כחלק מאותו הליך, על המבקשת היה להגיש כתב תגובה וראיות מטעמה, ומכיוון שהעתירה דנן ובקשת אישור התובענה כייצוגית עוסקות באותו העניין, ביקשה את אישור בית המשפט לעיין במסמכי התיק, וזאת, בהתאם לעיקרון פומביות הדיון ותקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 שזו לשונה: "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט (להלן-בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין".
העותרת טענה כי קיימים שלושה טעמים לדחיית בקשת העיון,
הראשון, לדעתה העיון אסור על פי דין, משום שקיים הסדר ספציפי בחוק התיקשורת, הנוגע לאיסור מידע שנגלה בהליכי פקוח;
השני, טענה העותרת כי העיון יפגע באופן בלתי מידתי בפלפון, שכן המידע הכלול בעתירה סודי;
והשלישי, מאחר שהמבקשת הגישה למשרד התיקשורת בקשה לפי חוק חופש המידע, העותרת טענה כי מתן אישור העיון יהיה יצירת "מסלול עוקף" (ראו סעיף ג' לתגובת העותרת לבקשת עיון בתיק בית המשפט מיום 25.2.2018) ועקיפת כללי הגילוי שבחוק חופש המידע, והפרוצדורה הקבועה בו.
ביום 8.4.2018 היתקיים דיון בבקשת העיון, וביום 16.4.2018 העותרת הסכימה כי תנתן למבקשת זכות עיון במסמכי העתירה.
לאחר עיון בחומר הרב שהוגש, לרבות טענות הצדדים כפי שהוצגו בכתבי הטענות ובטיעונים בעל-פה, אני מקבלת את טענתו של המשיב לפיה אין מדובר רק בתוספת תשלום, או שינוי תעריף, בגין החבילה הקיימת (סעיף 105 לסיכומי המשיב).
העותרת טוענת כי "מנוי אשר סבר שהעדכון אינו לטעמו או אינו כדאי לו, יכול היה לעבור לתוכנית אחרת המתאימה יותר לצרכיו..." (סעיף 37 לסיכומי העותרת), ברם, נראה כי מדובר במעין "מעגל קסם". ככל שמנוי אשר מעוניין כי גלישתו תוגבל בנפח גלישה מסוים ומחיר מסוים, בהתאם לצרכיו ויכולתו הכלכלית, יבקש לעבור למסלול אחר, העותרת תוכל שוב, ללא אישורו, לעדכן את המסלול לכזה, שגם בו מוענק המשך שירות באופן אוטומאטי ובתוספת תשלום.
מעיון בתלונות שהוגשו על ידי מנויים בגין העידכון שביצעה העותרת (נספח 4 לכתב העתירה), נראה כי אין ספק כי לפחות חלק מהמנויים, הם שרצו ואף ביקשו מפורשות מהעותרת, להגביל את חבילתם ולנתקם מהרשת הסלולארית לאחר מיצוי נפח הגלישה שרכשו.
כב' השופטת מ' נאור, עמדה על עניין זה וקבעה כי "האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא. הכלל האוסר על הרחבת חזית משקף עקרונות חשובים של ייעול הדיון וסופיות הדיון" (ע"א 6799/02 משולם יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, סניף בורסת היהלומים, נח(2) 145, סעיף 6 לדבריה (2003).
...
כמו כן, טעם נוסף שבגינו מצאה העותרת כי יש לדחות את בקשת העיון השנייה, הוא שהמבקשת התנהלה בחוסר תום לב בכל הנוגע לעיון בתיק, כשבין היתר, טענה העותרת כי המבקשת עיינה במסמכים שונים בתיק דרך מערכת "נט-המשפט", עוד בטרם החלטת בית המשפט המותירה לה לעשות כן.
ביום 6.9.2018 התקיים דיון בעניין בקשת העיון השנייה.
לסיכום סוגיה זו, אכן, קיימת חשיבות להליכי אכיפה מהירים ויעילים, בין היתר, על מנת לאפשר "מיצוי ערכם כגורם מחנך ומרתיע ועל מנת להגשים בצורה אפקטיבית את האינטרס הציבורי במיצוי הדין" (שם, סעיף 6).
סוף דבר:
כמפורט בפסק הדין, העתירה נדחית.
נראה לי כי החלטתו של המשיב היא סבירה וראויה בנסיבות העניין, ומגנה על האינטרס הציבורי.