להלן יכונו הבית וחדרי האירוח יחדיו "הנכס" או "מיתחם האירוח".
בין התובעים לבין נתבעים 1 ו-2, יאנה ואלון קייטלמן (להלן: "הנתבעים"), נחתם ביחס לבית הסכם שכירות מיום 18.06.11, לתקופה של 12 חודשים, מיום 15.09.11 עד 14.09.12, עם אופציה לשנה.
בכלל זה פסנתר, ארגז דקורטיבי, סלון דמוי עור, שולחן סלון חום, כורסת טלויזיה, כיסאות, שידות, כוורות, שולחנות, מיטות, ארונות, ויטרינה, תנורי חימום, כלי מטבח, מקרר, מכונת כביסה, מייבש כביסה, מכשירי טלויזיה, מקרוגל, טוסטר אובן, תנור אפייה, כיריים, מדיח כלים, מדפסת, פקס, מחשב נייד, פריזרים.
לדברי מר לזר, בתצלומים נראים בבירור שולחן הפסיפס, קרניזים דקורטיביים אשר נתלשו מהקירות, נזקים למקרר שארפ, ריהוט זרוק שבור מאחורי הבריכה, הוצאת מדפים ותומכי מתכת בקירות הבית, בוסתן הפירות מזמן השתילה ולאחר פינוי הנכס, קירות הבית לפני המסירה צבועים בגוון אחיד, מזרונים וכלי מיטה זרוקים בחצר הבית, חורים רבים בקירות הבית עקב עקירת מדפים, פריטי ריהוט סלון לפני המסירה, מנגל לפני המסירה, שולחן פסיפס שבור אחרי הפינוי והשטיח המרוקאי.
...
חיזוק נוסף למסקנה זו, כמו גם להיעדר כל תקלה, מצוי בנספח ת/3 למוצגי התובעים, אשר מראה ירידה דרסטית בצריכת החשמל בשנת 2014 לעומת שנת 2013 (הנתבעים פינו את הנכס בספטמבר 2013).
אי לכך, על הנתבעים לשאת בעלות זו.
סיכומו של דבר, דין טענות הנתבעים, למעט החיוב בגין מילוי הבריכה בסך של 400 ש"ח, להידחות.
סוף דבר
התביעות בת"א 22409-11-13 ובת"א 47385-11-13 מתקבלות.