המבקשת היא אדם עם מוגבלות הסובל מלקות שמיעה, והיא הגישה תביעה אישית ובצדה בקשה לאישורה כתביעה ייצוגית (להלן: 'התביעה', ו- 'בקשת האישור', בהתאמה) נגד המשיבה, שעפ"י המפורט בבקשה היא רשת למכירת תכשיטים.
לאחרונה, נידרש בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט עודד מאור), בהקשר קרוב לענייננו, לשאלה אם יש מקום לפסוק גמול למבקש ושכר טירחה לבא כוחו, אגב הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית בתחום של הסדרי נגישות, במקרה בו לא נעשתה פנייה מוקדמת למשיבה, אף מקום בו אין חובה בדין לעשות כן.
בפסק דין מפורט ומעמיק, עמד בית המשפט שם על החשיבות שבכלי התובענה הייצוגית, בפרט בתחום הרגיש והחשוב מאין כמותו של שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
באותו עניין הפנה בית המשפט לדברים שנפסקו ברע"א 7763/21 ביסקר נ' רוזנפלד (14.11.2022), שם עמד כב' השופט עמית על כך שבעולם התביעות הייצוגיות והנגזרות, לאור התמריץ שיש לשני הצדדים להגיע לפשרה, "נידרש בית המשפט לעמוד היטב על קנקנו של הסכם פשרה המובא לאישורו, ולהביא בחשבון גם את האנטרס הצבורי והאנטרס של מערכת המשפט שלא לעודד בקשות ותביעות סרק", והטעים כי במסגרת שקולי הרוחב אותם על בית המשפט לשקול, עליו לתת את דעתו גם לחשש שמדובר בבקשת אישור שהוגשה רק על מנת להגיע לפשרה עם המשיבה, שלא אחת מעדיפה לשלם לתובע ולבא כוחו גמול ושכר טירחה, רק על מנת לסלק את התובענה, על הסיכון הכרוך בה, מעליה.
גם בעניינינו, היתנהלות המשיבה, שנראה כי היא עסק קטן, שלא הייתה מיוצגת לפניי, ואשר בסמוך לאחר הגשת הבקשה פעלה בשיתוף פעולה עם המבקשת להסדרת ההפרה והביעה נכונות לשלם לה ולבא כוחה גמול ושכר טירחה - מבססת את המסקנה כי פנייה מוקדמת אליה, סביר שהייתה מייתרת את ההליך כולו.
...
כך או כך, לא ניתן לומר כי הסדר ההסתלקות הניב לחברי הקבוצה תועלת ממשית וקונקרטית, כל שכן לא כזו שנדרשה הגשת בקשת האישור לצורך השגתה, ולפיכך, וכמתחייב להשקפתי מפסיקת בית המשפט העליון בעניין מרקיט, אני סבורה כי אין מדובר במקרה בו יש לחרוג מן הכלל ולפסוק למבקשת ולבאי כוחה גמול ושכר טרחה אגב אישור הסדר ההסתלקות.
העולה מן המקובץ, כי אני מקבלת את בקשת ההסתלקות, ומורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ודחיית תביעתה האישית של המבקשת.
הבקשה לפסיקת גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה – נדחית.
