מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם שירותי קרקע בנמל תעופה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בנסיבות דנן, מצאתי לייחס לתובעים אשם תורם משמעותי – התובעים אישרו כי, על אף הקבוע בתנאי ההסכם עם הנתבעת (סעיף "אישרור טיסה" בעמוד 7 להסכם; פסקה רביעית, לא ממוספרת, בעמוד השני למסמך הכרטוס) לא התקשרו לנתבעת או לכל גורם אחר ולא וידאו את מועד הטיסה ואם חלו בו שינויים.
יתכן שטווח ביטחון זה אינו מספיק, שכן עיכובים בטיסות (ואפילו קצרים יחסית, שאינם מקנים לנוסעים כל זכות לפצוי מכח דיני התעופה) הם דבר שבשיגרה, כמו גם עומסים ועיכובים בשרותי הקרקע בנמל התעופה – ועיכוב קצר בטיסה, יחד עם עומס בדלפקי משטרת הגבולות ובאיסוף הכבודה, וכן עומס תנועה אפשרי בדרך משדה התעופה לבית התובעים – כל אלה היו מעמידים את הנחת התובעים שדי בשלוש השעות שקצבו לשם ההגעה לביתם בטרם כניסת השבת בסימן שאלה.
...
התוצאה היא כי הן באשר לאי הנוחות שנגרמה לתובעים בעת ההמתנה לטיסה והן באשר לנסיבות בהן בשל הנחיתה המאוחרת בישראל נאלצו לחלל את השבת אין התובעים זכאים לפיצוי מהנתבעת, בשל חלקם ותרומתם לתוצאה זו. בהערת אגב יוער גם כי נדמה שהצדק עם הנתבעת גם בשאלת תכנון מועד הטיסה המקורי, ביחס לשאלת הסכנה לחילול השבת.
סיכומו של דבר, מצאתי לדחות את התביעה נוכח האמור לעיל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

נתבעת 2 טענה בכתב ההגנה כי היא מעניקה שרותי קרקע לחברות תעופה שונות בנמל התעופה בן גוריון, וכחלק משירותי הקרקע, מספקת כרטיסי עלייה למטוס לנוסעים המופיעים במערכות הממוחשבות, בהתאם להוראות חברות התעופה.
דברי נציגת נתבעת 2, לפיהם מעולם לא נתקלה בטיסת המשך של נתבעת 1, עולים בקנה אחד עם דברי נציג צד ג', אשר העיד אף הוא כי נתבעת 1 היא "לא ממש סדירה". אף נתבעת 1 עצמה טענה כי אין לה הסכמים עם חברות תעופה אחרות, כפי שיש לצד ד', ולכן היא אינה מאפשרת לבצע בידוק לטיסות המשך.
...
עקב כך טענה התובעת כי נציגי הנתבעות בארץ הטעו אותה, בין היתר בכך שלא אמרו לה כי היא נדרשת לקבל כרטיס עליה למטוס גם עבור הטיסה ממינכן לארה"ב. ייאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות וטענות הצדדים, מהימנות עליי טענות הנתבעות 1 ו-2 כי לא ידעו כלל שהתובעת עתידה לעלות על טיסת המשך, ולכן איני מוצאת כי כשלו במעשיהן.
הנתבעות כולן חלקו על מסקנה זו, ואולם דומה כי זו המסקנה הסבירה העולה מעדות התובעת.
בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את טענות צד' ד' כי הנתבעים האחרים אינם לוקחים אחריות על מחדליהם, וכי לו עצמו אין יריבות עם התובעת.
לו הייתה התובעת עותרת לפסוק לה סכום פיצוי גדול יותר בגין הפסד יום הטיול והשעות אותן נאלצה להעביר בשדה התעופה במינכן, הייתי שוקלת בחיוב לעשות כן. נוכח דברים אלו, אין בידי לקבל את טענות הנתבעות כולן כי שיעור הפיצוי המבוקש גבוה ואינו מידתי.
נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, ומורה כי צדדים ג' וד' ישלמו גם הוצאות משפט לנתבעת 1 בסכום נוסף של 1500 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב. על המיכרז וחוזה ההרשאה שנחתם בעקבותיו ביום 18.1.16 פירסמה הרשות "מיכרז פומבי מס' 2015/15/040/078/00 למתן הרשאה למתן שירותי קרקע ולווי נוסעים בנמל התעופה בן-גוריון ובשדות התעופה הפנים ארציים והבינלאומיים המנוהלים ומופעלים על ידי רשות שדות התעופה" (להלן: המיכרז).
...
בנסיבות אלה, ובאיזון בין זכויות הצדדים, סבורני כי יש מקום לקבל את העתירה, אולם זאת ללא פסיקת הוצאות לטובת העותרת.
סוף דבר כיוון שפצ"א מספקת שירותים מסוג השירותים שבקשר אליהם התנהל המכרז, הרי שההרשאה שניתנה על ידי הרשות לפצ"א, להעניק בנתב"ג שירותי "פרמיום צ'ק אין" המהווים קיצור תורים ומתחרים בשירותי ליווי הנוסעים של העותרת, עומדת בניגוד למצג הברור שהציגה הרשות למשתתפים במכרז בדבר מספר ההרשאות שיינתנו למתן השירותים בנתב"ג, וכן להתחייבותה של הרשות בעניין זה בחוזה ההרשאה שנחתם בעקבות כך עם כל אחת מהזוכות במכרז.
לאור האמור, דין העתירה להתקבל.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמרצת הפתיחה מבוקש בין היתר, כי ביהמ"ש יעניק סעדים הצהרתיים לפיהם רש"ת הפרה את הוראות חוזה ההרשאה בכך שסרבה לתת לקיו זכות להעניק שירותי קרקע ולווי נוסעים בנמל התעופה הבינ"ל בתמנע ע"ש רמון (להלן: "שדה התעופה תימנע") וכן כי בסירובה להקצות לקיו שטחים עורפיים במיתחם שדה התעופה בתמנע, פעלה רש"ת באופן שרירותי וחסר תום לב. ביום 9.7.17 הגישה רש"ת בקשה לצרוף המשיבות 2-3 כמשיבות נוספות להמרצת הפתיחה (להלן: "הבקשה").
...
האם יש להיעתר לבקשת המבקשת, שהיא המשיבה בהמרצת פתיחה שהגישה כנגדה המשיבה 1, לצרף את המשיבות 2-3 כמשיבות נוספות להמרצת הפתיחה? רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים המשיבה 1 (להלן: "קיו") הגישה המרצת פתיחה שבמסגרתה עתרה לקבלת סעדים הצהרתיים כנגד רשות שדות התעופה (להלן: "רש"ת"), בנוגע למכרז שנערך למתן שירותי קרקע וליווי נוסעים בנמלי התעופה בישראל המנוהלים ע"י רש"ת. קיו דורגה במקום השלישי במכרז, לאחר שבשני המקומות הראשונים זכו המשיבות 2-3 (להלן ביחד "המשיבות הנוספות").
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור כי מקרה דנן נכנס בגדר המקרים החריגים המצדיקים צירוף נתבעים (משיבים בענייננו) חרף התנגדות התובע (המבקש).
גם הטענה של קיו בדבר אי צירוף תצהיר מטעם המשיבות דינה להידחות.
סיכומו של דבר: דין הבקשה להתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

לבסוף, ובנסיבות הדומות לענייננו, נקבע כי יש להחיל את הוראות האמנה על חברה אשר הפעילה שירותי איחסנה בשדה התעופה עד להתרת המטען על ידי המכס, שכן מדובר בפעולה אשר מקדמת את ביצוע חוזה התובלה האוירית (Banihashemrad v. Lufthansa Cargo AG, 28 F. Supp.
קשה להלום כי מי שמעניק שירותי קרקע לנוסעים עד להגעתם לכבש המטוס, ייהנה מאחריות מוגבלת, כך שאם קפה רותח נשפך, לדוגמה, על אחד הנוסעים בעת ההמתנה לעליה למטוס, יראו את האחריות כמוגבלת על פי אמנת מונטראול.
כעולה מהניתוח שערכתי לעיל, בין מצב עניינים בו ממן הנה בעלת הזיכיון הבלעדי להפעלת מסוף למטענים בנמל התעופה בן-גוריון, לבין המצב בו ישנם גורמים נוספים המציעים את אותו השרות, קיים הבדל מהותי לענייננו: בעוד שעד לשנת 2008 היה מקום לקבוע כי שירותיה של ממן נכפים על המובילים האוויריים ולכן לא ניתן היה לראות בממן משום "Agent" של המוביל האוירי לעניין הוראות האמנה (וראו הציטוט שהובא לעיל מפסק הדין בעיניין רייט), הרי שלאחר מכן, לשיטתי, התשובה משתנה.
...
]השופט ע' גרוסקופף:[ לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט יעקב שפסר) מיום 9.11.2022 בת"א 9485-01-21, במסגרתה נקבע כי המבקשת, חברת ממן מסופי מטען וניטול בע"מ, אינה משמשת כסוכן של המוביל האווירי על פי אמנת מונטריאול, ולכן אין להחיל עליה את הוראות אמנה זו. בהינתן החשיבות הכללית שיש לשאלה העומדת ביסוד בקשת רשות הערעור, ולהכרעות סותרות שניתנו לגביה בערכאות הדיוניות, ולאחר שהתקבלה גם עמדת היועצת המשפטית לגביה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכי היא תוכרע על ידי מותב תלתא, והכל בהתאם לסמכותי על פי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
קבלת טענתה של המשיבה בעניין זה, כך נטען, מחייבת את המסקנה כי גם DHL ישראל, כמי שמבצעת פעולות כמעט זהות לאלו של ממן, ולמעשה גם כל מי שמסייע לייבוא לישראל, ייחשב ל"זרוע הארוכה" של המכס, וברי כי זו קביעה שלא תוכל לעמוד.
משכך, ממן פועלת, בנסיבות דנן, לקידומו של חוזה התובלה האווירית, ולכן מתקיים בה גם הנדרש על פי "נקודת המבט החיצונית". לסיכום.
מהטעמים דלעיל הנני מצרף את דעתי לדעתו של חברי, השופט ע' גרוסקופף, כי דין הערעור להתקבל.
ברוב דעות השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, כנגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית, הערעור מתקבל, ונקבע כי התביעה שהגישה המשיבה נגד ממן מוגבלת בהתאם לכללים שנקבעו באמנת מונטריאול.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו