מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכמת המנהל המיוחד בפשיטת רגל מול תביעת נושה

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט גיל **** 03 מאי 2020 פש"ר 34017-10-17 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: רייטמן יצחק להלן: "החייב" הכונס הרישמי עו"ד נדב לב עו"ד דורון שמעוני להלן: "הכונ"ר" להלן: "המנהלים המיוחדים" החלטה
המנהלים המיוחדים שבים ומזכירים את מהלך הדברים בדיון בבקשה לצירופו של עו"ד דורון שמעוני כמנהל מיוחד נוסף מטעם החברה הסינית לצד המנהל המיוחד עו"ד נדב לב. הבקשה האמורה הוגשה בהסכמת המנהל המיוחד עו"ד נדב לב וכן בהסכמת הכונס הרישמי.
אף שלעתים רבות מיתנהל ערוץ ישיר בין בעל תפקיד בבדיקת תביעת החוב ובין ב"כ הנושה, כגון בפניה לקבלת מסמכים, למתן תגובה, להבהרת פרטים וכו', ואין מניעה כי הפנייה או קיומו של דו שיח כאמור לקידום בדיקת תביעת החוב ייערכו גם בעל-פה, הרי שבמקרה כמו שלפנינו, למען הסדר הטוב ומראית פני הדברים, מוטב כי כל קשר שייערך בין המנהל המיוחד עו"ד נדב לב במסגרת בדיקת תביעת החוב ובין ב"כ החברה הסינית, ייעשה בכתב בלבד ולא בעל-פה. עניין אחר נוגע לכך, שעורכי דין ממשרדו של עו"ד דורון שמעוני עשויים לטפל במקביל גם בייצוג החברה הסינית בתביעת החוב מול המנהל המיוחד הבודק את תביעת החוב וגם בפעולות הניהול המיוחד.
...
עמדת הכונס הרשמי כמפורט בתגובתו, מקובלת עלי.
עמדה כללית ועקרונית זו בדין יסודה, אך למען הסדר הטוב ועל מנת שהדברים יהיו ברורים, אני סבור כי בכל זאת יש להנחות במספר סוגיות הנוגעות לבדיקת תביעת החוב של הנושה החברה הסינית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהקשר זה המנהל המיוחד הפנה להחלטה מיום 24.10.19 בתיק פש"ר (מחוזי ב"ש) 34082-09-15 רחל תורז'מן נ' כונס הנכסים, מיום 24.10.19 (לא פורסם) (להלן: עניין תורז'מן) , באותה החלטה בית המשפט היתחשב בפסיקת שכרו של הנאמן, בכספים ששולמו לנושים מחוץ להליך, נוכח הקשר הסיבתי בין תשלום החובות, אשר לא שולמו מזה זמן רב, לבין קידום הליכי פשיטת הרגל על ידי הנאמן.
לטענתו, המנהל המיוחד לא פסל אפשרות זו. בתגובה משלימה, החייב שב וטען כי יש לגרוע את תביעת החוב של פרי ירוחם, לנוכח ההסכמה מול אותו נושה, ולכן הבסיס לחישוב שכר הטירחה הוא תביעות חוב בסכום של 508,607 ₪ בלבד.
...
בהקשר לכך, אני מקבלת את עמדתו של כב' השופט **** בעניין תורז'מן. מנגד, לאור שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, לא התחשבתי בכל תביעות החוב, הן בשל טיעוני החייב ביחס לתשלום של חלק מהן, והן משום שאף שקיימת זיקה ברורה בין ביצוע התשלומים לבין לוח הזמנים שפורט לעיל, עדיין זיקה וודאית אין, ועל כן ראוי ללכת בדרך ביניים.
במצב דברים זה ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, אני מוצאת לקבוע שיש לחשב את שכר המימוש מסכום של 573,357 ₪ (508,607 ₪ הסכום שאושר + 64,750 ₪ (סכום ששולם בפועל לנושים דייזי, אשכר, לביא שרה ופרי ירוחם)).
לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני סבורה שפריסה למשך ששה חודשים היא פריסה סבירה בהליך זה, ולכן, מאשרת את בקשת החייב.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 03 נובמבר 2020 פש"ר 53109-02-16 מור נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:21 לפני כבוד השופטת מרב בן-ארי בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ובעניין: איתי פריימן (מנהל מיוחד), ת"ז מספר זהוי צד א' (להלן "החייב/ת") המבקש: איתי פריימן (מנהל מיוחד) משיבים 1.כונס נכסים רישמי תל אביב 2.ירון מור פסק דין
מוסכם כי ככל שההסדר נושים לא יעבור מכול סיבה שהיא או שהחייב לא יעמוד בהסדר, וככל והמנהל המיוחד לא יגיע עם החייב להסכמה על תכנית פירעון, יבוטל ההליך בהודעה של המנהל המיוחד.
לגופו של נושא ההסדר, המנהל המיוחד ציין כי מספר הנושים הרלבנטי הוא ביחס לנושים שהגישו תביעות חוב, 18 במספר, וכי שתי ההתנגדויות הן של נושים המחזיקים ב- 57% מהנשייה שהצביעה.
לפנים משורת הדין, וכדי שלא יהיה ספק בדבר מתן אפשרות לחייב לשפר את הצעתו, ניתנת לחייב היזדמנות לשפר את הצעת ההסדר ולהשיג רוב מניין וערך להצעת הסדר, לא יאוחר מיום 20.12.20, לחילופין, עד אותו מועד להגיע להסכמה מול המנהל המיוחד בדבר תכנית פרעון.
...
לאחר עיון בבקשה ובתגובות אני קובעת כך: כפי שציינתי לעיל, השאלה האם החייב עמד בחובות ההליך אם לאו, נדונה והוכרעה בפסק דינו של כב' השופט תמיר, ואף בהחלטתו שדחתה את הבקשה לעיון חוזר.
כך, הנאמן הסכים להשבת צו הכינוס על כנו, ובכך הגנת ההליך, דבר שנמשך למעלה משנה, אף שבסופו של דבר הסדר הנושים לא צלח.
לפיכך, אני מורה על ביטול ההליך.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 13186-10-12 לוזון ואח' נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:19 לפני כבוד השופטת רחל ערקובי מבקשים 1. איל עברון המנהל המיוחד 2. בנק לאומי לישראל בע"מ - נושה משיבים 1. לירז לוזון - החייבת 2. כונס נכסים רישמי תל אביב – משיב פורמלי החלטה
המנהל המיוחד טוען כי החייבת עשתה דין לעצמה תוך "מסך עשן" לנושי החייבת ולבנק הנושה ובודאי שלמנהל המיוחד ובחוסר תום לב ניהלה מו"מ עם הנושה, כשהיא מציגה מצג כביכול המנהל מיוחד מעודכן ונתן הסכמתו לניהול המו"מ. דיון: לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי יש להורות על ביטול ההסכם שערכה החייבת עם הנושה בנק לאומי, להורות על השבת הכספים לקופת הכנוס, ולהחזיר את בנק לאומי למצבת הנשייה לאחר שביטל את תביעת החוב נוכח היתנהלות החייבת.
בעניינינו ההסדר נחתם תוך שהחייבת חוסה תחת הגננת פקודת פשיטת הרגל, ותוך ניצול העובדה כי הפקודה מקנה לה יתרון ממשי הואילו הנושים אינם יכולים לנקוט בהליכי גבייה.
במצב עניינים זה החייבת תוך שהיא מסתירה מהמנהל המיוחד את ניהול המו"מ מול הנושה מגיעה עם הנושה להסכם על פיו צד ג' ישלם חלק מהחוב.
...
המנהל המיוחד טוען כי החייבת עשתה דין לעצמה תוך "מסך עשן" לנושי החייבת ולבנק הנושה ובוודאי שלמנהל המיוחד ובחוסר תום לב ניהלה מו"מ עם הנושה, כשהיא מציגה מצג כביכול המנהל מיוחד מעודכן ונתן הסכמתו לניהול המו"מ. דיון: לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה אני סבורה כי יש להורות על ביטול ההסכם שערכה החייבת עם הנושה בנק לאומי, להורות על השבת הכספים לקופת הכינוס, ולהחזיר את בנק לאומי למצבת הנשייה לאחר שביטל את תביעת החוב נוכח התנהלות החייבת.
החייבת יכולה הייתה להבהיר לביהמ"ש בצורה ברורה מי המשלם, מדוע שילם, כיצד שילם וכד' את הפרטים העובדתיים שעל יסודם ניתן היה להידרש עניינית לטענותיה, אלא שהחייבת לא עשתה כן. אני סבורה כי משעה שהחייבת מאשרת בפה מלא את התנהלותה חסרת תום הלב, כאשר היא מנהלת מו"מ עם הנושה תוך כך שאינה מוסרת את המידע למנהל המיוחד, ואינה מבהירה לנושה כי אין בכוונתה לעשות כן, כאשר החייבת אינה מגלה בתגובתה מיהו אותו צד ג', ומכוונה אותו בתגובתה "צד ג", הרי ברור הוא שהחייבת פועלת בצורה חסרת תום לב. אני סבורה כי החייבת לא הרימה את הנטל להוכיח שאכן צד ג' הזר להליך היא ששילמה, ולא החייבת, מהנתונים ומהעדרם מסתבר שהחייבת אינה מוכנה לחשוף את אותו צד ג' לחקירתה בביהמ"ש, לנוכח הנתונים כאשר גם הנושה הודיע שלא היה מודע כלל לעובדה שהמו"מ עימו מנוהל מבלי ליידע את המנהל המיוחד, אני סבורה כי הורם הנטל להוכיח שהחייבת ביצעה העדפת נושים אסורה.
אני מורה לנושה להחזיר את הכספים ששולמו לקופת הכינוס.
אני מורה למנהל המיוחד להשיב את הנושה למצבת הנשייה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במהלך שנת 2019, המנהל המיוחד והמערערים הגיעו להסכמה לפיה המערערים התחייבו לפעול להקטנת החוב ולהסרת מחדליהם בנידון, אך נכון למועד כתיבת הדוח, הרשויות או המערערים לא עידכנו על הקטנת החוב.
בנסיבות אלה, כשמתחילת ההליך המערער כשל בסוגיה המהותית של טפול בשומות לפי מידת השפיטה; כשהמערער דוחה בלך ושוב את בעל התפקיד ואף את בית המשפט; והתנהלותו מטרפדת את קידום ההליך ופוגעת בניסיון לחלק דיבידנדים לנושים – בית המשפט קבע כי אין להעניק למערער את החסד וההגנות שבהליך פשיטת רגל והורה על ביטול ההליך.
בהתייחס לפסק הדין, המערערים טענו כי עיקר החוב כלפי רשויות המס נסב על קנסות; כי הקף החוב בדין קדימה נמוך ביותר וממילא ללא בירור מצבת הנכסים של המערערים ותביעות החוב אין אפשרות לידון בסוגיית הקטנת החוב; כי רשות המיסים מסרה למערערים כי אין היא מטפלת בקנסות במהלך תיק פשיטת רגל, וכי זה מתפקידו של המנהל המיוחד; וכי הוצגו תיכתובות עם רשות המיסים ואישור יועצת מס על טפול בחוב נכויים לכאורי, מסמכים המהוים רשומה מוסדית ותעודת עובד ציבור, כך שלא היה צורך בהעדת יועצת המס; וכי היה מקום לאפשר למערערים שהות קצרה לצורך הצגת הדוחות שהוגשו לרשויות המס, ואין לבטל את הליך פשיטת הרגל מטעם זה. לבסוף, בהתייחס להחלטתו השנייה של בית המשפט, נטען כי בקשה לחייב את המערערים בהפקדת עירבון נתבקשה בעבר מבית הדין לעבודה ונדחתה; כי בית משפט קמא הסיג את סמכותו של בית הדין לעבודה; כי שגה בית המשפט בהתייחסו לאי תשלום הוצאות המשפט בסך 200,000 ₪ כחוב של התא המשפחתי הכולל את המערערת; וכי לא היה מקום להורות על הפקדת ערבון כספי לטובת הנתבעים (המשיבים) בקופת הכנוס, כשמנגד יש באפשרות המערערת להציג ערבות להבטחת קופת הכנוס עצמה.
לא למותר לציין כי בבסיס בקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך עמדו טעמים נוספים מלבד הטיפול בחוב לרשויות המס, וכלשונו: "המנהל המיוחד עומד על הבקשה לביטול הליכים בשל היתנהלות החייבים במסגרת ההליך, העובדה שלא מסרו ערבות כנדרש ובכך יצרו חובות חדשים והשאירו את המבקשים בפני שוקת שבורה, העובדה שהחייב לא פעל כנדרש מול רשויות המס ולא הביא להפחתה של המס והעובדה שהחייב אינו פועל לקדם את ההליך ולהביא לסיומו אלא עסוק בלסרבל אותו, להיתחמק מנושיו ולהציג תמונת שוא באשר להכנסותיו" (תגובת המנהל המיוחד מיום 9.12.2022).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור על נספחיו הרבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות לפי תקנה 138(א)(1) ל[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט](http://www.nevo.co.il/law/157751)-2018.
בהינתן מסקנה זו, ומשאין עוד רלוונטיות לבקשת המשיבים לאסור את המערער, איני רואה להידרש לטענות המערערים על כך שבית משפט קמא לא אפשר את חקירת המשיבים על בקשתם.
סיכומו של דבר, שאיני רואה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא ובהחלטות מושא הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו