הסכמה לבוררות בתיק פיטורים של מנהלת מחלקת הנדסה

תחילתו של התיק בבקשה למתן צו מניעה זמני המורה על ביטול פיטוריה של התובעת והחזרתה לאלתר לאותו תפקיד, לאותן סמכויות ולאותו משרד, בהם כיהנה ערב פיטוריה כמנהלת מחלקת ההנדסה או בתואר החדש שניתן לתפקיד "אחראית על תחום בינוי ופיתוח מוסדות ושטחי ציבור". כן מבוקש כי בית הדין יורה לנתבעת להימנע מפרסום כל מכרז לתפקיד התובעת.

.אולם לאחרונה התפתחה ההלכה והורחבה, כך שתכלול את המגזר הציבורי כולו" ובהמשך פסק הדין נקבע-"משכך הוא, ושמקבענו כי מסכת העסקתה של המערערת ופיטוריה נגועים בפגם חמור מהותי ויסודי, הגענו לכלל מסקנה כי למערערת נגרם עוול כבד אשר לא יתוקן אלא בהשבתה לעבודה. מנגד, בשים לב לתפקידה ולמעמדה, עובד לפיטוריה, בהחזרתה של המערערת לעבודה אין כדי לפגום במרקם יחסי העבודה בסניף אליו תוצב, כדי כך שיימנע סעד האכיפה" – הדברים מתאימים למקרה זה בו מדובר בעובדת מוערכת ואהודה; ו. כן נפסק בעניין בר"ע 5/99 הסתדרות העובדים – עירית דימונה (להלן בר"ע 5/99) כי יש להדגיש "את החשיבות הרבה ביישום סעיפי החוקה המתייחסים ליישוב חילוקי דעות בין הצדדים כדרך ראויה ומומלצת, שעשויה ליעל ולקצר הליכים לתועלת כל הצדדים". במקרה חמור זה פיטורי המבקשת והתעלמותה המופגנת של המשיבה מהסעיפים הרלוונטיים בחוקה, כמו גם מאזן הנוחות הנוטה במופגן לכיוון המשיבה, יש להורות על השבתה המיידית לעבודה עד להשלמת ההליכים; ז. הדין והצדק ואף מאזן הנוחות מצביעים על כך כי במקרה זה זו נפלו פגמים חמורים ומהותיים אשר גרמו לתובעת עוול רב ותיקונם יעשה אך ורק בהשבה לעבודה עד להשלמת ומיצוי ההליכים בעניינה; ח. משכך, מבוקש כי בית הדין יורה על ביטול הפיטורים והחזרת התובעת לאלתר לעבודה ולמשרדה עם מלוא סמכויותיה כמנהל מחלקת ההנדסה ולהימנע מפירסום מיכרז לתפקיד וזאת עד למיצוי הליכי הבוררות אשר יתקיימו בעיניינה.

עוד נוסיף כי לא נהירות לנו טענות התובעת אשר הובאו בסיכומיה בהרחבה בקשר לכך שהבקשה למתן צו מניעה זמני עומדת בכל מבחני הפסיקה ובפרט ההרחבה שהובאה בקשר לתנאי של "מאזן הנוחות" וזאת משהצדדים הודיעו שהגיעו להסכמה הן בבקשה והן בתיק העקרי לפיה הצדדים יפנו לבוררות והפלוגתא היחידה הנה לגבי תוקף מכתב הפיטורים.

...

סעיף 83 אכן עניינו, בהתאם לכותרתו ותוכנו, דיון וברור, ואילו סעיף 84 עניינו הכרעה של נציגי מרכז השלטון המקומי ונציגי מרכז הסתדרות הפקידים במחלוקת שבין הרשות המקומית והסתדרות הפקידים, וגם הכרעה בבוררות בשלב נוסף; (ב) סוף דבר-אנו סבורים שהתמלאו במקרה זה התנאים להפעלת סעיף 82 סיפא לחוקה – קרי הקפאה זמנית של החלטות הניוד עד ליישוב חילוקי הדעות בהתאם לסעיפים 82 ו 83 לחוקה".

מקובלת עלינו עמדת הנתבעת בהקשר זה לפיה ככל שהצדדים רצו להקפיא מצב גם בעת קיום ההליכים לפי סעיף 84 לחוקה בכלל זה בעת קיום הבוררות, היה הדבר נקבע במפורש כפי שנעשה בסעיף 83 לחוקה, בו נקבעה הקפאת מצב לתקופה של-4 שבועות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וניהלו הליך הוכחות בו העיד התובע, ומטעמו מר רונן שוויקי, שהיה בתקופה הרלוואנטית לתביעה סמנכ"ל פיתוח עסקי ופרויקטים בחברת מנדלסון הספקה טכנית והנדסית בע"מ, שהיא חברת האם של הנתבעת.

בנסיבות המקרה החלטנו לקבוע, כהערכה לאור כלל הנתונים בתיק לרבות פיטורי שלושה מינהלי מחלקות במהלך שנת 2014 (סעיף 30 לתצהיר התובע), כי המועד הרלוואנטי להגדלת השכר עקב ריבוי התפקידים הנו מחצית שנת 2014.

לעניין זה ראו: "הלכה פסוקה היא, מימים ימימה, כי זכות הטיעון הנה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית, ומקום של כבוד שמור לה ביחסי העבודה בכלל, קל וחומר עת נשקלת אפשרות לסיום העסקתו של עובד, בין בדרך של פיטורים ובין בדרך של אי-חידוש חוזה עבודה.

זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להפגע מן ההחלטה.

ראו סע' 46 לתצהירו: "אם לא די בפיטוריי המשפילים הרי בנוסף לפיטורי ללא כל סיבה וללא שימוע פעלו החברה ומנהלה, מר בליסיאנו, באופן בוטה עת פגעו בפרטיות שלי, כאשר ללא הסכמתי וללא ידיעתי ניטרו את המיילים האישיים שלי". 66.

...

נוסף על כך, אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיצוי בגין שלילת זכותו לדמי אבטלה.

לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי ל- 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש עקב הפגיעה בפרטיותו.

סוף דבר: לסיכום אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן: הפרשי עלות מעסיק בגין זכויות סוציאליות בסך 64,279 ₪.

ביום 17.5.09 הגישה התובעת תביעתה זו שבפנינו לשכר עבודה עבור תקופת ההיתמחות (בהתאם להסכמי הר"י) בסך 373,497 ש"ח, פיצוי חלף אי הפרשה לפנסיה ולפיטורים בסך 44,820 ש"ח, קרן הישתלמות בסך 28,012 ש"ח, פדיון חופשה בסך 16,977 ש"ח, נסיעות בסך 23,554 ש"ח, אחריות מקצועית בסך 9,600 ש"ח, פיצוי בגין דמי לידה שלא קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 48,357 ש"ח, הפרישי דרוג בשל כך שותקה כרופאה נקבע רק מאמצע ההיתמחות ולא מתחילתה בסך 10,000 ש"ח, הפרישי שכר על פי הסכם הבוררות מ-2011 רטרואקטיבית לשנת 2008 בסך 5,500 ש"ח (התובעת קיבלה חלק מהסכום במהלך התביעה) וכן הפרישי פצויי פיטורים בסך 17,644 ש"ח. ההליך בפנינו העידו מטעם התובעת, התובעת עצמה, ד"ר נילי קרפ-לדור (שהתמחתה אף היא בנתבעת במקביל לתובעת ולאחריה) וחואנה גוברגריד (סייעת שיעבדה עם התובעת בנתבעת).

מטעם הנתבעת הצהירו והעידו פרופ' בן אוליאל (מנהל מחלקת רפואת הפה מיום 1.3.03 עד 1.7.10), פרופ' שלמה מור יוסף (מנכ"ל הנתבעת דאז), פרופ' אדם שטבהולץ (דקן בית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והנתבעת) פרופ' אדי גרפונקל (מנהל מחלקת רפואת הפה משנת 1980 ועד 28.2.03), פרופ' אליעזר קאופמן (מ"מ מנהל מחלקת רפואת הפה מיום 1.7.10 ואחראי מרפאות סדציה והרדמה כללית מ-2003), פרופ' בן יהודה (מנהל מחלקת פנימית ג'), פרופ' ליבסון (מנהל מכון הרנטגן), ד"ר מלי אלכסנדר (ממחלקת הפתולוגיה בהדסה), ד"ר סילבינה פרילנדר (מנהלת המכון לרדיולוגיה אורלית במחלקה לרפואת הפה).

כמו כן היתקיימו בתיק הליכי גילוי מסמכים נרחבים לגילוי מסמכים רפואיים שונים המעידים על טיפולים שביצעה התובעת בתקופת התמחותה בנתבעת, במסגרתם העידה גב' נירה עילם מטעם הנתבעת.

את לא הועסקת על ידי הדסה במטרה מצד הדסה שתעשי טפולי שורש נכון תסכימי איתי שבכל התצהירים שהוגשו מטעם הדסה המצהירים מצהירים שלשם הפיקוח המומחים של הדסה היו צריכים לפנות מהזמן שלהם לצורך הליך הפיקוח הם משקרים לא. (פרוטוקול הדיון מיום 3.10.10 עמ' 10 ש' 29- 32, עמ' 11 ש' 1 - 10) באשר לטענת התובעת כי הפיקוח עליה היה שונה מזה שמופעל על סטודנט, ברי כי אכן היה פקוח שונה, שנבע מהכשרתה כרופאת שיניים.

...

בהקשר של הצורך במילוי מקומה של התובעת בעת היעדרותה כסממן להיותה עובדת, נראה כי יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי התובעת לא היתה עובדת.

בשולי הדברים נעיר לגבי תביעת התובעת להפרשי השכר עקב הסכם הבוררות משנת 2011 רטרואקטיבית לשנת 2008, כי קיבלה לאחר התביעה סכום לעניין זה, כעולה מדבריה בדיון המוקדם וכן בדיון מיום 3.10.10 עמ' 6 ש' 13 -15, ולפיכך נראה כי אין היא עומדת על תביעתה ברכיב זה. סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי אכן התובעת היתה בגדר עובדת בהתמחותה בנתבעת, מעבר למה ששולם לה בתקן החלקי (שהוגדל עם הזמן).

התביעה נדחית אפוא.

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 50306-08-16 טולדנו נ' גת ואח' לפני כבוד השופט חאלד כבוב המבקש יגאל טולדנו ע"י ב"כ עו"ד יוחאי נעמן קרמניצקי 1 תל אביב טל': 03-6246888; פקס: 03-6246999 המשיבים 1. ארנון גת 2. רפאל ברום 3. אגרוסולאר מערכות השקיה בע"מ כולם ע"י ב"כ עו"ד חגי אברהמי שאול המלך 39-41 בית הדר דפנה, תל אביב טל': 03-6095919; פקס: 03-6095918 החלטה

בנוסף עתר המבקש לבית המשפט להטלת צו המורה על השבתו של המבקש לאלתר לתפקידו כסמנכ"ל ומנהל פיתוח של החברה ובכלל זה השבת זכאותו לקבלת תמורה על מתן שירותים אלה לחברה בעבר ובעתיד וזאת עד למתן פסק בורר שידון בכל המחלוקות והסכסוכים בין הצדדים בהתאם לסעיף 14.1 להסכם המייסדים מיום 19.4.2015 (להלן: "הסכם המייסדים").

לטענת המבקש, הסכמתו להצטרף לחברה כמייסד ניתנה אך ורק בתנאי שהוא יהיה אחראי על פיתוח המוצר וימונה למנהל מחקר, פיתוח והנדסה בחברה ובתמורה לכך אמור היה לקבל שליש ממניות החברה והצמדת תנאיו לאלה של המשיבים 1 ו-2, כאשר לטענתו הוסכם בין הצדדים שהחברה מתחייבת להעסיקו בשכר מלא או חלקי גם אם המשיבים אינם מושכים כלל שכר מהחברה.

הצדדים הגישו כתבי טענות מפורטים הכוללים את כל ומלוא טענותיהם בנידון כאשר לטענת המשיבים ההחלטה על פיטורי המבקש ממשרתו כמנהל מחקר, פיתוח והנדסה היא פועל יוצא של אופיו של המבקש כאדם רגזן, כעסן שלא מוכן ולא יכול לתפקד בעבודת צוות הן עם המשיבים והן עם עובדי החברה, אינו מוכן ואינו מסוגל לקבל את מרותו של מנכ"ל החברה וחותר כל העת לעבוד ולקבל עבודות לבדו מבלי להתייחס לכך שהחברה מיתנהלת באופן מסודר והיררכי.

המבקש טוען כאמור שסיבת פיטוריו הנה ניסיונות של המשיבים להדיר את רגליו ולשלול את זכויותיו בחברה לרבות זכותו כבעל מניות אך בעיקר לפגוע בהוראות הסכם המייסדים לפיהן הוא מונה כאחראי על מערך המחקר, פיתוח והנדסה ואין למשיבים כל זכות ליטול ממנו תחום אחריות זה. התיק נדון תחילה בפני כב' השופטת קרת-מאיר שלא מצאה לנכון להעתר לבקשה למתן צו לסעדים זמניים במעמד צד אחד הואיל והסעדים הזמניים המתבקשים חופפים בעקרם את הסעדים הסופיים המתבקשים במסגרת תביעת הקפוח, ובהמשך התיק הועבר להמשך דיון בפניי וקבעתי מועד לחקירת המצהירים מטעם הצדדים.

המשיבים עמדו על כך שהמבקש הוא אדם עיקש שקשה לעבוד לצדו, אינו מוכן לשתף פעולה עם אחרים, מבקש לנהוג לפי תפיסתו שלו, אינו מוכן לקבל מרות של מנהל החברה וכל ניסיונותיהם של המבקשים לשנות מאופן היתנהלותו של המבקש לא צלחו ועל כן מתוך ניסיון להסיר מכשולים שמקשים על החברה להמשיך ולקדם את המיזם, החליטו שעדיף לפטר אותו מתפקידו וזאת מבלי לשלול ממנו את זכויותיו כדירקטור וכבעל מניות.

...

המבקש טוען כאמור שסיבת פיטוריו הינה ניסיונות של המשיבים להדיר את רגליו ולשלול את זכויותיו בחברה לרבות זכותו כבעל מניות אך בעיקר לפגוע בהוראות הסכם המייסדים לפיהן הוא מונה כאחראי על מערך המחקר, פיתוח והנדסה ואין למשיבים כל זכות ליטול ממנו תחום אחריות זה. התיק נדון תחילה בפני כב' השופטת קרת-מאיר שלא מצאה לנכון להיעתר לבקשה למתן צו לסעדים זמניים במעמד צד אחד הואיל והסעדים הזמניים המתבקשים חופפים בעיקרם את הסעדים הסופיים המתבקשים במסגרת תביעת הקיפוח, ובהמשך התיק הועבר להמשך דיון בפניי וקבעתי מועד לחקירת המצהירים מטעם הצדדים.

אין בכל האמור לעיל כדי לגרוע כהוא זה מהטענה של המבקש בדבר מקצועיותו ויכולותיו שלא רק הוא מעיד עליהם אלא גם המשיבים בעצמם.

ראיתי להדגיש את העובדה שחרף החלטתי כאמור זכויותיו של המבקש כבעל מניות אינן שנויות במחלוקת גם אליבא דגרסת המשיבים וגם זכויותיו כדירקטור עומדות לו בכל הנוגע לקבלת המסמכים מהחברה שדירקטור רשאי לקבלם על פי דין.

סוף דבר הבקשה למתן צו לסעדים זמניים נדחית.

ביום 29.4.19 הודיע מינהל הסגל באגף משאבי אנוש בהדסה לתובעת כי "בהמשך להסכמה אשר הושגה בדיון מיום 21.01.2019 ולאחר שהניסיונות למצוא עבורך תפקיד חלופי לא צלחו, יחסי עבודה בינך לבין הדסה יבוא לכדי סיום ביום 30.04.2019". התובעת טוענת כי פיטוריה נעשו מלכתחילה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, תוך אי עמידה של הדסה ב"חובת ההשתדלות" שהוכרה בעע 27949-09-16 שמואל וגמן – י.ו. גליל הנדסה בע"מ ואח' (מיום 17.1.18), על פיה מוטל על מעסיק, מכוח חובת תום הלב וחובת ההגינות, לחפש תפקיד חלופי לעובד שמועמד לפיטורים.

גב' כהן צרפה פניה זו לתצהירה לתמיכה בטענה שהתובעת לא קיימה את "התנאי" שבסיכום מיום 29.3.17, שבו הותנה המשך עבודתה כמזכירת פרופ' אור עד לפרישתו לגימלאות, קרי – "שלא תווצר הפרעה בניהול המחלקה ע"י פרופ' סטפנסקי". תאריך המסמך – 3.8.17 – מופיע על מיסמך אחר בתיק, שתוכנו יתואר להלן כאשר יפורטו טענות התובעת.

זימון התובעת לשימוע לפני פיטורים התובעת אישרה בתצהירה (סעיף 34), כי: "עם פרישתו של פרופ' אור במאי 2018 פניתי למחלקת משאבי אנוש בבקשה כי יימצא לי תפקיד אחר. לפיכך, לאחר שהוצעו לי מספר משרות, נמצאה לבסוף משרה מתאימה כמתאמת ניתוחים במחלקת אורולוגית ילדים, תחת ניהולם של ד"ר גיא הידש ופרופ' עופר גופרית". אם כן, התובעת אישרה שמחלקת משאבי אנוש פעלה למציאת משרה לתובעת, והציעה לה מספר משרות, ולבסוף נמצאה מתאימה משרת מתאמת ניתוחים במחלקת אורולוגית ילדים.

אין בסיס למסקנה לפיה מעסיק שמבקש לפטר עובד מטעמים עינייניים, והפיטורים מותנים בהסכמת ועד העובדים ובהיעדרו יכול הוועד להפנות את העניין לבוררות, אינו רשאי לעשות כן בנסיבות שבהן מסיבה פנימית הנוגעת ליחסים בין חברי ועד עובדים, לא צפויה היתנגדות הוועד לפיטורים.

...

התוצאה משלא נמצא פגם בהליך פיטוריה של התובעת, ולא נמצא פגם בהחלטה על פיטוריה, ולא נמצא שהדסה לא קיימה בתום לב את ההסכמה וההחלטה בהליך הקודם – הרי שדין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם להדסה הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 12,000 ₪.