הסמכות העניינית לדון בתביעה בין שני אחים בחברה

משהועלתה טענת הנתבעים בדבר העדר סמכות עניינית, מטבע הדברים יש לידון בה תחילה, שאם תימצא טענה זו נכונה, הרי שהערכאה המוסמכת היא זו שתיתן דעתה לשאלת קיומה של תניית בוררות בהסכמי המייסדים של החברות.

הנתבעים מפנים לרע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, נד(4)337 (2000) (להלן: "הילכת חבס"), וטוענים כי הסיכסוך מושא התובענה בין שני האחים, הנו תולדה של סיכסוך משפחתי, לאחר שמשך שנים ארוכות שררו בין השניים יחסי קרבה ואמון, מעצם היותם אחים.

יתירה מכך, האח הבכור – החתום על הסכם הפרוק השני, התייצב בבית המשפט לחלק מהדיונים וכן הגיש ביום 27.12.21 – באמצעות ב"כ התובע, תצהיר בו הוא מיפרט בין היתר את נסיבות גיבושו וחתימתו של הסכם הפרוק השני בזו הלשון: "הייתי נוכח במהלך השיחה שנערכה במסגרת המשפחתית בכדי לגבש את ההסכם השני... וברצוני לציין ולהדגיש מספר עניינים. ההסכם נחתם על ידי כולם, לרבות על ידי, ועל ידי הורי והוא היוה את הפשרה המוסכמת על ידי כולם בכדי לסיים את הסיכסוך באופן שיסגור את המחלוקת וישמור על כבוד המשפחה בדרכי נועם...". יובהר ויודגש, הסיכסוך נושא התביעה אינו טענת התובע למעילת הנתבע בכספי החברה, ולא בעיניין הפרוק עצמו.

...

וכן כי ניתן לצרף בבית המשפט לענייני משפחה בעל דין שאינו קרוב משפחה אם יגיע בית המשפט למסקנה כי יש בכך כדי לייעל את בירור מכלול הסכסוכים שבין הצדדים.

לטענת התובע כאמור, הואיל והנתבעים טוענים כי בהתאם לזיכרון דברים ניתנה למר בורשה אופציה לרכישת הדירה, המהווה חלק מהתמורה עבור מניות התובע בהתאם להסכם הפירוק, אין מנוס מהוספתו יחד עם בנו – כנתבעים.

גם אם יש לקבל את בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת ה"ה בורשה כנתבעים (וזאת איני קובעת), נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שבדין, לדון גם בעניינו של בעל דין הדרוש לצורך בירור והכרעה בתובענה, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק: "בית משפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא." סוף דבר בהתאם לסמכות הנתונה לי כפי הוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז.

מדובר בסכסוך בלתי ניגמר ומצער מאד בין שני אחים (להלן: "יהושע" ו"אברהם"), על רקע הסכם הפרדות משנת 2013 (להלן: "ההסכם"), משותפות בעסק שנוהל בעבר במשותף, חברת טרה-קוטה אופקים תעשיות חרס בע"מ (להלן: "טרקוטה"), ועל רקע הקמת חברת אברהם ויהושע והבה בע"מ (להלן: "החברה החדשה").

הסמכות העניינית בין שלל ההתחשבנויות הכספיות, תבע יהושע גם סעד של העברת מניות בחברה החדשה, ואברהם תבע גם סעד של קפוח זכויות המיעוט בחברה החדשה.

במאמר מוסגר יצויין, כי גם לו היתה בידי הסמכות העניינית לידון בסוגיית המניות, בנסיבות העניין לא היה מקום להיענות לסעד הדרקוני שתובע יהושע.

...

הלכה מחייבת זאת, מבוססת על הטעם כי חזקה על הסכם בכתב שהוא כולל בתוכו את כל המוסכם בין הצדדים וכל עדות בע"פ המנסה לשנות את האמור בו, או להוסיף עליו או לגרוע ממנו – דינה להידחות (ע"א (מח' נצ') 28292-10-11 רמזי לחאם נ' עזבון מישל לחאם (01.04.2012) ; ‏‏ ת"א (מח' ת"א) 921/97 לוין מינה נ' שלהב בניה ופיתוח בע"מ (30.09.2002)).

אני מקבל אפוא את תביעת פלסטופק רק עד כדי מחצית מהחוב, ומחייב את טרקוטה ויהושע לשלם לפלסטופק מחצית מהחוב בסכום של 48,539 ₪.

פרק שמיני – סיכומו של דבר בסופו של יום, ההכרעה בתובענות היא כדלקמן: התביעה העיקרית של יהושע וטרקוטה מתקבלת בחלקה, ויש לחייב את אברהם בתשלום 569,886 ₪ בגין החזרי הלוואה, 188,000 ₪ בגין החזרי ארנונה, 44,500 ₪ בגין פירוק הגגות ו- 55,900 ₪ בגין חוב אישי, ובס"ה 858,286 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן 13.11.2018, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ת"א 9868-04-17: תביעה כספית על סך 1,200,000 ש"ח שהגישו רוזנצוויג נגד אבלה, וכן נגד עו"ד אורן אבלה, אחיו של אלון אבלה, אשר ייצג את רוזנצוויג בעיסקה, ונגד מר קריחלי.

ההבדל בין שני המקרים הוא שכאשר התביעה נדחתה נידרש כי היא תדון לגופה על מנת שייוצר השתק עילה, בעוד שכאשר התביעה התקבלה לא קיים תנאי כזה (נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 42 (1991) ("זלצמן"); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 519-518 (2015) ("רוזן-צבי")).

אולם, בכך אין כדי לומר שלא היתקיים התנאי הדורש כי התביעה תדון לגופה, שכן גם כאשר פסק הדין ניתן בהסכמה עשויה התביעה להחשב ככזו שנדונה לגופה (ראו, ע"א 1351/06 ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, פסקה ל"ב (17.9.2007); עע"מ 1370/07 קרמר נ' המועצה המקומית אבן-יהודה, פסקה 21 (28.1.2011); זלצמן, עמ' 330; רוזן-צבי, עמ' 518).

אולם, רוזנצוויג מעלים טענה נוספת, לפיה לא חל השתק עילה מכיוון שהסעד הכספי הנתבע כעת לא היה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, אשר בפניו נדונה תביעת הביטול.

...

בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום התביעה, בהיקף הדיון בתיק ובקביעה לעיל לגבי הפרת חובת הנאמנות על ידי קריחלי, יישא קריחלי בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לזכות אלון בסך כולל של 30,000 ש"ח. סוף דבר זו תוצאת פסק הדין: ת"א 67066-11-16: התביעה העיקרית נגד הנתבע 1 (עו"ד אבלה) מתקבלת בחלקה, ועליו לשלם לרוזנצוויג סך של 20,000 ש"ח, כאשר סכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

התביעה נגד יתר הנתבעים נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד נדחית.

3.5 העידר יריבות וחוסר סמכות עניינית של המבקשות 2-3: המבקשות מושתקות מלטעון טענה זו, שכן הן בעצמן תבעו את המשיב בבית הדין לעבודה כתובעות והודו שהנתבעת 1 הינה חברת ניהול שפועלת באמצעות / בשיתוף התובעות 2-3 שהן קרנות מימון פינאנסיות.

כך גם בעיניין הטענות ל"השתק עילה" ו/או מיצוי עילה ו/או מעשה בית דין ראו ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (פורסם בנבו, 15.12.15); נ. זלצמן ע' 115; 612: "כאשר נאלץ התובע לפצל את תביעותיו... מחמת חלוקת הסמכות שקובע הדין בין בתי המשפט המשתייכים אל המערכת הכללית של בתי המשפט, או בין המערכות השונות... משנכפה הפיצול כאמור על התובע מכח הדין, לא מוצתה העילה בפסק הדין". בפס"ד של בית משפט העליון נאמר לעניין דחיה על הסף מחמת השתק עילה, כי: "במסגרתו של כלל מעשה בית דין, בית המשפט בוחן האם העילה שעליה נשענת התובענה הנוכחית כבר מוצתה בפסק דין קודם על ידי בית משפט מוסמך. אם התשובה חיובית, קמה הצדקה למנוע תביעה נוספת (ע"א 823/08 חזן נ' רשות המסים - פקיד שומה נתניה, פסקה 7 לפסק הדין (4.1.09); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי 61-63 (1991)). זהו כלל השתק עילה. שלושה טעמים עקריים ביסודו: מניעת הטרדה חוזרת של בעל דין בשל אותה עילה; מניעת עומס יתר על המערכת השיפוטית בקיום היתדיינות חוזרת בעילה אשר כבר נדונה והוכרעה (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים פ"ד נז(5) 689, 706 (2003)); וכן מניעת אי צדק כתוצאה מהענקת משקל יתר להכרעה בתיק החדש על פני ההכרעה בתיק הקודם, שתהפוך לבלתי מחייבת.הווצרותו של השתק עילה תיבדק באמצעות מבחן זהות העילה. יש לתת את הדעת לשאלה האם, על פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האנטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ ([], 4.43.10)." (ע"א 1835/11 שלמה אבני נ' מדינת ישראל (17.11.2011.

לעניין הטענה כי יש לסלק את התביעה כנגד המבקשות 2-3 על הסף מחמת העידר יריבות וחוסר סמכות עניינית; לטענת המבקשות אין מחלוקת כי המבקשות 2-3 לא היו מעסיקות ולא העסיקו את התובע מעולם, מה גם שהמשיב לא תובע כי היו מעסיקות בכתב תביעתו ולכן לבית הדין לעבודה אין סמכות לידון בסוגיה.

לטענת המשיב, המבקשות מושתקות בהשתק שפוטי מלטעון נגד סמכות בית הדין ביחס למי מהן או להיעדר יריבות, שכן שלושתן תבעו את המשיב בעצמן בבית הדין לעבודה (נ' 14 לתביעה) וכאמור בכתב התביעה שהגישו בביה"ד כנספח 7 ס' 5: "בשנת 2012 הקים מר דויטש את התובעות 1 ו- 2... בהמשך, בשנת 2013, הוקמו על ידי מר דויטש התובעת 3, כאשר התובעת 1 – אקספו ניהול בע"מ היא חברת ניהול שפועלת באמצעות / בשיתוף התובעות 2 ו- 3 שהן קרנות מימון פנסיוניות..." , כך גם בפסק הדין של ביהמ"ש העליון (נ' 12 לתביעה): "...לא מצאתי לשעות לטענת המערערות, כי לא היה מקום לחייבן בסעד משאינן צד להסכם העלמה. לא רק שטענה זו לא בא זכרה בגדרי ההליך בבית המשפט המחוזי אלא שהמערערות אף דיברו כ'גוף אחד' בכתבי הטענות, כשהן מכלילות את עצמן כצד להסכם." בנוסף, לטענת המשיב, בהתאם לתדפיסי רשם החברות , מדובר בחברות אחיות, ובהתאם להודאתן פעילות המבקשת 1 נעשית באמצעותן.

לטענת הסמכות, לפי חוק בתי הדין לעבודה, לבית דין איזורי לעבודה סמכות לידון בתובענות בין עובד ומעסיק, לרבות כאלה שעניינם עצם קיום יחסי עובד מעסיק.

...

בשלב מקדמי זה כאשר טרם נשמעו ראיות, ועומדים לפנינו אך כתבי הטענות, לא ניתן לקבוע, בין היתר, כי דין התביעה סילוק על הסף מחמת שיהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט.

סוף דבר: כידוע, תביעה תסולק על הסף רק אם ברור ונהיר מעל לכל ספק, שגם אם יוכיח התובע את מלוא העובדות המפורטות בכתב התביעה - לא יהיה זכאי לסעד הנתבע על ידו.

לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, תוך שמירת זכותם של הצדדים להעלות טענותיהם לאחר שמיעת הראיות.

לפי הנטען בכתב התביעה, הנתבע חתם על מיסמך שכותרתו "כתב ערבות אישית בלתי חוזרת" (נספח ה' לכתב התביעה) הנושא תאריך 21.3.2022 ובו נרשם כדלקמן: "אני איתן נחום ת.ז... בעלים של חברות האחים נחום דור שני 1999 וחברת א.ר.א.נ. הנדסה ניהול ובצוע פרויקטים בע"מ, אחראי וערב באופן אישי ערבות בלתי חוזרת ובלתי מוגבלת בסכום בכל נכסי ומטלטלי לכסוי כל החובות של החברות הללו כמעסיק כלפי אילן דרור ת.ז... ומתחייב לשלם את כל הביטוחים, משכורות, תשלומים לרשויות, כולל התחייבות בע"פ לתשלום בונוס בסכום שווה ערך של 5,000 יורו עקב סגירת עסקה לפרויקט icon03 בחולון, כולל תשלומים החלים עקב הלנת שכר כולל נזקים אשר עשויים להיגרם לאילן דרור עקב עיכוב בתשלום ביטוחים ושכר. על החתום איתן נחום ... תאריך 21.3.2022" לטענת התובע, פניות חוזרות ונישנות לנתבעים לתשלום השכר לא הועילו.

סעיף 24 (א) לחוק בית הדין לעבודה בחלקיו הרלבאנטיים לדיון קובע כך: לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון – (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א).

בכל הנוגע לכתב הערבות, והשאלה, האם לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בתביעה מכוח כתב ערבות, או האם ערב יכול להחשב כ"חליף" של המעסיק - מדובר בסוגיה מורכבת שטרם הוכרעה בפסיקה עד תום על כל היבטיה.

...

התוצאה היא אפוא שצודק הנתבע בטענה, כי לא מוקנית לבית הדין סמכות עניינית לדון בהליך ככל שהעילה כנגד הנתבע מבוססת על כתב הערבות, וכפועל יוצא יש למחוק את התביעה כנגד הנתבע.

מצאנו, כי אין מקום להורות על כך מהטעמים הבאים.

לסיכום, התביעה כנגד נתבע 1 נמחקת מחמת היעדר סמכות עניינית.