ביום 4.4.2021 היתקיים לפני דיון קדם משפט, במסגרתו שיקפתי לצדדים את המחלוקת הראויה לבירור בתביעה דנא כדלהלן:
"הטענה המרכזית של התובע, הנה כי למרות שבית המשפט המחוזי בתל אביב הסיר עיקול שהוטל על הדירה שלו, הנתבעים, באישור הזכויות, רשמו כי יש להמציא אישור מס שבח בגין ביטול הסכם המכר וכן החלטה מקורית של בית המשפט לביטול העיקול.
הנתבעת, בכתב ההגנה, לא הכחישה כי העיקול בוטל, אולם טענה כי המסמכים שביקשה הנם מסמכים שתדרוש לישכת רישום המקרקעין, כאשר יום אחד יבקשו לרשום את הנכס במירשם המקרקעין.
אחד מהעקרונות החשובים שנקבעו בתקנות החדשות מעוגן בתקנה 5 לתקנות החדשות, תקנה הקובעת, כי על בית המשפט לאזן בין אינטרסים שונים כדלהלן:
"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האנטרס של בעלי הדין ובין האנטרס הצבורי; לעניין זה, "אינטרס צבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השפוטי"
התקנות החדשות הסדירו באופן ספציפי גם את נושא תיקון כתבי הטענות, כאשר תקנה 46(א) לתקנות החדשות קובעת:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות ביו השאר בהתנהגותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
בת"א (מחוזי נצ') 28010-03-20 שיבלי ואח' ואח' נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו) (30.12.2020) עמד בית המשפט על העקרונות המעוגנים בתקנות החדשות, וקבע:
"במסגרת תקנות אלו נשמרה סמכותו של בית המשפט להורות בכל עת על תיקון כתב טענות לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן. נקבע, כי הדבר יעשה תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (סעיף 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018). במסגרת תקנות אלו, הביע המחוקק את עמדתו לעניין ניהול הליכים באופן יעיל ומהיר ומניעת ביזבוז זמן שפוטי יקר ועיכובים שלא לצורך. ההוראה החדשה לעניין תיקון כתב טענות והשיקולים המפורטים בה עולים בקנה אחד עם גישה זו. על אף הגישה הליבראלית בה נוקט בית המשפט בנוגע לתיקון כתבי טענות הרי שאין להתיר תיקון מקום בו הדבר יביא לסירבול והתמשכות ההליכים שלא לצורך וכאשר מגיש הבקשה נקט בשיהוי ואין בידו להצביע על טעמים המצדיקים את הצורך בשינוי המבוקש."
(ההדגשה אינה במקור – ג.ה.)
מן הכלל אל הפרט
בעניינינו, הטענה המרכזית של התובע הנה כי התברר לו רק עתה, לאחר שהחל להיות מיוצג על ידי עורך דין, כי פעולות הנתבעים אשר מכוחם הגיש את התובענה שלפני, הנן פעולות אשר מקימות לו עילות תביעה גם מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 וגם מכוח חוק הגנת פרטיות, התשמ"א-1981.
...
מכאן, האינטרס הציבורי מוביל למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.
שקלול ואיזון של האינטרסים הללו מוביל למסקנה כי למרות הגישה הליברלית לתיקון כתבי טענות, במקרה זה אין מקום להתיר את התיקון.
סיכום
אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
