חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכמה מדעת לניתוח לייזר להסרת משקפיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע הצהיר כי התובעת היתעניינה במשך שנים, כמה פעמים, באפשרות של ניתוח לייזר להסרת משקפיים, כדי להשתחרר ממשקפיים (הנתבע, סעיף 4 לתצהיר).
מטעם זה נקבע כי "נידרש קיומו של נזק וקיומו של קשר סיבתי במובן של "סיבתיות ההחלטה", דהיינו, יש להראות כי אילו היה המטופל מקבל את המידע הנידרש לצורך הסכמה מדעת, הוא היה בוחר שלא לקבל את הטיפול המוצע" (ע"א 1303/09 קדוש נ' ביה"ח ביקור חולים (פורסם במאגרים, 5.3.12)) בהעדר קשר סיבתי בין הניתוח ובין הפרדות הרשתית, אין גם קשר סיבתי בין ההחלטה של התובעת לעבור את הניתוח ובין הנזקים שנגרמו.
...
היעדרו של קשר סיבתי בין הניתוח ובין היפרדות הרשתית תומך במסקנה זו, שכן למעשה לא נגרם לתובעת כל נזק בעקבות ביצוע הניתוחים.
אני דוחה, אפוא, את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

]השופט י' עמית: ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות) מיום 28.12.2010, בגדריו חויבו המערערים והמשיבים שכנגד (להלן: המערערים) בפצוי המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: המשיבה) בגין נזק שניגרם לה בעקבות ניתוח לייזר בעיניה להסרת משקפיים.
אציין כי המקרה שנידון בעיניין מרכז לייזר קרוב במידת מה לענייננו, הגם ששם בוצע הניתוח בשיטת ה-P.R.K. גם באותו מקרה נקבע כי אמנם לא הוכחה התרשלות באופן ביצוע הניתוח, אך הופרה החובה למסור לניזוק את מלוא המידע הרלבנטי לשם קבלת הסכמה מדעת.
...
על דרך העקרון, אני סבור כי אין לפסוק כל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, מקום בו נפסק לניזוק פיצוי בעילה של התרשלות בטיפול או בשל היעדר הסכמה מדעת.
סוף דבר דין הערעור להתקבל במובן זה שמסכום הפיצוי יופחתו תגמולי המל"ל. דין הערעור שכנגד להתקבל במובן זה שהפיצוי הכולל יגדל בסכום של 100,000 ₪ נכון ליום פסק דינו של בית משפט קמא.
אשר על כן, במקום סעיף 19 לפסק הדין ייכתב כלהלן (שינויים ותוספות הודגשו – י"ע): סוף דבר, ניתן בזאת פסק דין על סך 1,069,795 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, בניכוי תגמולי המל"ל בסך של 456,119 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 30.6.2008, ובתוספת הוצאות אגרה, בתוספת שכ"ט מומחים וכן בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק מסכום הפיצוי לאחר ניכוי המל"ל. לאור התוצאה אליה הגענו, אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 8290-08-16 מספר בקשה: 9 לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל התובעת/המשיבה: פלונית הנתבעים/המבקשים: 1. עיניים המרכז הרפואי להסרת משקפיים בע"מ 2. ד"ר ש. ל. החלטה
תמצית העובדות וטענות הצדדים: עניינה של תובענה זו במתן טפול רפואי שניתן לתובעת במסגרת ניתוח לתיקון ליקוי ראיה בלייזר שביצעה בשנת 2012 אצל הנתבעים, לאחר שניתוח קודם שבוצע בשנת 2006, לא צלח בעין שמאל ואף החמיר את בעיית הראיה ממנה סבלה התובעת בעין זו, תוך שנותרה צלקת בקרנית ואסטיגמציה.
לבקשתם צירפו הנתבעים טופס עליו חתומה התובעת לפיו היא מאשרת בחתימתה שהוסברו לה חלופות לניתוח וגם על האפשרות להמנע מביצועו וכן צירפו טופס חתום על ידי התובעת, לפיו ניתנה הסכמתה מדעת לניתוח התיקון, על אף סיכוניו והסיבוכים האפשריים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה לסילוק התובענה על הסף להידחות בשלב זה. טענות הנתבעים הכורכות טענות שבעובדה וטענות שברפואה ודורשות מטבען הבאת ראיות ושמיעת עדים ודינן להתברר במהלך ניהול ההליך.
גם אם בסופו של דבר, לו תתקבלנה טענות הנתבעים דינה של התביעה יהא להידחות, לא זו העת להכריע בטענות העובדתיות והרפואיות הדרושות הכרעה בהליך זה. משכך הבקשה לדחיה על הסף נדחית.
אשר לדרישה להטיל ערובה להוצאות איני מוצאת כל הצדקה להיעתר לה. תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") מקנה לבית המשפט או הרשם את הסמכות "אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע". עניינה של תקנה זו לאזן בין האינטרס שבמניעת תביעות סרק והבטחת הוצאותיו של נתבע מחד גיסא, לבין האינטרס שבשמירה על זכות הגישה לערכאות מאידך גיסא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובעת: עו"ד עדי וייס לנתבע 1: עו"ד ליאור פרי לנתבע 2: עו"ד אורית בקרמן לצדדי ג': עו"ד צבי יעקובוביץ' זוהי תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר להסרת משקפיים אשר בוצע בתובעת ביום 09.06.02.
משעה שנכתב בטופס כי עלולה להגרם נסיגה בחדות הראייה, עכירות בקרנית והופעת אסטיגמציה, ואסטיגמציה כמו "אקטזיה" ו"קרטוקונוס" פירושה שינויים בקמירות הקרנית, הרי שיש לקבוע כממצא כי תוצאותיה של אקטזיה הודעו מראש כאפשרות בתר־ניתוחית, ניתנה הסכמה מדעת, ונשמרה היטב האוטונומיה של המטופלת־התובעת.
...
התביעה נדחית.
הודעה לצד ג' נדחית בהעדר חבות ביטוחית.
משכך מצא בית־המשפט כי יש לחשב את שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט על־פי הכללים הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס–2000, לתביעה כספית, כאשר סכום התביעה מחושב על־פי סיכומי התובעת, כעולה על 1,052,500 ש"ח. אשר על כן, תשלם התובעת לנתבעים את הסכומים הבאים: לנתבע 1 – שכר טרחת עו"ד בסך 26,251 ש"ח וכן שכר מומחים ועדים ששילם על פי הוכחות תשלום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבה, ילידת 1974, הגישה לבית המשפט המחוזי תביעת רשלנות רפואית נגד המבקשים בגין ניזקי ראייה שנגרמו לה כתוצאה מניתוח לייזר להסרת משקפיים.
בהסתמך על חוות דעת המומחים ומכלול הראיות, קבע בית משפט קמא בפסק דינו כי לא היתה התרשלות באופן הטיפול במשיבה, הן במהלך הניתוח והן בבדיקות שקדמו לו. מנגד נקבע, כי המבקשים התרשלו כלפי המשיבה בכך שמסרו לה מידע חלקי וחסר לגבי הניתוח, ללא שפורטו מכלול הסיכונים הכרוכים בו, ולכן ההסכמה לניתוח לא היתה מדעת.
...
אומר בקצרה כי דין הבקשה להתקבל.
סופו של דבר שאני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בגובה הסך של 521,661 ₪ (סכום המהווה את היוון תקבולי המל"ל) וזאת עד להכרעה בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו