מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הסכם שכר טרחה ללא חתימת הלקוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הפסקת היתקשרות בין עו"ד ללקוח- המסגרת הנורמאטיבית - בפסק הדין המנחה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוב חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז (5) 114 (להלן: "פס"ד בייניש עדיאל") נקבע, כי בהתקשרות שבין עו"ד ללקוח, המבוססת על יחסי אמון, ככלל, רשאי הלקוח להפסיק את ההיתקשרות טרם שזו באה אל סיומה, ובילבד שעורך הדין יקבל שכר טירחה ראוי עבור השרות שנתן עד לאותו השלב, לאמור: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השרות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טירחתו". בפסיקה מאוחרת יותר, נקבע כי אין לקרוא את שנפסק בעיניין ביניש עדיאל, באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין, מהחובה לנהוג בתום לב. ר' ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (20.3.2008) (להלן: "פס"ד קורפו"), לאמור: "17. דעתנו היא כי אין לקרוא דברים אלו באופן שיאפשר לרוקן מתוכן את חובתם של מתקשרים בחוזה לקבלת שירותים משפטיים מעורך דין לנהוג בתום לב. אמנם, חוזה מסוג זה מבוסס על אמון הדדי, וברי כי מקום בו לקוח אינו מעוניין עוד בשירותיו של עורך הדין וסיבתו להפסקת החוזה הנה סיבה הוגנת, לא יטיל עליו בית המשפט לשלם לעורך דינו פצויי ציפייה. זאת, מתוך הבנה כי יש לשמר את אותו יסוד אמון ולהבטיח כי ימשיך להתקיים ביחסים שבין עורכי דין לבין לקוחותיהם. החשש הוא, כי אם יידע לקוח, מבעוד מועד, כי בכל מקרה ומקרה יחוייב בתשלום פצויי ציפייה לעורך דינו, הרי שיימנע מלהפסיק את הייצוג וימשיך בהתקשרות שאינה רצויה לו, גם באותם מקרים בהם יסוד האמון של הלקוח בעורך דינו אינו קיים עוד". על האיזון שבין ההלכות בעיניין בייניש-עדיאל וקורפו, עמד כב' השופט שנלר בת.א. (ת"א) 9938-12-10 א. בן דור ושות' נ' משכנות מוצא בירושלים בע"מ (30.7.2017), לאמור (ס' 25): "דומה כי הכלל הבסיסי וכפי שנקבע בפרשת ביניש-עדיאל בעינו. דהיינו, שהן הלקוח ובמיוחד עורך הדין אמורים לדעת כי ההיתקשרות לא תהא בהכרח "לנצח", אלא הפוך מכך, ואזי יהא זכאי עורך הדין לגמול בגין אשר ביצע ולא לגמול החוזי הצפוי.
בהסכם שכר הטירחה (שלא נחתם) וגם בשיח שבין הצדדים לא דובר וגם לא נכתב, מהי העלות של כל אחד משני הרכיבים שנמסרו לטפול עורכת הדין במסגרת הטיפול המשפטי, או מה יקרה האם בסופו של דבר תטפל עורכת הדין ברכיב אחד ולא ברכיב אחר.
...
סבורני כי במקרה הנדון יש להשיב על כך בחיוב, מכמה טעמים.
במקרה הנדון שוכנעתי כי אכן הטיפול היה קצר ביותר וניתן להעריכו בכ 10-20 שעות עבודה.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין - הנתבעת תשלם לתובעת סך של 12,440 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 6 להסכם שכר הטירחה צוין כי שכר הטירחה לא יגדל באם יחפוץ הלקוח בהגשת כתב תביעה שכנגד.
הנתבע טען כי הטיוטה של הסכם שכר הטירחה לא נחתמה הואיל ולא הסכים למתווה לפיו ישלם שליש משכר הטירחה במועד הגשת בקשה להפקדת ערובה שאין וודאות שתתקבל ואף סרב לחתום על תנאי שאם יופסק הייצוג בשלב כלשהוא יצטרך לשלם את מלוא שכר הטירחה על כל ההליך.
...
לפיכך ולאור הפסיקה המחמירה עם תובע שהוא עורך דין בנסיבות כאלה, פוסקת לתובע שכר טרחה בגין הייצוג בעניינה של הנתבעת בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר הנתבעים לא העלו טענת יריבות על אף שהגיש את התביעה נגד שניהם חרף העובדה כי מרבית ההליכים בגינם תבע, היו ענייניו של הנתבע בלבד, ורק בגין שני העניינים ייצג את הנתבעת.
חרף אי העלאת הטענה אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעים כל אחד בגין העניין בו יוצג.
לפיכך ולאחר שדחיתי מרבית מרכיבי התביעה אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין התשלום השני בתיק בתל אביב והנתבעת תשלם לתובע סך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ייצוגה בפרשת פיטוריה ממעריב.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, עו"ד כהן, התובע ביזה אותו, השפיל אותו וכינה אותו שקרן, התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו כנגד הנתבעים ולא ידע להסביר מדוע הסכם שכר הטירחה לא נחתם ועמית הוכיח את התובע כי טעה ב- 50% בהערכת השווי.
בבר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז, עו"ד נ' אילן פרוינד, פורסם בנבו (להלן: "פסק דין רז") נדונה השאלה האם ניתן לחייב את עורך הדין בתשלום שכר המומחה וכב' הש' עמית קבע שם כי: "[...] עורך הדין הוא שלוחו של הלקוח, וכל עוד לא חרג מהשליחות אין המומחה יכול לראות את עורך הדין כבעל דברו – השווה סעיף 6(ב) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965. שכרו של המומחה הוא חלק מהוצאות המשפט כפי שעולה מתקנה 513(1), וברגיל, בעל הדין הוא הנושא בהוצאות המשפט"   בפסק הדין רז הנ"ל צוטט בהסכמה ע"א 6185/00 עו"ד מהאר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 366 (2001), שם נקבע:  "[...] עורך-הדין אינו צד להליך. לא חובותיו וזכויותיו הן השנויות במחלוקת ונצרכות להכרעה שיפוטית. עורך-הדין פועל בשמו של מרשהו, ובמהלך הדברים הרגיל אף אין הוא מעלה בדעתו כי לעת ההיתדיינות יוטלו עליו אישית חיובים כלשהם".  בעניינינו, עמית, הנתבע 2, הוא שניהל הליך משפטי, במסגרתו פנה אל התובע בבקשה כי יערוך חוות דעת שמאית, ולא לנתבע 1, שתפקידו היה ללוות את הנתבע 2 בתהליך המשפטי.
...
בנסיבות האמורות, סבורני כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי בינו לבין הנתבע 2, היה הסכם מחייב, לפיו התובע יעביר לנתבע 2, אמדן שווי הקרקע ללא כתיבת חוות הדעת השמאית.
סוף דבר: התביעה כנגד נתבע 1 נדחית.
בסה"כ ישלם הנתבע 2 לתובע סך של 3,050 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פניו הסכם שכר הטירחה לא נחתם כלאחר יד וניתן לראות שבעוד ייפוי הכח לתובעים ניתן ביום 2/7/2013, הרי הסכם שכר הטירחה נחתם רק חודש לאחר מכן, כאמור ביום 2/8/2013.
בהתאם להסכם זה נקבע תשלום מיידי בסך של 50,000 ₪ בצרוף מע"מ. עוד נקבע תשלום נוסף בסך השווה ל - 15% (בתוספת מע"מ) מכל סכום או כספים או זכויות או תמורה או דירות או החזר חובות, אשר יקבלו הלקוחות כתוצאה מההליכים המשפטיים/פשרה מהבניין נושא המחלוקת עם היזם שתבע אותם.
...
חלק שלישי – הערה לפני סיום וכן סוף דבר הערה ביחס לאינטרס האישי של הנתבע 2 בהצלחת ההליך המשפטי הנתבע 2 ניסה לטעון שהנהנית מההליך היא הנתבעת 1 שכן היא "בעלת הזכויות בטאבו" (ע"מ 43 לפרוטוקול ש' 11-12).
סוף דבר לאור האמור לעיל וכן הסיכום בסעיף 8.3 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבע 2 בתשלום הסך של 413,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/9/2016 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבע 2 בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 45,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ייאמר כי אין מחלוקת שהסכם שכר הטירחה לא נחתם, אולם התובעים שילמו לנתבעת את מלוא התשלום והצדדים פעלו על פיו.
ככל שהיה ספק בדבר הצורך בדווח לעירייה עוד בטרם ניתן היתר הבניה, היה על הנתבעת להסיר את הספק, לברר, לבחון לעומק, לשאול ולחקור, לבקש הערכות מוקדמות ואף לדיווח לעירייה על קיומה של העסקה גם אם אינה בטוחה שבאותו מועד היה עליה לעשות כן. כל זאת בכדי להבטיח את כספי לקוחותיה ולהמנע מתאונות משפטיות אפשריות.
...
לפיכך, אני מקבלת את תגובת התובעים ביחס לטענה זו. לקראת סיום, אבקש להוסיף מספר דברים באשר לאחריות הרשות במקרה שלפניי.
אני סבורה שבמקרה זה מתקיימים רכיבי עוולת הרשלנות וכי הנתבעת הביאה במחדלה לנזק הנתבע בתובענה דנן.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו