מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכמת בעלי הבית המשותף להרחבת דירות

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות אלו, נדחו על ידי המפקחת, אשר קבעה כי לא הוכח דבר עדיפות מיקום הדירה הנוכחי אל מול מיקום דירת התמורה וזאת, מטעמים כדלקמן: ראשית, משלא קיימת כניסה נפרדת לדירת פרץ; שנית, הואיל ולכל בעלי הדירות בבניין קיימת הזכות להרחיב את דירתם ואין מדובר בזכות ייחודית של פרץ.
אשר לכך הפניתה המפקחת לכך שעליית שוויה של דירת פרץ, בהתאם לקביעות השמאי מטעמה, עומדת על סך של 17,000 ש"ח בלבד וזאת, בהבדל מעליה משמעותית בערכן של מרבית הדירות בבית המשותף, העומדת באופן ממוצע על סך של 167,909 ש"ח. בנסיבות אלו סברה המפקחת כי קיימת פגיעה משמעותית בפרץ ביחס למרבית בעלי הדירות בבניין, המצדיקה סרובה להסכים לפרויקט במתכונתו הנוכחית.
...
ברי כי בכך יש כדי להטיל ספק בשאלה האם היה נמצא יזם אשר היה מוכן ליתן לדיירים את מלוא התמריצים לפי תמ"א 38/1 בתמורה לתוספת הדירות המוקנית בהתאם לתכנית זו. לא זו אף זו, גם אם יש ממש בקביעה ולפיה הדיירים יכלו לקבל תוספות שטחים גדולות יותר לפי תמ"א 38/1 – וכאמור אינני סבורה כי יש ממש בקביעה זו – הרי שממילא, אין בכך כדי להוביל למסקנה הנוספת ולפיה הפרויקט דנן אינו כלכלי לבעלי הדירות והוא משיא תשואות משמעותיות יותר ליזם – קביעה שלא ניתן ללמוד אותה אך מתוך הקביעה האחרת ולפיה יכול שהדיירים היו מקבלים תוספת שטחים גדולה יותר לדירותיהם בהתאם לתמ"א 38/1.
לאור האמור, הרי שהנני סבורה כי יש לבטל את קביעת המפקחת ולפיה יש לפצות את פרץ בסך של 150,909 ש"ח. סוף דבר; ערעורה של פרץ נדחה וערעורם של המערערים מתקבל.
בהתאמה – הנני מבטלת את קביעתה של המפקחת ולפיה ישלמו המערערים לפרץ סך של 150,909 ש"ח (הקבועה בסעיף 90 לפסק דינה), כן את חיוב המערערים בהוצאות פרץ כפי שנקבעו על ידי המפקחת בסעיף 92 לפסק דינה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התקנון המוסכם קובע שהבעלים של כל אחת מהדירות זכאי להגדיל את דירתו על חשבון הרכוש המשותף ולבקש לתקן את צו רישום הבית המשותף ללא צורך בהסכמת יתר בעלי הדירות.
תקנון הבית המשותף מתיר הרחבת הדירות על חשבון הרכוש המשותף ללא צורך בהסכמת הדיירים האחרים, ובילבד שניתן היתר בנייה כדין.
...
סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת.
לכן, בחלוקת האשם בין הצדדים, נראה לי שחלקם של הנתבעים גבוה במידה לא מבוטלת, ושעליהם לשאת בהוצאות המשפט של התובעים.
התובעים נשאו בשכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ש"ח ובשכר טרחת מומחה בית המשפט בסך של 15,795 ש"ח. לנוכח האמור, אני קובע שעל הנתבעים לשלם לתובעים סך כולל של 45,000 ש"ח (כולל מע"מ).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נתבעת 12 ("קוקוס") (תת-חלקה 10): קוקוס טוענת שחלק הגג שעליו הורחבה דירתה אינו רכוש משותף והרחבה זו בוצעה כדין על פי היתר בנייה ובהסכמת כל בעלי הדירות בבית המשותף, ביניהם קדר.
...
התביעה שכנגד נדחית.
ההודעה לצד שלישי בתביעה שכנגד נדחית.
בתביעה שכנגד ישלמו התובעים שכנגד (דנציג) לנתבעת שכנגד (אבידן) שכר טרחת עורך דין בסך של 9,360 ש"ח. בהודעה לצד שלישי תשלם המודיעה (אבידן) לצדדים השלישיים (קדר) שכר טרחת עורך דין בסך של 12,870 ש"ח. כלל הסכומים כוללים מע"מ. הסכומים כולם ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים כדין.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, לצורך ניצול זכויות בניה והרחבת הדירה, לא די בהסכמה של נציגות הבית המשותף ונדרשת הסכמת בעלי הזכויות בבית המשותף בשיעור הקבוע בהוראות סעיף 71ב לחוק המקרקעין.
...
איני מקבלת את טענת העותרים לעניין אכיפה בררנית או אפליה על ידי הועדה המקומית.
זאת ועוד, אני מקבלת את טענת המשיבות, לפיה מהמסמכים שהוגשו לא ניתן לדעת מה היו שיקוליה של הועדה המקומית בעת מתן ההיתר, מה נאמר בתקנון המוסכם של כל אחד מהבניינים, וכיצד השפיעה הפסיקה האחרונה על עמדת מוסד התכנון.
אשר על כן אני דוחה את העתירה.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, תוך איזון בין זכויותיהם של בעלי הדירות לבין הצורך הצבורי החשוב בחיזוק בתים מפני רעידת אדמה (שם.; ראו בנוסף – ע"א 3700/15 אורי רוט נ' מיכל עגנון (27.06.2016) (להלן: "עניין רוט"), 15) בהתאמה לתכליתו של חוק החיזוק, כפי שהובהרה לעיל, נקבע בסעיף 2 לחוק החיזוק, כי מקום בו ניתן היתר בנייה לבצוע עבודה ברכוש המשותף לפי תכנית חזוק ונדרשת הסכמת בעלי הדירות בבית המשותף לבצוע העבודה, יחולו לעניין הסכמה כאמור, הוראות חוק החיזוק ולא הוראות חוק המקרקעין.
סעיף 4 לחוק החיזוק מאפשר ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הרחבת דירה וקובע: "ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הרחבת דירה, טעון החלטה מראש של מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות בבית המשותף, בדבר הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם הצמדתם לאותה דירה וכן בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לשם ביצוע עבודה." סעיף 5 לחוק החיזוק, נסב על ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה בניית דירה חדשה, קובע רוב של שני שלישים מבעלי הדירות על מנת לאפשר עבודה כאמור.
...
לאור כל האמור, נדחות גם טענות אלו של המערערות.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – הערעור מתקבל רק בכל הנוגע לטענות המערערות הנסבות על שטח דירות התמורה אשר תוקננה להן.
בהתאמה לכך, הנני קובעת כי תנאי לחיוב המערערות לחתום על הסכם התמ"א והמסמכים כפי שנקבעו על ידי המפקחת, הוא שתוצענה למערערות דירות בשטח 75 מ"ר לפחות ונוסף על כך, שככל ששטח דירות התמורה למערערות יעמוד על שטח העולה על 75 מ"ר ואולם פחות מ – 78 מ"ר, תהיינה המערערות זכאיות לתשלום פיצוי, בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 7.2.2 על הפרש שטח זה. יודגש כי אין בשינוי זה של הסכם התמ"א כדי לאיין את השינויים הנוספים בתנאי ההתקשרות עליהם הורתה המפקחת בפסק דינה (ואשר פורטו בסעיף 6 לפסק דין זה לעיל).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו