הסכם שכירות למגורים עם אפשרות לאכלוס מרובה

לפי החשד, כל מסלול הקמתו של המבנה נגוע בפלילים, החל ממתן ההיתרים ושינויים שנעשו בהם, עבור בתהליך הבנייה העומד בסתירה לתוכניות המקוריות, והמשך באופן שיווק ומכירת המבנה על שימושיו השונים – לצרכים מסחריים ולצורכי מגורים.

הם מונעים אפשרות להשלמת הבנייה, וכתוצאה מכך נמנעת האפשרות לאכלס את המבנה ולקבל את דמי השכירות שנועדו להבטיח את פרעון חובהּ של טובר לבנק.

קופ"ח מאוחדת: טובר הציגה מכתב מיום 16.7.20 מאת מנהל אגף הנכסים בו נטען כי הקופה ומטופליה הרבים בבבית שמש (כ- 50,000 מבוטחים) יסבלו כתוצאה מביטול חוזה השכירות בין הקופה לבין טובר.

...

אשר לכספים – המדינה הפנתה להחלטת בית המשפט מיום 16.7.19 בדבר הארכת תוקף תפיסת קומות המסחר והכספים (וכספים נוספים המצויים בחשבון טובר) (ה"ת 64826-10-18), שם קבעתי כך: "אינני מקבל את טענת המשיבה לפיה תפיסת הנכס ותפיסת 2 מיליון שקלים שלטענת המשיבה נותרו מההלוואה, מהווה כפל תפיסה. ככל שחלק מהפרויקט משועבד לבנק, הרי שהדבר יקבל ביטוי בגדרי חילוט עתידי. מנגד, הכספים שבחשבון התפוס אינם משועבדים ומכאן שאין לבנק זכות כלשהי בכספים אלו. הטענה כי יש להשיבם לבנק וכנגד זאת לצמצם את גובה השעבוד, אף היא מוקשית. מרגע שהכספים נכנסו לחשבון המשיבה, הרי שעירובם עם כספים אחרים בהם נעשו לפי החשד פעולות הלבנת הון, הופך את הכספים כולם לבני חילוט. לא ניתן עוד "לצבוע" את הכספים ולהפריד אותם באופן מלאכותי שיאפשר השבתם לבנק.

מסקנה עינינו הרואות, סופם של בירור ובדיקה, נקודת המוצא להליך היא גם נקודת הסיום.

הצעתם של טובר והבנק, להקטין נזקים לתקופה קצובה, עד תום המשפט, ובזמן זה לאפשר הקמת מרפאות שתסייענה לציבור המבוטחים הרב של קופ"ח מאוחדת, שוֹבַת לב בתחילה, אך מבדיקה חוזרת עולה כי לא ניתן להיעתר לה. הבה וּנְדַמֵה כי כי המבנה, שהוקם "בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" (שמות פרק א' פס' יד'), הוקם מ"חומר" כהגדרתו בעגה העבריינית – סם מסוג הירואין – סם המוות, אשר ממלא אותו למן המסד ועד הטפחות.

הכיצד, אם כך, יכול בית המשפט לאפשר המשך בניית המבנה שכל כולו מבוסס על הונאה ורמייה? בקשת הטוען לזכות נדחית.

רקע הצדדים חלוקים בנוגע לעובדות אשר הביאו לכך שסוזנה יושבים בנכס, אך מתוך סיכום טענות הצדדים בפסק דינו המפורט של כבוד השופט מקובר בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים, במסגרת ת"א 6440/04 של בית משפט זה, ניתן ללמוד את הפרטים הבאים: למוריס יש אח בשם אלי סוזנה (להלן: "אלי"), אשר היה זכאי לדיור מוגן מעמידר וגר עם משפחתו בדירת עמידר מספר 305/2.

בטרם אוכלס הנכס הוא היה במצב שלא אפשר מגורים, ולצורך איכלוסו היה הכרח לבצע שפוץ יסודי בנכס.

בהקשר זה יצוין, כי ביום 30.11.1978 נחתם הסכם שכירות ביחס לדירה 306/1 בין עמידר לבין אלי ורעייתו (נספח יד' לתצהיר סוזנה) אשר הצהירו באותו מועד כי מוריס גר איתם בדירה זו. המחלוקת בין הצדדים בנוגע להחזר ההשקעה של מוריס בשפוץ הנכס החלה בעקבות פניותיו של מוריס לקבל החזר בגין הוצאותיו.

שנים רבות מיספור, לא משלמים סוזנה דמי שכירות/שימוש לעמידר, וזו האחרונה נידרשת להגיש כנגדם תביעה אחר תביעה.

...

עמידר הגישה בקשה לסילוק על הסף של תביעת סוזנה ולאחר שסוזנה סרבו להצעה לקבוע בהסכמה את המחלוקות תחת מתן החלטה בבקשת הסילוק על הסף, ניתנה החלטתי בבקשה לסילוק על הסף אשר קיבלה באופן חלקי את הבקשה וסילקה חלקים מתביעת סוזנה על הסף.

סוף דבר הנני מקבלת את התביעה שבת"א 6352-07-09 ופוסקת שהנתבעים ישלמו לתובעת סך של 71,359 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 09.07.09 ועד ליום התשלום בפועל.

