הסכמה למינוי מומחים רפואיים בתביעת נזיקין עקב תאונת דרכים

הנידרש לנדון המבקש הגיש תביעה נזיקית בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 19.11.20.

המשיבה הגישה כתב הגנה, וכן תגובה לבקשה למינוי מומחים במסגרתה הסכימה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בלבד, והתנגדה למינוי מומחים בתחומים המבוקשים הנוספים.

כידוע, הדרך היחידה העומדת לנפגע להוכחת טענותיו שברפואה במסגרת תביעה על-פי חוק הפלת"ד, היא באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו סע' 6א לחוק הפלת"ד וסע' 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986) מתוך שכך הובהר בפסיקה כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אם שוכנע כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים (ראו, כדוגמה: רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון (1990); רע"א 3497/98 רזין נ. המגן חברה לביטוח בע"מ (1998); רע"א3007/12 פלונית נ. הראל חברה לביטוח בע"מ (2012) (להלן - עניין פלונית); רע"א 963/13 פלוני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ,(2013) פסקה 9 וההפניה שם)).

...

דין הערעור להתקבל.

כך מצאנו בעניין רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ (2013) - " ...זאת ועוד - נפסק כי בית-המשפט עשוי להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים, כשבית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (1.5.2011)) ". (ה.ש.).

סוף דבר- הבקשה מתקבלת.

ש: תסכים איתי שישנן תביעות בעילת רשלנות רפואית שהן מוצדקות? ת: אמרתי כרגע, אם יש דגל שחור אני מוכן לתת חוות דעת כנגד בית חולים או רופא ועשיתי אפילו לאחרונה.

על כן, אילו היה מדובר בעניינינו בתביעת רשלנות רפואית היה מקום להתייחס אל פרופ' מילר כאל "מומחה מטעם נתבעים", אך לא כך הוא הדבר עת עסקינן בתביעת נזיקין רגילה בגין תאונת דרכים שבה המומחה נידרש לחוות דעתו בעיניין קיומה של נכות ולקשר הסיבתי בינה לבין התאונה.

"כאשר חוות הדעת נדחית מכל וכל, אין בכוח העיקרון שלפיו בית המשפט הוא הפוסק האחרון לפטור את בית המשפט מהחובה לבסס את ממצאיו על ראיות בעלות משקל. ראיות כאלה, כשמדובר בשאלה רפואית ובתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מתבטאות בראש ובראשונה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כשזו נימצאת חסרת משקל, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף או חלופי" [רע"א 6860/14 עיזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (23.11.2014), פסקה 6].

...

"כאשר חוות הדעת נדחית מכל וכל, אין בכוח העקרון שלפיו בית המשפט הוא הפוסק האחרון לפטור את בית המשפט מהחובה לבסס את ממצאיו על ראיות בעלות משקל. ראיות כאלה, כשמדובר בשאלה רפואית ובתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מתבטאות בראש ובראשונה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כשזו נמצאת חסרת משקל, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף או חלופי" [רע"א 6860/14 עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (23.11.2014), פסקה 6].

על כן, אני מורה על דחיית בקשת הפסילה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

האם בתביעה מכוח פוליסות ביטוח, רשאי תובע לבקש להסתמך על חוות דעת של מומחה מטעמו באותו תחום, הגם שבתביעה מקבילה שהגיש קודם לכן מכוח חוק הפלת"ד, מונה מומחה בהסכמת הצדדים שקבע, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מאותה תאונה.

להלן העובדות הדרושות לעניין בתמצית בעקבות תאונת דרכים מיום 07.04.2019, הגיש התובע בתחילה תביעה לבית משפט השלום בחיפה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (ת"א 33547-01-20 אליאס סלמאן ואח' נ' איי.די.איי חברה לביטוח).

בנוסף גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליבראלית (ר' רע"א 5398/18 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 03.02.2019); רע"א 5978/18 דיאנה אלקנוב נ' גלקין ולדיסלב (פורסם בנבו, 13.09.2018); רע"א 1338/90  גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216)).

  מנגד בתביעה חוזית מכוח פוליסת ביטוח (או בתביעה נזיקית) רשאי ואף מחויב תובע לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית מטעמו, ככל שהוא טוען לקיומה של נכות צמיתה (תקנה 87 לתקנות סד"א, התשע"ט – 2018).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את מכלול הטענות, מצאתי לקבל את טענות התובע ולפיה הוא רשאי לצרף חוו"ד של מומחה מטעמו ובשעה שהנתבעת מבקשת להסתמך על חוו"ד של מומחה שמונה בהסכמה בהליך אחר, יש מקום למנות מומחה מטעם ביהמ"ש בהליך הנוכחי.

למסקנה זו הגעתי על בסיס הנימוקים הבאים: אין חולק כי על כל אחת מהתביעות חולש הסדר נורמטיבי שונה - באשר להליך המתנהל בבימ"ש השלום בחיפה, מדובר בתביעה שהוגשה עפ"י חוק הפלת"ד, כאשר בהליך זה הצדדים אינם רשאים להגיש חוות דעת מטעמם ואין להביא בפני המומחה מטעם ביהמ"ש חוו"ד של מי מהצדדים (ר' סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986).

דיון והכרעה דין הוא, כי בתביעת פיצויים שעילתה תאונת דרכים, כהגדרתה בחוק, אין בעלי הדין מעידים מומחים רפואיים מטעמם והקביעה בשאלת קיומה של נכות רפואית אצל התובע נעשית על ידי מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראה סעיף 6א' לחוק והתקנות).

ועדת המשנה לייעול הליכים במשפטים אזרחיים בראשות השופט יעקב מלץ מצאה גם היא כי המצב לקוי והמליצה לתקן את הוראות תקנה 172 לתקנות סדר הדין האזרחי בהוראה שתחול על כלל תביעות הנזיקין.

לפי תקנה 7(א) לתקנות, בית משפט (או הרשם) יחליט בבקשה למינוי מומחה רפואי לאחר שנתן לבעלי הדין היזדמנות סבירה להשמיע את טענותיהם בעיניין שלא הוסכם עליו.

בהלכה הפסוקה נקבעו קווים מנחים (Guide lines) להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בעיניין זה. ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 219- 220 (1990) נפסק: "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעיניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

...

לאחר עיון בכתבי הסיכומים ובתיעוד הרפואי הרב המונח בפניי, שוכנעתי, כי ישנה ראשית ראיה כדבעי הן לאפשרות קיומה של נכות רפואית אצל התובע עקב התאונה, והן לקשר הסיבתי בין הנכות האמורה לבין התאונה, כפי שיפורט להלן.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לבקשה וממנה בזאת את המומחים הרפואיים הבאים מטעם בית המשפט: - ד"ר טנצמן מיכאל מבית חולים העמק , בתחום האורתופדיה; - פרופ' רכס אבינועם מבית חולים הדסה, בתחום הנוירולוגיה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 2,000 ₪.

בעניינינו שתי תביעות מטעם התובעת מתנהלות לפניי מאז מחצית שנת 2017, שהדיון בהן אוחד במחצית 2021; האחת – למתן פיצויים בגין נזק גוף (נפשי) בשל אירועים מסויימים שנטען כי עברה בעבודתה בישראל בשנת 2014, והשנייה – למתן פיצויים בגין נזק גוף בגין תאונת דרכים שעברה בישראל ביום 9.5.2014.

ביום 19.11.21 נתתי בנידון החלטה המודיעה על מינוי מומחה בפסיכיאטריה, פרופ' יחיאל לבקוביץ, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה בנידון (להלן: "החלטת המינוי" ו-"המומחה", בהתאמה), בה הוריתי לו לבדוק את התובעת לצורך מתן חוות דעת בענין נכותה הרפואית הנטענת והקשר הנטען בינה לבין "אירועים" שאירעו בעבודתה [רק בהקשר של תביעת הפקנ"ז, בענין ת"א 10025-04-17].

