הסכם שכר טרחה עם עו"ד תביעה נגד עו"ד החזר שכר טרחה

בתביעה האחת תובע עיזבונו של הלקוח החזר שכר טרחה שעל פי הנטען נגבה ביתר.

אני מפנה בהקשר זה לפסק דינו של כבוד הנשיא אברהם בע"א 24113-11-19 שלום פריג' נגד דוד שפירא(31.5.2020) שם הוא סקר את ההלכה במקרה של הפסקת הייצוג והזכות לשכר טרחה על פי ההסכם: " בשל יחסי האמון בין עורך דין ולקוחו נקבעו בפסיקה כללים מיוחדים החלים על הסכם שכר טירחה, המאפשרים ללקוח להפסיק את ההיתקשרות עם עורך הדין בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שלשמה נשכרו שירותיו, ואף מטעמים של חוסר כדאיות כלכלית. כך נפסק בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114 (1993) (להלן: הילכת ביניש-עדיאל):-

להלן סיכום של כל הסכומים אלה שנגבו מתיק ההוצל"פ ואלה אשר בכתב התביעה שהגיש עו"ד חורי: רכיב שכר הטרחה מקור החיוב הכרעה 30,0000 ₪ בתוספת מע"מ נגבה התשלום האחרון של שכ"ט לפי ההסכם הראשון קוזז מתיק ההוצל"פ כדין 39,636 ₪ לא נגבה ריבית שנתית עבור האיחור בתשלום החלק האחרון של שכ"ט הראשון [כבר גבה 6% ריבית שנתית מתיק ההוצל"פ ובהסכם סוכם על 24%- תובע כעת את ההפרש בשיעור 18%] חלק מכתב התביעה של עו"ד חורי.

...

הדרישה לתשלום פיצוי כאמור בסעיף 63.5 לכתב התביעה של עו"ד חורי עבור חוסר תום לב והפרת ההסכם נדחית בזאת.

מדובר בתביעה עצמאית ונפרדת שהוגשה ועל פי החלטתי הדיון בה אחד עם הדיון בתביעת העזבון.

סיכום: תביעת העזבון שמספרה 2697-01-18 נדחית.

עיקר טענותיו של הנתבע הנתבע מפנה להסכם שכר הטירחה וטוען כי הסכים לייצג את התובעת בסכסוך עם עו"ד זועבי בהתאם לתנאים שנקבעו בו. הנתבע מדגיש כי ההסכם ברור וחד משמעי, והתובעת חתמה עליו לאחר שהיא הבינה היטב את תנאיו והסכימה להם.

בפתיח הסכם שכר הטרחה אשר בכתב ידו של הנתבע סוכם כי ההסכם נועד "להסדיר שכ"ט עו"ד המגיע לעו"ד אבו אחמד הנ"ל מגב' אטיה הנ"ל (הלקוחה) בתיק נגד אמיל זועבי" בסעיף 1 להסכם סוכם כי התובעת מתחייבת לשלם "...25% +מע"מ מכל סכום שהוא משיג בתיק אם זה בפשרה ו/או בגישור ו'או ...( מילה לא ברורה הערה שלי מ.ג'.מ.) ואו בהליך בוררות ו/או בתביעה ...(מילה לא ברורה מ.ג'.מ.) ו/או בכל דרך חוקית אחרת ובכל ...(מילה לא ברורה –הערה שלי מ.ג'.מ.) ובכל .. אם זה ... מתן פסק דין או אחרי פסק דין וללא קשר בהצלחת הגביה וללא קשר אם מצליחים ...מאת עו"ד אמיל זועבי בפועל". כן נקבע בהסכם כי במידה והתובעת תחליט לסיים את התקשרותה עם הנתבע "...היא מתחייבת לשלם שכ"ט עו"ד לידי עו"ד חסן אבו אחמד בשיעור המוסכם דלעיל ומראש בתשלום אחד ובמזומן בצרוף מע"מ כחוק". היתחייבותה של התובעת לשלם לנתבע את שכרו אינה מותנית בגביית סכום כלשהוא מעו"ד זועבי בפועל.

אין מקום לטענת התובעת להחזר שכר טרחה מלא כנטען בתביעה.

...

על סמך כל האמור אני סבורה כי יש להעריך את השכר הראוי לו זכאי הנתבע בסך של 50,000 ₪ .

