הסכמי תשלום לבונג במוסר מידע

יצויין, כי מצגיו של סמדג'ה בפני מר נמרודי ניראו למר נמרודי, לא אחת, כ"טובים מדי כדי להיות" (to good to be true) ולכן, על מנת לאשש את מצגי סמדג'ה מצד אחד, וכדי שלא יפר את חובות הדיווח שלו להכשרת הישוב במקרה שאכן מדובר במידע מבוסס מצד שני, מר נמרודי ביקש כמה וכמה פעמים ממר סמדג'ה לקבל אסמכתות כתובות וחתומות לתיאוריו ומצגיו.

מכאן התביעה ופירוט הנזקים שנגרמו: "30. ראשית, התמורה ששילם מר נמרודי לסמדג'ה באמצעות Mersee שולמה לריק, שהרי אלה האחרונים הפרו את הסכם התיווך באופן גס ובוטה, ולא זו בלבד שלא קיימו את התחייבויותיהם לפי הסכם זה, אלא פעלו במכוון ובמזיד להפרתו. לאור הפרתו היסודית של הסכם התיווך בידי הנתבעים, מר נמרודי זכאי להשבת הסך של 200,000 דולר ארה"ב אותו שילם לנתבעים בתמורה לקיום התחייבויותיהם לפי ההסכם.

להגיע הכסף אמרתי לו: "מה זה נראה לי לא הגיוני אבל תשמע אני מוכן לדבר איתם", "לא, בשום פנים ואופן, הם משגעים אותי, אתה לא יודע מה את הרסת אותי אתה זה", פניתי לרגשות היהודיים שלו אמרתי לו: "שמע, אנחנו שנינו יהודים מאמינים, אתה אדם מוסרי אני אדם מוסרי, גם בן אדם בעת צרה צריך לעזור לו, קל וחומר שהוא עוד לא אשם", ואמרתי לו: "שמע אני קשה לי להאמין שמישהו בהונג קונג קורא את העתון ... זה באמת מעניין אותם בהונג קונג שחברה שמגלגלת מיליארדים, מעניין אותה בדיוק שעופר נמרודי נעצר עם רונאל פישר או לא, ואמרתי לו: "שמע, זה קודם כל לא מכובד, לא חברי, פיתחנו עם עופר נמרודי קשר כל כך טוב וזה, אתה צריך ללכת ולתמוך בו", אמרתי: "ושמע צריך להציל את זה", ואז הוא אמר לי דבר שאז זעזע אותי, והוא אמר: "שמע אם עופר ייתן 2 מיליון דולר אני אתן לגברת שמה..." איזה אשה לא ידעתי מי היא מה היא, "..אם היא תקבל 2 מיליון דולר, זה ירצה" קמתי, אמרתי: "זה לא בשבילי, לא מוסרי בשבילי, זאת לא היתנהגות, אני לא רוצה להיות שותף בכזה דבר", נסעתי, הלכתי לאוטו שלי, ובזה גמרתי מסכת שהייתה לי קשרים עם מר סמדג'ה, של שנתיים שמאוד אהבתי ומאוד הערכתי, בשבילי זה היה שבר גדול, באותו רגע ניתקתי מגע, זה היה בשבילי דבר לא נכון.

...

ב. אני מחייב את מנחם סמדג'ה לשלם לתובע את אגרת בית המשפט כפי האגרה הקבועה על סכום של 758,400 ₪.

ג. אני דוחה את התביעה לתשלום הפיצוי בסך 82.5 מיליון ₪ (אותו העמידו התובעים לצרכי אגרה על סך של 5 מיליון ₪) בגין "אובדן רווח", לרבות אובדן הצעתו של גלעד שבתאי.

ד. נוכח דחיית התביעה בסעיף ג' דלעיל, אני מחליט שמעבר לחיוב בתשלום אגרת בית משפט כפי שנקבע בסעיף ב' דלעיל, כל אחד הצדדים יישא בהוצאותיו האחרות.

המומחה הוסיף וקבע שעל פי המידע שנימסר לו, בשנת 2005 ביצע בנג'ו איטום במרפסת דירת ביבס-לומברוזו, תיקון אשר לא צלח.

ביבס לומברוזו הכחישו את זכותו של בנג'ו לפצוי בגין ירידת ערך עקב ליקויי הרטיבות, גם מהטעם שהוא רכש דירתו בשנת 2005, לאחר שידע שקיימים בה ליקויי רטיבות, והמחיר ששילם בעבורה כבר גילם בתוכו ליקויים אלה, כפי שעולה מהסכם הרכישה ומחוות דעת שמאי שנערכה לצורך עריכת ההסכם (ר' עמ' 31 ש' 31-33).

...

על כן אני דוחה את התביעה שכנגד בראש נזק זה. פיצול סעדים כאמור לעיל, מנחם לא תבעה דמי שימוש עבור השימוש שעושה מזרחי בחלקה בחלל, אלא ביקשה בסיכומיה היתר לפיצול סעדים.

לסיכום בנג'ו התקשר בעסקת קומבינציה עם בעלי מגרש להשלמת הבנייה בבניין ולרכישת אחת מדירותיו.

כיוון שהדירה בנויה על מקרקעי הזולת ובלא היתר בניה, לא ניתן להמשיך ולגור בה. לפיכך אני מורה למזרחי לפנות את הדירה, להרוס כל בניה שבוצעה בה בלא היתר, ולאטום את החלל.

מנגד, העברת נטל ההוכחה לנתבע כאשר המידע והראיות מצויים בידו, תשרת את מטרות התובענה הייצוגית ותביא להרתעה ראויה וממוקדת של אותם נתבעים, שקיים סיכוי גדול שהפרו את חובתם ולכן לא יצליחו לעמוד בנטל.

בהתאם, עיסקאות מכירת שירותים, בהן מעניקה הקבוצה ללקוחותיה זיכויי מענק [הנקודות – ש' א'], מטופלות כעסקאות מרובות רכיבים, תוך הקצאת התשלום המתקבל מהלקוח לרכיביו השונים של ההסכם, בהתבסס על השווי ההוגן של זיכויי המענק.

...

(עמ' 44 לפרוטוקול, שורות 1–3) מכאן המסקנה כי הנקודות אינן בבחינת מתנה ללקוח כמשמעות המונח בחוק המתנה, ואין מניעה להחיל על התקנון את הוראותיו של חוק החוזים האחידים.

הבקשה מתקבלת, מכל הטעמים שפורטו.

אני מורה לצדדים להגיש לעיוני בתוך 14 ימים מהיום נוסח הודעה על אישור התובענה הייצוגית, וזו תפורסם ביומונים ‚ידיעות אחרונות‘ ו‚גלובס‘ על פני לא פחות מעמוד.

לתצהיר צורפו מסמכים שונים בקשר עם פעילות הנתבעת ובכלל זה תדפיס בדבר יתרת החוב נכון ליום 24.9.2019 ותדפיס פירוט החוב לפי שנים; הסכם שכירות הנכס מיום 29.2.2016; תדפיס פרטי הנתבעת ברשם החברות ותדפיס מידע מאתר רשות המיסים ממנו עולה כי לנתבעת אין אישור ניהול ספרים; תדפיס מאתר בנק ישראל לעניין הגבלת חשבון הבנק של הנתבעת; תדפיס מידע מאתר כונס הנכסים הרישמי בדבר הליך פשיטת הרגל של דנון; תדפיס פירוט המחזיקים בנכס; תדפיס שיקים שנמסרו לתובעת וכן שיקים שחוללו; מסמכים משפטיים וכתבי בי-דין בהליך שהתנהל בבית הדין האיזורי לעבודה, בין היתר, כנגד הנתבעת והנתבע; העתק מתלושי שכר שהונפקו לנתבע על ידי התובע לחודשים ינואר עד נובמבר 2017; כמו גם מסמכים הנוגעים לשומת הארנונה ולערר שהוגש בגינה.

לטענת התובעת, אין זה סביר כי היו לדנון, לאחר הליך פשיטת רגל שנמשך 11 שנים, מקורות כספיים של מאות אלפי שקלים להקמת אולם אירועים, לרכישת ציוד להפעלתו, לתשלום שכירות בגובה 58,710 ₪ בחודש (נספח 4 לתצהיר התובעת), להפקדת פקדון כספי בסך 200,000 ₪ במזומן הנידרש בהתאם להסכם השכירות (סעיף 15ב להסכם השכירות); וכל זאת רק כחודשיים לאחר שהופטר מחובותיו.

...

על כן מתקיימת בענייננו הרמת המסך הסטטוטורית ויש לקבל את התביעה כנגד הנתבע.

לאור כל האמור, ובהמשך לפסק הדין מיום 18.7.2022 אשר ניתן כנגד הנתבעים 1 ו- 2, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 3.

לסיכום על הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 466,651.29 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

מנגד, חרף אריכותו היתירה של תצהירו, נתי כלל איננו מכחיש את הטענה לפיה הפר את תניית הבלעדיות שנקבעה בהסכם בינו לבין התובעת, ואינו מוסר כל גרסה משלו בענין זה שתפריך את טענת ההפרה.

ממילא, אין כל עילה לתבוע את השבתו של סכום זה. התובעת לא טרחה לערוך הפרדה בתצהיריה בין תשלומים ששולמו לנתי לפני כריתתו של ההסכם לבין מה ששולם לאחר כריתתו של ההסכם, כך שלמעשה לא ניתן כיום לקבוע ממצא עובדתי מדוייק בענין זה. על כן, גם אם הייתי מגיע למסקנה כי נתי צריך להשיב את התשלומים שקיבל לאחר כריתתו של ההסכם, לא היה ניתן לקבוע את שיעורו של הסכום.

יש לדחות טענה זו. אין בהסכם כל איסור על שימוש במאגרי מידע של יחצ"נים אחרים, כך שאם אכן נעשה שימוש כזה, לא מדובר בהפרה של ההסכם.

...

דין חלק זה של התביעה שכנגד להידחות מחמת שלושה טעמים.

בנוסף, אני מתרשם כי מדובר בפרסום אמת, שכן המסקנה ההגיונית המתבקשת מתוך חומר הראיות היא שהסיבה לשימוש שעשה נתי בנתבעת 2 נובעת מחובותיו לנושים שונים, חובות שבשנת 2004 הסתכמו בסכום של 800,000 ₪.

יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי היה ענין צבורי בפרסום, כנדרש על מנת שתחול על המפרסם הגנת אמת בפרסום.