הנני מקבלת באופן חלקי את התביעה הכספית (שרק היא נותרה לדיון), שבת"א 40739-06-11 ופוסקת שהנתבעת תשלם לתובעים סך של 113,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 02.07.12 ועד ליום התשלום בפועל.

תיקון פנימי דחוף יבוצע / לאלתר בהקדם האפשרי.

במידה וחובת התיקון חלה על המשכיר יתאם השוכר עם המשכיר ביצוע התיקון ע"י השוכר ותשלום עבור התיקון ע"י המשכיר לא ביצע המשכיר את התיקון כאמור, יהא המשכיר רשאי (אך לא חייב) לבצעו ובמידה וחובת התיקון חלה על השוכר, הוצאות התיקון שהוציא המשכיר יחלו על השוכר שישיבם מיד כשיידרש (סעיף 5.4 בחוזה השכירות).

התובע מתגורר בירושלים והדירה בבעלותו בבת ים. הקושי של התובע לנהל אתה נכס מובן אך יש לזכור שבאות התקופה בדיוק הוא דרש את פינוי הנתבעים מהמושכר.

נטען כי יש לפסוק פיצוי בגין התעסקות מרובה של התובע עם הפרות, היעדרות ממקום העבודה לשם טפול בהפרות, לרבות הגעה פיזית לדירה, היתנהלות מול עו"ד עבור מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים, היתנהלות שוא של התובע מול שוכרים פוטנציאליים כאשר לא היה בכוונת הנתבעים לפנות את הדירה.

הטענה של התובע שהוא לא יכול היה לאכלס את הדירה כי הנתבעים לא צבעו מוקשת.

...

הטענה שאלון בדה עלילות על מצב התחזוקה של הדירה נדחית.

א. התביעה מתקבלת חלקית.

בגין טרדה וביטול זמן ישלמו הנתבעים 1-2 סכום של 1,000 ₪.

הסכם זה, אשר עדיין לא נחתם על ידי המועצה המקומית, קובע כי תקופת השכירות תימשך 55 חודשים החל מסיום הבניה ואכלוס הנכס, וכן כולל ההסכם החדש אופציה להארכת השכירות ב-36 חודשים נוספים מעבר ובנוסף לתקופה האמורה.

עוד טוענים המשיבים כי הסכם השכירות החדש מהוה הסכם שכירות למגורים לתקופה של פחות מ-5 שנים, ומשכך אינו טעון אישור של רוב חברי מליאת המועצה המקומית או של שר הפנים.

אמנם ההסכם החדש מתבסס על קודמו, אך בד בבד הוא מאריך בהרבה את תקופת השכירות, ומאפשר למשיבים לבצע שינויים ניכרים בנכס וכל זאת מבלי שהדבר ימצא את ביטויו בגובה שכר הדירה.

ברי הוא, כי על אף הקשר שבין שני ההסכמים, ההסכם החדש שונה בתכלית מקודמו, שכן הוא מאפשר לשוכרים, הלכה למעשה, לשנות את הנכס ללא היכר והיה מקום להעמיד את האפשרות לשכור את הבית בתנאים החדשים בפני כלל הציבור.

...

אני מחליט, לאור כל האמור לעיל, לקבל את העתירה.

אני קובע כי ההסכם החדש מבוטל וכי זכויות המשיבים בבית תהיינה על פי ההסכם המקורי וההוראות הכלולות בו, לרבות החובה לפנות את הבית ולהחזירו למשיבה מיד בתום תקופת השכירות, הכל, כל עוד לא תאשר המועצה המקומית, בהחלטה שתנתן כדין ובהתאמה לדרישות הדין המינהלי, אחרת.

המשיבה תשלם לעותרים הוצאותיהם בסכום כולל של 10,000 ₪ ומע"מ. המזכירות תמציא העתק הפסק לצדדים, בדואר.

על כן הגישו התובעים (להלן – "הזוג גור") תביעה כספית לפצוי בסך 16,760 ₪ לפי הפרוט הבא: 5,000 ₪ פקדון מזומן שהפקידו ביד הנתבע במעמד חתימת החוזה ואשר הנתבע סירב להשיבו; 4,760 ₪ בגין הוצאות ושכר טירחה ששלמו התובעים לעורך דין מטעמם; 2,000 ₪ בגין הוצאות מעבר מדירתו של הנתבע לדירה אחרת; 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש הרבה אשר נגרמה לתובעים במהלך תקופת השכירות, ובשל הפרת החוזה על ידי הנתבע.

אני קובעת כי הזוג גור הצליחו להרים את הנטל ולהוכיח כי אכן מיגבלת החשמל בדירה הפכה את מגוריהם בדירה לבלתי אפשרית בשים לב לכך כי מדובר בדירה בת 3 חדרים אשר בודאי יכולה לאכלס זוג עם ילד.

...

לסיכום ולאור כל האמור, למעשה לא מצאתי כל ממש בתביעה שכנגד שהגיש מר לופט.

על כל פנים, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

סוף דבר: מר לופט ישלם לזוג גור סך של 14,400 ₪.