3.5 העידר יריבות וחוסר סמכות עניינית של המבקשות 2-3: המבקשות מושתקות מלטעון טענה זו, שכן הן בעצמן תבעו את המשיב בבית הדין לעבודה כתובעות והודו שהנתבעת 1 הינה חברת ניהול שפועלת באמצעות / בשיתוף התובעות 2-3 שהן קרנות מימון פינאנסיות.
כך גם בעיניין הטענות ל"השתק עילה" ו/או מיצוי עילה ו/או מעשה בית דין ראו ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (פורסם בנבו, 15.12.15); נ. זלצמן ע' 115; 612:
"כאשר נאלץ התובע לפצל את תביעותיו... מחמת חלוקת הסמכות שקובע הדין בין בתי המשפט המשתייכים אל המערכת הכללית של בתי המשפט, או בין המערכות השונות... משנכפה הפיצול כאמור על התובע מכח הדין, לא מוצתה העילה בפסק הדין".
בפס"ד של בית משפט העליון נאמר לעניין דחיה על הסף מחמת השתק עילה, כי:
"במסגרתו של כלל מעשה בית דין, בית המשפט בוחן האם העילה שעליה נשענת התובענה הנוכחית כבר מוצתה בפסק דין קודם על ידי בית משפט מוסמך. אם התשובה חיובית, קמה הצדקה למנוע תביעה נוספת (ע"א 823/08 חזן נ' רשות המסים - פקיד שומה נתניה, פסקה 7 לפסק הדין (4.1.09); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי 61-63 (1991)). זהו כלל השתק עילה. שלושה טעמים עקריים ביסודו: מניעת הטרדה חוזרת של בעל דין בשל אותה עילה; מניעת עומס יתר על המערכת השיפוטית בקיום היתדיינות חוזרת בעילה אשר כבר נדונה והוכרעה (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים פ"ד נז(5) 689, 706 (2003)); וכן מניעת אי צדק כתוצאה מהענקת משקל יתר להכרעה בתיק החדש על פני ההכרעה בתיק הקודם, שתהפוך לבלתי מחייבת.הווצרותו של השתק עילה תיבדק באמצעות מבחן זהות העילה. יש לתת את הדעת לשאלה האם, על פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האנטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ ([], 4.43.10)." (ע"א 1835/11 שלמה אבני נ' מדינת ישראל (17.11.2011.
לעניין הטענה כי יש לסלק את התביעה כנגד המבקשות 2-3 על הסף מחמת העידר יריבות וחוסר סמכות עניינית; לטענת המבקשות אין מחלוקת כי המבקשות 2-3 לא היו מעסיקות ולא העסיקו את התובע מעולם, מה גם שהמשיב לא תובע כי היו מעסיקות בכתב תביעתו ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לידון בסוגיה.
לטענת המשיב, המבקשות מושתקות בהשתק שפוטי מלטעון נגד סמכות בית הדין ביחס למי מהן או להיעדר יריבות, שכן שלושתן תבעו את המשיב בעצמן בבית הדין לעבודה (נ' 14 לתביעה) וכאמור בכתב התביעה שהגישו בביה"ד כנספח 7 ס' 5:
"בשנת 2012 הקים מר דויטש את התובעות 1 ו- 2... בהמשך, בשנת 2013, הוקמו על ידי מר דויטש התובעת 3, כאשר התובעת 1 – אקספו ניהול בע"מ היא חברת ניהול שפועלת באמצעות / בשיתוף התובעות 2 ו- 3 שהן קרנות מימון פנסיוניות..." , כך גם בפסק הדין של ביהמ"ש העליון (נ' 12 לתביעה):
"...לא מצאתי לשעות לטענת המערערות, כי לא היה מקום לחייבן בסעד משאינן צד להסכם העלמה. לא רק שטענה זו לא בא זכרה בגדרי ההליך בבית המשפט המחוזי אלא שהמערערות אף דיברו כ'גוף אחד' בכתבי הטענות, כשהן מכלילות את עצמן כצד להסכם."
בנוסף, לטענת המשיב, בהתאם לתדפיסי רשם החברות , מדובר בחברות אחיות, ובהתאם להודאתן פעילות המבקשת 1 נעשית באמצעותן.
לטענת הסמכות, לפי חוק בתי הדין לעבודה, לבית דין איזורי לעבודה סמכות לידון בתובענות בין עובד ומעסיק, לרבות כאלה שעניינם עצם קיום יחסי עובד מעסיק.
...
בשלב מקדמי זה כאשר טרם נשמעו ראיות, ועומדים לפנינו אך כתבי הטענות, לא ניתן לקבוע, בין היתר, כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת שיהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט.
סוף דבר:
כידוע, תביעה תסולק על הסף רק אם ברור ונהיר מעל לכל ספק, שגם אם יוכיח התובע את מלוא העובדות המפורטות בכתב התביעה - לא יהיה זכאי לסעד הנתבע על ידו.
לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, תוך שמירת זכותם של הצדדים להעלות טענותיהם לאחר שמיעת הראיות.