נוכח האמור לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי לקיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי אל מול המשיבה, באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון, אלא באופן ישיר על ידי הר"י. יפים לעניינו מושכלות יסוד כפי שהובאו בעסק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ (להלן:"פרשת פלאפון") מפי כב' הנשיאה בדימוס, נילי ארד: "מטרתה של ההתארגנות הראשונית לאגד את העובדים בארגון יציג במקום העבודה, תוך שהיא נושאת עימה פוטנציאל ממשי לשינוי מבני ביחסי הכוחות בין הצדדים במקום העבודה. ונבאר.

נוכח מכלול האמור אנו סבורים כי בשלב זה אין לראות בהר"י כארגון עובדים יציג במשיבה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בשולי הדברים, ובטרם נחתום את הדיון בעיניין זה, נעיר בבחינת למעלה מהנדרש, כי באחת הפרשות מן העת האחרונה (עסק 9346-04-16 הסתדרות הרופאים בישראל נ' קופת חולים מאוחדת (12.12.17)) העיר כב' השופט (כתוארו אז) אילן איטח את ההערה הבאה, שלדעתנו טוב יעשו פרנסי המשיבה אם ישוו אותה כל העת לנגד עיניהם: "יהיו אשר יהיו מניעי ההצטרפות של החבר, החבר נותר חבר כל עוד זה המצב לפי התקנון. מניעי הצטרפותו של החבר כחבר לאירגון עובדים כלל אינם מעניינו של המעסיק, וטוב יעשה המעסיק אם ירחק מאלה". הטענה שיש להפחית טפסים שעליהם נרשמה הערה לעניין אי-תשלום דמי חבר המשיבה טענה שאין להביא במניין טפסי ההצטרפות שני טפסי הצטרפות שעל גבם ציינו החותמים כי אינם מוכנים לשלם דמי חבר, באשר לשיטתה נוכח הערה זו אין בטפסים את גמירות הדעת הנדרשת לצורך שכלולו של חוזה בר תוקף.

האם וכיצד מוחלים עקרונות משפט העבודה הקבוצי על עובדים המועסקים במתכונת שכזו? כאן המקום לציין, שעל העסקת חלק לא מבוטל מן המועסקים בתבניות העסקה משולשות בישראל חלים הסכמים קבוציים ענפיים, והדוגמאות הבולטות לכך הם עובדי הקבלן בענפי השמירה והנקיון (למחקר חדש ומקיף בנושא אודות התארגנות עובדים בישראל, ממנו ניתן ללמוד על היתרונות הרבים הגלומים בהסדרה קיבוצית ענפית של זכויותיהם בעבודה של עובדי קבלן, ראו: Assaf Bondy and Guy Mundlak "Connecting the Dots: Coordination in De-Centralized Efforts of Trade Union Organizing (טרם פורסם)). עם זאת, לצד הסדרה ענפית של זכויות עובדי קבלן, גם לעובדים בתבנית העסקה משולשת עומדת כמובן הזכות להתארגן, להגיע ליציגות ולנהל משא ומתן מול מעסיקם, במטרה לחתום עימו על הסכם קבוצי מיוחד, להבדיל מהסכם ענפי (ראו למשל: עסק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה נ' הסתדרות העובדים הלאומית (24.6.12)).

...

אף שלא מצאנו שהדברים נדרשים לצורך ההכרעה במקרה שלפנינו, סברנו שהתמונה לא תהא מלאה וההקשר הרחב יותר – של הקשיים האינהרנטיים הכרוכים בארגון התארגנות עובדי המשיבה, ועובדי מעסיקים כדוגמתה – לא יהיה ברור, אם לא נחזור על הדברים, ולו כאמרת אגב.

נוכח כל האמור, אין לדעתנו ספק, כי חלק מהקשיים שבהם נתקלו המבקשים בבואם לארגן את עובדי המשיבה, ולשמר את הקשר עימם לאורך השנים מאז ההתארגנות, נובעים אם כן מסיבות מבניות, עובדה שייתכן שתדרוש בעתיד מבית-דין זה להתאים ההלכות הנוגעות להתארגנות עובדים למקרה המיוחד של התארגנות עובדים בתבנית העסקה משולשת (וראו, על דרך האנלוגיה, מקרים שבהם התעורר צורך להתאים את דיני השביתה למקרים שבהם תבנית העסקתה משולשת: סק 18212-05-12 הסתדרות העובדים הלאומית נ' מיקוד שמירה ואבטחה (3.6.12, מותב בראשות כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג, שאושר בערעור: עסק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה נ' הסתדרות העובדים הלאומית (24.3.12)); סק 49146-12-17 עמותת ענב נ' כוח לעובדים (19.1.18, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן); סק 53402-05-17 מיקוד ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית (1.8.17, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן).

סוף דבר ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי המשיבה.