עוד הבהרתי למומחה בהחלטתי, כי "טרם הוגשו ראיות במי מהתביעות בנידון וטרם נשמעו עדויות. פרשתי את טענות הצדדים בתיק הנזיקי לפני המומחה, על מנת שיבין מה רקע המחלוקת טרם שהוא נטל אנמנזה מאת התובעת". עוד הדגשתי, כי "אדגיש כי פעלתי למנות את המומחה עתה - אף שטרם פניתי להכריע במחלוקת העובדתית, כי אני מוצא שבנסיבות תיקים אלו המאוחדים לפניי - לעיתוי זה יתרונות בתחום הדיוני ואסטרטגי של ניהול התיק, לרבות מענה לאנטרס הצבורי". ואף סיכמתי למומחה: "כפי שאפרט להלן המומחה שמונה מוזמן ליתן את חוות דעתו בהקשר של בחינת השאלה לגבי עצם קיומה של נכות (זמנית וצמיתה) אצל התובעת בתחומו; וככל שקיימת - בחינת גורמיה של הנכות ושיעורה, ובחינת הקשר האפשרי של הנכות לעבודתה; זאת, כאמור, אף שטרם שיקבעו מסמרות בהכרעה שיפוטית מה ארע, והאם קיים אשם שיש לייחס למי מהצדדים". כאמור, התובעת מתגוררת כיום בארה"ב, ובנימוק זה – פנתה, מיוזמתה, למומחה בבקשה שיאשר לה לבצע את הבדיקה על ידו בשיחת וידיאו באמצעות "זום". כפי שצוטט, המומחה הסכים לבצוע הבדיקה בהוועדות חזותית מרחוק, בתנאי ששני הצדדים מסכימים על ביצוע הבדיקה דרך הזום.

...

כפי שחידד והבהיר כב' השופט אורן שוורץ [ת"א (מרכז) 13276-10-18‏ ‏ מרק משה בושמיץ נ' מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה, (פורסם: 22.11.22‏)]: "אין חולק כי קיימת עדיפות לשמיעת חקירתו של העד באולם בית המשפט ובקרבה פיזית לפרקליטי הצדדים ולשופט. אולם, גם בימינו אנו מוטלות מגבלות שונות על באי בית המשפט - עטיית מסכות והצבת חוצצים עשויים פולימר שקוף בין דוכן העדים לבין השופט שיושב בדין. אלה וגם אלה מפחיתים את האינטראקציה שבין העד לבין השופט, אך הם מחוייבי המציאות. בדומה, במקרים בהם קיים קושי משמעותי של עד להתייצב באולם בית המשפט מפאת גילו ועקב התפשטות מגפת הקורונה, אין מנוס מגילוי גמישות והסתייעות באמצעים טכנולוגיים על מנת לקיים חקירה אפקטיבית במסגרת האפשרויות הקיימות". אך לטעמי יש להסתפק בהיוועדות חזותית בכלל, ובפרט במקרה של בדיקה רפואית של מומחה מטעם בית המשפט – רק במקרים מאוד נדירים; ואינני מוצא כי בנסיבות ענייננו ניתן לוותר על ההתרשמות הבלתי-אמצעית שבמפגש פנים אל פנים של המומחה עם התובעת, ולא – דרך הזום.

בהתחשב באמור, אין לאפשר הותרת ספק שעלול להתעורר אצל בית המשפט למול חוות הדעת הרפואיות של מי מהמומחים מטעם הצדדים, שכאמור - כן בדקו את התובעת בפגישה פנים אל פנים, אך משום שהתרנו להסתפק בבדיקה באמצעות הזום, כאמור.

אשר על כן, אני מוצא כי דין הבקשה להידחות.