מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הסכמים בין קופת חולים לבתי חולים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נישאל על כך המומחה האס במסגרת חקירתו הנגדית, ואף הוצג לו ההסכם שבין קופת חולים לאומית (בה חבר התובע) לבין המל"ל שנחתם ביום 6.6.16 (הוגש וסומן ת/6), בו רואים כי ההסכם עוסק אך ורק בעזרה סיעודית רפואית (החלפת חבישה, טפול בסטומה ו/או בזונדה וכד').
באשר לשאלה העומדת על הפרק בראש נזק זה, ראוי לצטט מדבריו של בית המשפט בענין ע.מ.מ.(פסקה 65), כדלקמן: "ככלל, על ניזוק מוטלת חובת הקטנת הנזק ובכלל זה החובה להזקק לשירותים הניתנים על ידי קופת חולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ראו ע"א 5557/95 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נ"א (2) 724, 752 (1997)). ולכן, בעקרו של דבר, זכאי התובע לקבל את הטיפולים הרפואיים והפרא-רפואיים שהוא נזקק להם על פי האמור בחוות דעתו של ד"ר זייליג במסגרת קופת החולים (ככל שהטיפול מופיע בתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות)...
בנוסף, התובע לא טרח להביא מאן דהוא מוסמך ממחלקת שקום נורולוגי של בית החולים תל השומר בכדי שיבהיר, ויאיר עינינו על אודות מכשיר ההליכה והתאמת התובע למכשיר זה. בשיקלול הדברים, ולנוכח הספקולנטיות הכרוכה במכשיר זה (המומחים איבניצקי והאס לא ראו את המכשיר בפעולה מטיבה על נכה כלשהוא, וראו דברינו בסעיף 124 לעיל), כשלא בטוח כי מתאים בסופו של דבר לתובע ויהיה יעיל ושימושי בעבורו (טרם עבר הכשרה והתאמה מתאימה וראויה שתראה הצלחה מוכחת) והיותו מכשיר יקר מאוד, לא שוכנעתי לאשרו לתובע.
...
שוכנעתי מטענות התובע בדבר אחריותה של הנתבעת 1, מעבידתו, לתאונה, מכח עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין (הפרה שטען לה בכתב תביעתו).
סיכום ביניים של סכומי הנזק לאור כל האמור לעיל, סכום ביניים של נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר – 565,750 ₪; הפסד השתכרות לעתיד – 1,218,706 ₪; הפסד פנסיה – 214,135 ₪; עזרת הזולת בעבר ולעתיד – 3,080,700 ₪; הוצאות ניידות ונסיעות (לעבר ולעתיד) – 566,160 ₪; התאמות דיור – 300,442 ₪; הוצאות רפואיות והוצאות נלוות לעבר ולעתיד – 150,000 ₪; מכשירים ואביזרים רפואיים או אחרים – 890 ₪; נזק לא ממוני – 800,000 ₪.
לחיזוק טענה זאת הפנו הנתבעות 2-3 בסיכומיהן לפסק דינו של חברי כב' השופט רון סוקול, ב-ת.א. (חי') 60161-03-17 פלוני נ' כאן בונים בע"מ (25.9.18), שנהג בדרך בה רוצים הנתבעים 2-3 לילך בה. היינו – השוואת סכומי המל"ל לניכוי (שיעור היוון של 3%) לסכומי המל"ל הנתבעים בתביעת שיבוב מהמזיק (שיעור היוון של 3%), למרות שבתקנות ההיוון נקבע שיעור היוון של 2% שעל פיו אף חושבה ווגשה תביעת שיבוב של המל"ל שם. אין בידי לקבל טענה זאת.
לאור כל האמור לעיל אני מורה, כי הנתבעת 2 תשלם למל"ל את סכומי המל"ל בסכום השקול ל-30% (כשיעור אחריות הנתבעת 2 לתאונה, וכקביעתי לעיל) מהסכומים שייקבעו בחוות הדעת האקטוארית שיגיש המל"ל בהתאם להוראותיי בפסק דין זה, ותאושר על ידי.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההסכם אודותיו מדברים הצדדים הנו הסכם שנכרת בין מחוז ירושלים בקופה לבין בית החולים במסגרת הסדרי הבחירה.
טענה על העידר יריבות בין התובע לבין הנתבעת לפי גישת הנתבעת, חוק ביטוח בריאות חל ומחייב במתן שירותי בריאות למבוטחים (במקרה זה - הנפגע) ולא קיימת עילת תביעה בין בית החולים, שהוא ספק שירותים, לבין קופת החולים.
...
מסקנתנו, על כן, היא שלא קיימת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת ודין התביעה להידחות.
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית, על כל רכיביה.
בהתחשב כי מדובר בתובענה בתחום של ביטחון סוציאלי, המבוססת על חוק הבריאות, וכי השירות אכן ניתן לנפגע על ידי בית החולים, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטות שניתנו תקופת הצינון קוצרה על מנת שהמבקשים יוכלו להתחיל לעבוד באופן מהיר בקופות החולים ובבית חולים, על רקע ההתמודדות עם נגיף הקורונה, וכדי לאפשר להם להמשיך לקחת חלק במילחמה זו. בעניינינו, המבקש אכן נרתם למאמץ במילחמה בנגיף ולקח על עצמו תחומי אחריות הקשורים בעיניין זה והוא אף ניאות להשאר פרק זמן נוסף במשרד.
מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות.
...
בנסיבות אלה, מצאנו להעמיד את תקופת הצינון בעניינו של המבקש על 6 חודשים החל מהמועד בו הפסיק בפועל את עבודתו במשרד הבריאות, היינו החל מיום 15.1.21.
" סוף דבר.
החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת נובולוג בע"מ ביום 15.7.21.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

גם העדים הנוספים אותם הביאה התובעת הודו כי אין אפשרות לדעת מהן עלויות הניתוחים בבתי חולים פרטיים עבור קופות החולים, משום שהם לא ראו את ההסכמים בין קופות החולים לבין בתי החולים הפרטיים, כי אינם יכולים לקבוע באופן מהימן ובדוק שהמחירים במערכת הפרטית אכן גבוהים מהמערכת הציבורית וכי טענתם בהקשר זה נסמכת על השערות בלבד.
...
אני ממנה את רו"ח יואב מרום טל' 054-3080603 (להלן: "הממונה") לשם בדיקת הזכאות של חברי הקבוצה ותשלום הפרש תגמולי הביטוח לחברי הקבוצה.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
סכום הגמול לא יפחת בכל מקרה מ- 3000 ₪ ושכר הטרחה לא יפחת מ-46,800 ₪ (כולל מע"מ) ואני מורה שסכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום פסק הדין.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהנתן השלב שבו מצוי ההליך, אציע לחבריי שלא נתערב בהגדרת הקבוצה המיוצגת שנקבעה בהחלטת האישור, כך שהתובענה הייצוגית תנוהל בשמן של נשים הסובלות מבעיות פוריות, שאינן רשומות כנשואות וזכאיות בהתאם להסכמים בין קופות החולים ובתי החולים לקבל טפולי פוריות בלניאדו, אך הן לא פנו לשם כך ללניאדו אלא לבתי חולים אחרים.
...
בכל הנוגע לטענת המשיבה כי מדיניות בית החולים פוגעת בזכות לשוויון, משרד הבריאות השיב: "מדובר על סירוב למתן הטיפול במקרה שאינו באופן ברור חלק מהזכות לשוויון (כגון סירוב למתן טיפול מטעמי גזע או מין), ולכן, במקרה זה אנו סבורים כי ניתן לקבל סירוב זה כחלק מהתפיסה הערכית בו מתנהל המוסד, והואיל וקיימת אלטרנטיבה סבירה לטיפול, איננו רואים מקום לכפות על המוסד לפעול בניגוד לתפיסתו הערכית" (להלן: המכתב מאת משרד הבריאות).
הבקשה לאישור תובענה כייצוגית על רקע האמור, הגישה המשיבה ביום 7.9.2015 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד בית החולים בטענה שמדיניותו פוגעת בזכותה לשוויון (להלן: בקשת האישור).
עוד הגעתי למסקנה כי למרות שסעיף 4(א) לחוק זכויות החולה אינו אוסר באופן מפורש להפלות מטעמים של מעמד אישי, האיסור שבסעיף חל גם הפליה ממין זה. על כן אציע לחבריי כי תינתן רשות ערעור לבית החולים וכי ייקבע שהערעור שנדון על פי הרשות שניתנה יידחה.
די בכל אלה כדי להגיע למסקנה שענייננו בגוף דו-מהותי על כל הכרוך בכך (וראו אסף הראל גופים ונושאי משרה דו-מהותיים 73-72, 94-91 (2019); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג 491-479 (2013); והשוו לחברת קדישא המקומית בע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א 'קהילת ירושלים' נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464 (1992)).
ככלל, יש להתייחס בזהירות לטיעון של "מדרון חלקלק", אך במקרה דנן אני סבור כי לטיעון זה יש משקל של ממש ושומה עלינו להישמר ולעצור עוד טרם תחילת ההחלקה במדרון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו