מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכמי בחירות בלשכת עורכי הדין

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

] יחד עם זאת אציין כי האפשרות שניתן יהיה לבטל הליך בחירות ללישכת עורכי הדין גם מקום בו הליקוי שנימצא לא השפיע באופן כלשהוא על תוצאות הבחירות, אינה מתיישבת עם העקרונות שצוינו בפסיקה בהקשר זה, שעניינם סופיות הבחירות, יציבות השילטון והגשמת רצונם של הבוחרים (עניין מורביה הנ"ל, בפיסקה 13 לפסק הדין).
זאת, בין היתר, בשים לב לטענות, שלא נסתרו, לפיהן תמיכת סיעת "אמונה במשפט" בעו"ד אקסלרד בבחירות הנוכחיות קשורה במכלול הנימוקים שהוזכרו לעיל, לרבות הסכם התמיכה ההדדית, כמו גם לכך שאין כל ראיה לפיה ההסכם הנטען (אשר לא הוכח) הובא לידיעת תומכי "אמונה במשפט" קודם להצבעתם.
...
אעמוד עתה על השיקולים ביסוד מסקנה זו. נקודת המוצא לבחינת טענות העותרים מצויה בפסיקת בית המשפט העליון, בה נקבע כי ביטול בחירות הינו סעד חריג, שיינתן רק בהתקיים ליקוי היורד לשורש העניין, אשר עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות (ע"א 4071/16 בכר נ' יריב (‏20.2.2017), בפסקה 30 לפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל).
משכך, דין העתירה להידחות.
עוד אעיר כי גם לו התקבלו טענות העותרים בכל הנוגע לגיבוש ההסכם הנטען, ספק אם די היה בכך על מנת להביא למסקנה כי הייתה להסכם השפעה משמעותית על הליך הבחירות.
התוצאה של כל האמור היא כי העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

וכך התערב בית-המשפט העליון בהסכמים בין סיעות בבחירות ללישכת עורכי-הדין (בג"ץ 669/86 רובין נ' ברגר (להלן – עניין רובין [5]), בעמ' 78) ובהסכמים קואליציוניים הנוגעים לכינון ממשלה (בג"ץ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה (להלן – פרשת ז'רז'בסקי [6]); בג"ץ 5364/94 ולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית (להלן – פרשת ולנר [7])).
וכב' השופט ברק בבג"צ 5364/94 עו"ד זאב ולנר נ. מפלגת העבודה הישראלית, פ"ד מט (1) 758, 805: "...אכן מקובל עלי, כי "הסכם פוליטי", אינו הסכם משפטי, כמשמעו במשפט הפרטי.
...
התובע עמד בראש רשימה (אשר בסופו של דבר לא נרשמה) "באר שבע אחרת". לטענת התובע, מפלגת קדימה התחייבה להעביר לרשימת "באר שבע אחרת" סך של 150,000 ₪ למימון הרשימה, אלא שמערכת המימון הפסיקה התשלומים ומשכך בחר התובע אף הוא להפסיק את פעילותו הציבורית ולסגת מהרשימה.
נראה בעיני, כי בדרך כלל וברוב רובם של המקרים, גם מקום בו ימצא בית המשפט מקום להתערב בעניינו של הסכם פוליטי, הרי הסעד היחידי הראוי הוא סעד הצהרתי.
גם התובע עצמו, בפן האישי, הסתמך על התחייבות זו. הגם שהתובע בחר תחילה להסיר מועמדותו, שעה שהבין, כי לא יוכל לנהל קמפיין הבחירות ללא תמיכה, הרי שעל פניו, לאחר חתימת ההסכם, פעל התובע במרץ על מנת להביא לבחירתה של הרשימה למועצת העיר ובסופו של דבר, לאחר הבחירות, במשך תקופה של כשנתיים ומחצה, פיתח ציפייה לכהן כחבר מועצה.
סוף דבר, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנוסף, ציין בית משפט קמא, כי עו"ד משה אלוני דאג למינוי המנוח כבורר בתיק יום לפני שהתקיימו בחירות בלישכת עורכי הדין, בהן הפסיד עו"ד משה אלוני וכהונתו כיו"ר המחוז הסתיימה.
עוד הוסכם, כי הזכויות במקרקעין ישמשו כבטוחה לחשבון הלוואה וכן ישמשו במסגרת המחאת זכויות כללית של החברה המשותפת לבנק דיסקונט לישראל בע"מ. החברה התחייבה מנגד להקים על הממכר מרכז מסחרי ולהשיג את המימון, האישורים וההיתרים, הדרושים לשם כך. בהסכם הבנייה שנקשר בין המערער והחברה נקבעה תניית בוררות, לפיה כל הסכסוכים שיתעוררו בין הצדדים יימסרו להכרעתו של בורר יחיד, אשר יתמנה בין הצדדים בהסכמה, וככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים בדבר זהות הבורר, יתמנה הבורר, לבקשת מי מהצדדים, על ידי ראש לישכת עורכי הדין.
...
יחד עם זאת, משנתוודענו לגילו של המערער כיום ועל רקע הדרך הארוכה שנאלץ המערער לעבור, כאשר הבורר שמונה בעניינו מונה שלא בהליך ראוי ואף על רקע שיקולים זרים, שאינם לגיטימיים, מקובלת עלינו קביעתו של בית משפט קמא, כי ממצאים אלה, משנודעו למערער, הסבו למערער עוגמת נפש לא מבוטלת ופגיעה קשה באימון שניתן לתת במוסדות לשכת עורכי הדין, אשר הייתה אמורה להתנהל בדרך אחרת, בכל הנוגע לסוגיה משמעותית כגון מינוי בורר.
משהערכת הנזק בגין ראש הנזק של עוגמת נפש מצויה בעיקרה בשיקול דעת הערכאה הדיונית, ולאחר ששקלנו את הנימוקים השונים, עליהם עמד בית משפט קמא בקביעת סכום הפיצוי, סבורים אנו, כי אין מקום להתערב בסכום שנפסק על ידי בית משפט קמא וכי הוא אינו חורג מן הפיצוי הראוי, במכלול הנסיבות שפורטו.
סוף דבר לאור כל האמור, אנו מורים על דחיית שני הערעורים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

