הסרת משכנתאות מרישומי המקרקעין

סעד האכיפה המבוקש הוא להורות לנתבעת לשתף פעולה עם התובעת לצורך קבלת מימון בנקאי שהתובעת הסדירה, ובכלל זה לחתום על כך מיסמך נידרש לצורך העמדת המימון, לרבות חתימה על מכתב כוונות להסרת משכנתה מדרגה ראשונה שנרשמה לטובת הנתבעת על חלק התובעת במקרקעין.

...

סעיף 2.3 לתיקון הראשון קבע כי התובעת תשלם לנתבעת סכום של 9,020,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין הסכמת הנתבעת לניהול העסקה המשותפת, ובתוספת ריבית.

לאור האמור אני מורה כך: א. אני מקבלת את התנגדות התובעת לביצוע שטרות.

מנגד, לאור מהות ההליך, ההסכמה הדיונית והטענות השונות, איני רואה לתת צו להוצאות בהחלטה זו. הוראות להמשך ההליך: אני קובעת לקדם משפט ליום 22.11.21 שעה 8:30.

אלא שההתכתבויות שצורפו על ידי התובעת במסגרת נספחים 3 ו- 4 שהן התכתבויות אותנטיות במועדים הרלוואנטיים, מלמדות אותנו כי לישכת רישום המקרקעין סירבה לרשום את המשכנתא לטובת בנק מזרחי, ללא הסרת המשכנתא הכללית על זכויות כל הבעלים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את טענות הצדדים שבפני, באתי לכדי מסקנה שדין התביעה להתקבל באופן חלקי.

אני סבורה כי, היה על התובעת לפנות לנתבעת עם גילוי הקושי ובהחלטתה שלא לפנות לנתבעת באופן מיידי, יש מקום אשם תורם המצדיק הטלת אחריות גם על התובעת בעצמה בגין נזקיה.

באשר לדרישת התובעת לקבלת פיצוי בסך של 1,500 ₪ בגין טרחה ואובדן זמן, הרי שאני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לפצותה בגין הטרחה שנגרמה לה. בהתחשב באשמה התורם של התובעת אני מעמידה את ערך הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 500 ₪.

ברם, בטרם היה סיפק בידי בני הזוג נתן לפנות למרשם המקרקעין ולהסיר את המשכנתא שנרשמה על דירתם לטובת רביזדה, המדינה תפסה את כלל רכושו של רביזדה, לרבות זכות המשכנתא הרשומה על שמו, מכוח צו זמני ברכוש שהוצא לבקשת המדינה במסגרת ב"ש (מחוזי ת"א) 91703/02, לצורך חילוטו בסיום ההליך הפלילי שהתנהל נגד רביזדה.

...

סוף דבר – טענת נסריאצ'י לזכויות ברכושו של רביזדה נדחית.

לטענת בני הזוג נתן, משוויתר רביזדה על החוב כלפיו, הרי שהמשכנתא שנרשמה לטובת רביזדה פקעה מאליה, ומכאן טענתם לזכות ברכוש זה. תגובת המדינה: המדינה סבורה כי דין טענתם לזכות של בני הזוג נתן להידחות.

סוף דבר – טענת בני הזוג נתן לזכויות במשכנתא הרשומה על דירתם, נדחית.

כן עתר לסעדים נלווים שעניינם הסרת משכנתא שנרשמה לטובת ברק על נכס מקרקעין שבבעלות התובע, וכן לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח נגדו לצורך מימוש המשכנתא בלישכת ההוצאה לפועל בירושלים (להלן – התביעה הראשונה).

...

בפס"ד טורג'מן לעיל הותוותה הדרך הדיונית לדיון בתביעה לביטול פסק-דין חלוט בעילת מרמה, כאשר מנגד קיימת עתירה לדחייתה על הסף של התביעה, וכך נקבע: "בדרך כלל סדר הדברים להוכחת התרמית צריך להיות כדלהלן: בשלב ראשון על מבקש הביטול להביא ראיות בעלות אמינות לכאורית המבססות את טענת התרמית. לאחר מכן יכול הצד השני לבקש את סילוק התביעה על הסף. הטענות בשלב זה יכולות להיות כי לא הוכחה תרמית אפילו לכאורה; או כי לא התקיימו תנאים אחרים כגון חיוניות הראיה או היותה חדשה (ועל כך בהמשך הדברים). אם נדחית הבקשה והתביעה נידונה לגופה יידרש התובע להוכיח את התרמית באופן סופי. רק לאחר מכן, אם אכן הוכחה התרמית ואף הוכחו יתר התנאים הנדרשים יינתן האישור להליך המשפט החוזר עצמו (ראו עניין אברהם, בעמ' 507; עניין בוהדנה). המטרה של תהליך זה הינה לחסוך בעלויות של הצדדים ובזמנו של בית המשפט ולא לקיים דיונים שלא לצורך" ( פסקה 12 לפסק הדין).

משכך, אין מנוס מקבלת טענת הנתבעים.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

עו"ד עמרמי הוסיף והעיד כי כשרצה החייב לשעבד את המקרקעין למלווים שנטל מהם הלוואה, היה עליו להסיר את המשכנתא שנרשמה לטובתו על המקרקעין ולרשום משכנתא לטובת המלווים ואכן נערך שטר פדיון משכנתא שהביא למחיקת המשכנתא שהייתה רשומה לטובת החייב ונרשמה משכנתא לטובת המלווים שנרשמו תחתיו.

...

לסיכום, לא מצאתי שיש בחוות הדעת כדי להוכיח את טענת המשיב כי חתימת פור חגיגי זוייפה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל שוכנעתי שהחייב הינו בעל הזכויות במקרקעין וכפועל יוצא מכך הן מוקנות לנאמן.

לאור קביעתי זו, אני נעתרת לסעד השני המבוקש בבקשה, ומורה על מימוש המקרקעין מכוח שעבוד הרשום עליהם לטובת המלווים, על פי הסכם פשרה שנחתם בין הנאמן למלווים ואשר קיבל את אישור בית המשפט (במסגרת בקשות 119 ו-130 בתיק זה).