בעקבות הפיגוע סגרה משטרת ישראל את מיתחם הר הבית, ופתחה את המקום מחדש בתאריך 16.7.17 תוך הצבת גלאי מתכות בכניסה למיתחם.
הואיל ולקביעתי דבריו של הנאשם מהוים, הלכה למעשה, הזדהות ועידוד עם מעשים, שלפי לשון החוק, הם בבחינת מעשי טירור, הרי שהדברים מתיישבים עם דרישת החוק, הקובע כי מעשה ששיש בו כדי "לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת...לעשות מעשה או להמנע מעשיית מעשה" (במקרה זה דרישה להסיר את גלאי המתכות שהוצבו בהר הבית), הוא בבחינת הזדהות עדוד ושבח למעשה טירור.
...
בדבריו, משתמש הנאשם במילים המעוררות תחושות קשות אודות המתרחש בעיר ירושלים באותה העת, בין היתר מתאר כיצד בשכונות ערביות שונות בעיר ירושלים מתרחשים עימותים אלימים רבים בעקבות זעמם של התושבים, תושבים מתעמתים עם חיילים; "אלטור זעמה" ובעקבות כך פוצצו בקבוקי תבערה; "כל הארץ זועמת"; ולסיום מוסיף כי "נראה שהולך להיות לילה כביר בירושלים. חושבים שמסגד אלאקצא הפקר להם?!". מדובר באמירות קשות אשר בהקשר הדברים בו הן נאמרו, סבורני כי יש בהן כדי הזדהות עם המעשים והאירועים האלימים שהתרחשו וזאת כמחאה על החלטת הממשלה להציב גלאי מתכות בכניסה להר הבית, ואסביר:
בסיכומי הסניגורים המלומדים, צוין בבירור כי המחאה המתוארת ברשומה זו הינה כנגד החלטת הממשלה להציב מגנומטרים, דבר אשר נתפס כחילול קדושת המקום, פגיעה בחופש הגישה אליו ופגיעה ברגשות הדת, ואילו האמירה "להם" במשפט האחרון, מיוחסת לגורמים אשר החליטו על צעד זה. לכן, לטענת הנאשם, המחאות הינן בעיקרן חוקיות והתבטאות הנאשם התומכת באותה המחאה והביקורת כנגד המדינה במשפט האחרון שפרסם הינה לגיטימית.
לאור האמור, אני קובע כי הרשומה המופיעה בסעיף 12 (ה)(2) לכתב האישום מקימה את העבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.
על כן, אני קובע כי הרשומה המופיעה בסעיף 12 (ו) לכתב האישום מקימה את העבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.
סוף דבר :
לאור כל האמור, הנני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.