העתירה מבססת עצמה על האמור בהסכם הקואליציוני שנחתם ביום 5.10.2011 (להלן: ההסכם הקואליציוני) בין סיעות שהתמודדו בבחירות למוסדות לישכת עורכי הדין – סיעת "עתיד" בראשות עו"ד דורון ברזילי ועו"ד נוה לבין עו"ד רועי אברהמוביץ (להלן: עו"ד אברהמוביץ) העומד בראש סיעת "רוב הלישכה". בהסכם הקואליציוני נקבע כי לרשותו של עו"ד אברהמוביץ יועמד "חדר אחד שישמש כמשרדו הפרטי והאישי" וכן כי ועד מחוז תל אביב יעמיד לרשותו של עו"ד אברהמוביץ "מזכירה אישית שתמונה על ידי רועי אברהמוביץ ותועסק על ידי ועד מחוז ת"א והמרכז במשרה מלאה". ביום 15.11.2012 בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (עת"מ 50639-10-12, השופט ק' ורדי) מחק על הסף עתירה מנהלית שאותה הגיש עו"ד אברמוביץ לאכיפת ההסכם הקואליציוני, וציין אגב כך כי הוא עושה כן חרף העובדה שההסכם הקואליציוני עורר אצלו תמיהות ואף "שאלות משפטיות, חוקתיות ומוסריות" בנוגע לשימוש שנעשה לכאורה בכספים של ציבור עורכי הדין החברים במחוז תל-אביב.
...
המשיבים כולם גורסים כי דין העתירה להידחות על הסף.
לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות לה ובתשובת העותר להן באנו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף.
חזקה על הגופים הרלוונטיים כי ישלימו את הבירורים הנדרשים בעניין זה. סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר התכתבויות נוספות בינו לבין וועדת האתיקה, (מתאריכים 23.6.08, 7.4.09, 6.5.09), החליטה האחרונה ביום 1.7.09, "לחזור בה מהחלטתה להגיש קובלנה נגד עו"ד בומבך ולגנוז את התלונה, וזאת על סמך תגובתו מיום 6.5.09". עוד טוען הנתבע, כי התלונה הוגשה ביום 19.6.07, 7 ימים קודם למועד הבחירות לראשות לישכת עורכי הדין, במזיד, בחוסר תום לב ושימוש לרעה בזכות להגיש תלונה, והכל, כדי להכאיב ולפגוע בנתבע חזק ככל האפשר.
אני מקבלת את גרסת הנתבע, כי ככל שלא אושרה הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, נותרה הבקשה, לעניין שכר הטירחה, כתובענה רגילה עליה חל הסכם שכר הטירחה שנחתם בין הלקוח לעורך דין, שאם לא כן, התוצאה תהיה בלתי הגיונית, כיוון שעורך דין לא יקבל את שכרו, שהרי בית המשפט אינו קובע שכר טירחה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.
...
סוף דבר אני דוחה את תביעת התובעים.
בתביעה זו ישלמו התובעים ביחד ולחוד לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 50,000 ₪, כשהם צמודים ונושאים הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
אני מקבלת בחלקה את תביעה הנתבע בתביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו