בפועל, יש להפחית את השטחים המשותפים במפלסים שבמחלוקת בשטח של 8,395 מ"ר, או לחלופין להורות על ביטול תוספת המס מיום 18.5.2014 בשטח של 6,313 מ"ר.
לפי המערערת, לאחר הצגת חוזי השכירות והתצהירים, המשיב לא סתר את הטענות העובדתיות של המערערת.
המערערת העלתה טענות עובדתיות בעלמא, העד מטעמה היתחמק ממתן תשובות לועדת הערר, לא שמר אסמכתות, לא ידע כי חוזי השכירות הסתיימו וכיו"ב. המערערת לא הציגה בפני ועדת הערר או המשיב כל נתון, מדידה, או תשריט התומך בטענותיה.
"
בהקשר זה נציין כי המערערת צרפה לכתב העירעור מאות רבות של עמודי מוצגים הכוללים, בין היתר, תצהירים של נציגי המערערת שהוגשו למשיב, טבלאות החזקה של החניות בחניון, חוזי שכירות של מקומות חנייה, צילומים המורים כי על חניות רבות מוצמד השלט "שמור" עבור אדם או חברה מסוימת, וכן צילומים של תשריטי החניון המצויים בידי העיריה.
...
עליה כמובן לבדוק בדקדקנות ובמקצועיות את כלל המסמכים שהוגשו לה, אך כאשר המסמכים מצביעים במפורש על זהות המחזיק בחניה הספציפית, יש לקבל את הודעת שינוי המחזיק בנכס ולא לחפש תירוצים שלא לעשות כן. מסקנה זו נובעת לא רק מחובת ההגינות המוטלת על הרשות, אלא גם מעקרון מס אמת.
עקב כך, אין מנוס אלא להחזיר את הדיון אל ועדת הערר, על מנת שתקיים בירור עובדתי מדוקדק ותכריע בו לגופו של ענין, באופן מנומק ופרטני.
סוף דבר, הערעור מתקבל במובן זה שהחלטותיה של ועדת הערר מבוטלות.
