התובע מיקד תביעתו בשתי תלונות ובבקשה לצוו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה הנתבעת נגדו, לשיטתו בזדון, בחוסר תום לב, מתוך כוונה לפגוע בו ובקשר שלו עם ילדיו הקטינים, תוך הפרה של פקודת הנזיקין, חוק איסור לשון הרע, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק החוזים והחוק למניעת אלימות במשפחה.
בהתייחס לתלונה מיום 20.07.2019 טענה הנתבעת כי עו"ס סדרי דין הסכימה עימה כי התובע הפר את פסק הדין ורק לאחר היתייעצות עם עו"ס נוספת ולאחר שהתובע "קבע עובדות בשטח", והחליט להותיר את הקטינים בביתו וזאת על אף ההפרה שהייתה כרוכה בכך, הוגשה על ידה תלונה למישטרה.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה גם לנוכח העובדה שהתובע לא פירט ולא הוכיח את הנזק שניגרם לו באופן ישיר ו/או את הנזק שניגרם למשפחתו ולקטינים באופן עקיף, לא הביא כל ראיה לכך כי "חייו נהרסו" ו/או כי "שמו הושחר ברבים" וכי תלונותיה של הנתבעת היו תלונות שוא.
ביום 10.3.2022 הועברה התובענה להתברר בפני, ונקבעה לקדם משפט ראשון בפני ליום 16.5.2022 וזאת לאחר שהתקיימו שני קדמי משפט בפני מותב קודם (כב' השופטת הבכירה רות אטדגי פריאנטה).
התובע לא הוכיח כי התלונות מוּשָׂאוֹת התובענה, הוגשו שלא לצורך או שלא בתום לב.
עיון במסמכים שהגיש התובע מלמד כי התלונה מיום 07.09.2011 ניסגרה מהטעם של העדר ראיות, וכך גם תלונה מיום 14.08.2010.
...
דיון והכרעה:
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת כל אשר בפניי, לרבות כתבי הטענות, עדויות הצדדים וסיכומיהם, מצאתי כי דין התביעה להידחות, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.
הדבר מקבל משנה תוקף עת אני סבור כי עצם הגשת תלונה למשטרת ישראל בתום לב צריכה להיות מוגנת, על מנת שנפגעי עבירה לא יחששו מהגשת תלונות בעת הצורך, רק מעצם החשש שמא תסבור משטרת ישראל בסופו של יום כי מדובר בהליך שאינו מצדיק ניהול הליך פלילי (ראו: ע"א 788/79 שהובא לעיל).
כך גם לא מצאתי כי מתקיימות יסודות עוולת הרשלנות, שכן הנתבעת פעלה כאדם סביר בעת שהרגישה שהיא נמצאת במצוקה עקב התנהגות בן הזוג כלפיה וכלפי ילדיהם הקטינים ועל כן פנתה למשטרת ישראל על מנת לקבל את ההגנה הדרושה, וכאמור לעיל התובע לא הוכיח כי הפניה למשטרת ישראל בוצעה מתוך כוונת זדון או מתוך כוונה לפגוע בו.
כאמור לעיל, התובע אף לא הוכיח כי נגרם לו נזק, מלבד פגיעה עמומה בשמו הטוב ולא הוכיח קשר סיבתי בין מעשיה של הנתבעת לבין פגיעה נטענת זו.
סיכום:
אשר על כן ולנוכח כל האמור לעיל מצאתי לדחות את תביעת התובע, הן ביחס לעוולת הנגישה, הן ביחס להפרת פקודת הנזיקין והן ביחס להפרה נטענת של חוק איסור לשון הרע.