למען הסר ספק הסכום כולל את המע"מ. התביעה לתשלום פיצוי בסך של 50,000 ₪ (נוסף על התביעה להחזר 100,000 ₪ ) נדחית על ידי בהיעדר פירוט כלשהו ביחס לעילה ולסכום הנתבע.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪.

מבוא האם מוטל על נתבעת 2, מוכרת המקרקעין, להשיב לתובע, רוכש המקרקעין, סכום ששולם לה על חשבון התמורה בגובה הפצוי המוסכם, בעקבות ביטול ההסכם בין הצדדים, והאם מוטל עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם; האם מוטל על נתבעת 1, שהייתה עורכת הדין שטיפלה בעריכת ההסכם, לפצות את התובע, הרוכש, או לשפות את המוכרת, בגין רשלנות מקצועית; האם מוטל על עורכת הדין להשיב לתובע סכומים שגבתה ממנו על חשבון שכר טירחתה ועל חשבון הוצאותיה; אלו המחלוקות שלפני.

לא זו בלד שלא הוצגו ראיות לכך שמדובר בעיסקה שלא שווה דבר, אף לא נעשה כל ניסיון להציג בטוחה חלופית או הסדר אחר, ניתן ללמוד מהתמלילים שצרף התובע, וכן מהמסרונים שהוחלפו בין עו"ד מועלם לבין רותי ומיכאל, על ניסיונות להיתחמק משיחה עם עו"ד מועלם, ועל המנעות מלתת תשובה ברורה באשר לגורל הבטוחה או הסכם המכר.

התביעה נגד עו"ד מועלם תביעתו של התובע נגד עו"ד מועלם מתייחסת לשני ראשים: תביעה לפצוי בגין רשלנות מקצועית; ותביעה להחזר של שכר הטירחה.

...

סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה ככל שהיא מופנית כלפי המוכרת, וכפועל יוצא אני דוחה גם את ההודעה לצד השלישי.

אשר לתביעה נגד עו"ד מועלם, נדחית בזאת התביעה בגין רשלנות מקצועית, יחד עם זאת אני מקבלת את התביעה בעניין שכר הטרחה וההוצאות.

נוכח ההליכים הממושכים שהתנהלו בתיק, ישלם התובע למוכרת את הוצאותיה, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 35,000 ₪.

בסעיף ט' להסכם הבסיסי הוגדר ההליך הבא ככלול בעניינים שנמסרו לטפול התובע: "טפול בתיק נגד עו"ד אשר ייצג את הלקוחה בעבר ולא רשם לטענת הלקוחה את דירתה על שמה". התעריף שנקבע לשירות זה (לפי סעיף 1(ד) שם) הוא "25% מכל סכום אשר ייפסק לטובת הלקוחה". אפשרות אחרת היא לראות את ההליך שנקט התובע כנגד עו"ד ברקוביץ' כחלק מהסעיף בהסכם הבסיסי הכולל את הטיפול בדירה בירוחם (סעיף ד), אלא שבמקרה כזה שכר הטירחה הועמד על 20% מהתוצאה.

איני רואה שוני לעניין שכר הטירחה בין הליך זה לבין התביעה האזרחית כנגד עו"ד ברקוביץ'.

בידי התובע (במשותף עם עו"ד אחר) הופקד בנאמנות סך של 216,000 ₪ אשר מתוכו הועבר לגרושה של הנתבעת (מר שטיינבוק) סך של 110,000 ₪ כך שלטובת הנתבעת נותר סכום של 106,000 ₪ (בכתב הגנה שהוגש בבית הדין הרבני – נכלל בנספח ד' לתצהיר התובע – צויין כי הסכום שנותר בנאמנות התובע עמד על 217,000, ואם כך, הסכום שנותר לאחר העברת הסכום לגרושה של הנתבעת עמד על 107,000 ₪ אך העניין לא בורר).

לטענת התובע הוא זכאי לשכר טירחה בשיעור 30% (בתוספת מע"מ) משווי חלקה של הנתבעת בנכס ובנוסף להחזר הוצאות בסך 2,574 ששולמו כשכר טירחת השמאית ו-3,532 ₪ ששולמו עבור אגרות.

...

מעבר לכך לא הוצגו ראיות להיקף העבודה שבוצעה ע"י התובע בהליך זה. על דרך האומדנא אני קובע לעניין זה כי התובע רשאי היה לקזז בגין עבודתו בהליך סך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. ה.12.

גם הליך זה לא נכלל בתביעה השטרית ואף אינו מעוגן בהסכם שכר טרחה ועל כן תביעת שכר הטרחה בראש זה נדחית.

סיכום אלו הסכומים להם זכאי התובע: הליך סכום בש"ח 7419-01-12 הליך אזרחי כנגד עו"ד ברקוביץ' בהקשר לדירה בירוחם 625 הליך משמעתי כנגד עו"ד ברקוביץ' 625 חלוקת כספי הדירה בירוחם - הליך בבית הדין הרבני 21,200 תמ"ש 19260-11-13 – חלוקת זכויות דירת מגורים באשדוד 132,500 תמ"ש 21089-11-15 - פירוק שיתוף – דירה באשדוד 0 הוצאות שמאות – דירה באשדוד 1,287 טיפול מול רשויות המס – דירה באשדוד 0 1395/08 – תביעת חוב ארנונה אשדוד 0 42720-05-11 תביעת פינוי כנגד הנתבעת 0 הסכם שכירות 0 טיפול בצו ירושת הבן 0 טיפול בעזבון הורי הנתבעת 0 טיפול בהליך פלילי 0 תיקים נוספים 0 סה"כ 156,237 קיזוז לפי הודאת התובע (26,694) סך הכל לזכות התובע 129,543 התוצאה היא שהתובע זכאי לסך של 129,543 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

כן טען כי לפי ההסכם, מקום בו הפסיק את ההליכים מיוזמתו ומכל סיבה שהיא, כי אז לא יזוכה בהחזר על תשלומים ששילם עד מועד הפסקת ההליכים אולם התשלומים נפסקים במועד "הפסקת ההליכים". אי לזאת, הרי שמבחינתו מדובר בהפסקת הייצוג על ידי התובעת כהפסקת הליכים אולם היא זו שהתפטרה מהייצוג בתיק בבייב.

בכל הנוגע לתיק בבייב, מעבר לכך שטענת זיוף מצריכה בירור והיא אכן נבדקת בהליך אחר עת המבקש לא צירף את ההסכם המקורי והתובעת גם לא הציגה את ההסכם המקורי שאצלה – אכן לא ברור מדוע המבקש חתם על הסכם שכר טירחה נגד עו"ד בבייב אולם כתב התביעה הוא כנגד שלושה – לדבריו, עת הוא יכול לטעון בשלב זה כנגד מיסמך בכתב טענות שבע"פ ולא הוצג לפניי כתב התביעה להפריך זאת, למעט טענה במסגרת שאלות בחקירה נגדית מצד ב"כ התובעת שהדבר לא נכון.

...

בהתאם לפסיקה זו, הרי מקום שאין מדובר בהגנת בדים והגנת המבקש היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת בדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)) הרי שיש ליתן לו להתגונן מפני ההליך.

נקודה זו איננה מעניינו של עורך הידן עת ההליך הסתיים ואין כל טענה לייצוג כושל בהליך של ההוצאה לפועל משאינו הסמיך אותה לזאת, ועל כן, בנקודה זו אני סבורה, בשים לב לכך שסכום של 35 אלף ₪ לא כולל מע"מ אינו שנוי במחלוקת לגבי ההסכם, גם אם נייחס אותו לשלושה, עת לדבריו שילם על חשבון תיק מל"ל 1668 ₪ מתוך 13000 ₪ שאין חולק ששילם, כי אז בחישוב הכי פשטני של חלוקת סכום שכר הטרחה לשלוש (עת אין מדובר בשלוש תובענות שונות בעלות אופי שונה כמו למשל מזונות, רכוש ומשמורת אלא באותה עילת תביעה ולא ברור אם המסד העובדתי שונה אולם גם אם הוא זהה הרי ש"התועלת השולית" ביחס ליתר העבודה פוחתת כך שהמרבית היא ביחס לנתבע אחד) – עדיין ישנו פער של 2318 ₪ לפחות (בהתאם לקו הגנתו שלו), אם כי אז לכאורה עולה שאלה של שכר טרחה ראוי ומי הוביל לסיום התיק אולם מקום בו יש פסק דין חלוט לטובתו, הרי ששאלה זו מתייתרת משאין משמעות להפסקת הייצוג.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.