הסכם שותפות בין רואי חשבון: מחלוקת על חלוקת רווחים

בסעיף 32 לתצהירו כתב קסוטו את הדברים הבאים: "בעקבות הודעה זו החל מסע לחצים ושקרים נוספים כאשר מר אבי לביא ניסה לשכנע אותי ולהניא אותי מהחלטתי לצאת מהשותפות. לחילופין ניסה אבי לביא להציע לי שנישאר שותפים על בסיס של חלוקת רווח עבור כל ארוע בנפרד, לא נתן תשובה להצעה זו". (ההדגשות שלי – י.ל) בעקבות דברים אלה, שנכתבו בתצהיר, נישאל קסוטו בחקירתו הנגדית כיצד טענתו שאין שותפות בין הצדדים עולה בקנה אחד עם הרשום בסעיף 32 לתצהירו ותשובתו היתה (ראו עמ' 6 לפרוט' ש' 19 - 27): "ש. אני מפנה אותך לתצהירך, סעיף 32 שאתה מודה בפה מלא כי היית שותף לכל דבר ועניין, זאת אומרת הייתם שותפים?

היות ומתשובתו זו עולה בבירור כי הצדדים היו שותפים, אזי קסוטו נידרש להסביר כיצד טענתו שאין שותפות בין הצדדים מתיישבת עם תשובותיו לעיל, ובעניין זה השיב (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 1): "הסכם בעל פה זה לא כמו הסכם בכתב, זה כמו זיכרון הדברים שנכתב בצורה לא נכונה". אין מחלוקת, שהחל מיום 16.11.2014 פעלה בעסק הגב' קסוטו, אשר על-פי האמור בתצהירה: "נהלתי ביד רמה את העסק תוך שימוש בכל הנסיון והידע שברשותי, ולראיה כי המחזור העיסקי בתקופת עבודתי היה גבוהה (כך במקור -י.ל) מאוד." (ראו סעיף 63 לתצהיר).

כך בתצהירה: "במהלך עבודתי בעסק הקייטרינג התברר לי אט אט כי הנתונים שמסר מר לביא לבעלי אריאל טרם כניסתו לעסק אינם נכונים וכי הכנסות העסק אינם משקפות את המחיר שדרש מר לביא עבור השותפות." נתונים סותרים לגבי ריווחי העסק עולים גם מנייר עבודה שערך רואה החשבון ערן בניטה, ואשר צורף כנספח ג' לתצהירו המשלים של לביא.

...

תביעת קסוטו על פי כתב התביעה, שהגיש קסוטו נגד לביא, לצדדים היתה כוונה להתקשר בהסכם שותפות להפעלת העסק, אלא שהסכם זה בסופו של דבר לא נחתם, וכל שהוסכם בין הצדדים הוא לבצע בחינה של כדאיות הקמת השותפות, למשך מספר חודשים, כשבמסגרתה מסר קסוטו ללביא סך של 40,000 ₪, כמקדמה להקמת השותפות.

לפיכך, תביעתו בעניין זה נדחית.

יש לדחות את התביעה שכנגד על כל חלקיה.

סוף דבר לסיכום, אני מקבל בחלקה את התביעה שהגיש קסוטו נגד לביא, וקובע כי לביא ישיב לקסוטו סך של 25,000 ₪ בגין המקדמה ששולמה.

על פי הנטען בתובענה, במהלך חודש מאי 2009 או בסמוך לכך, נחתם בין בעלי המבקשת לבין הנתבע מס' 1 (להלן: "המשיב 1"), הסכם שותפות להפעלת לולים (המצויים במושב טפחות ובמושב כלנית), באמצעות המבקשת.

לפיכך, וגם לאור העובדה כי בין הצדדים לתובענה נטועה מחלוקת בדבר ההלוואות שניתנו למשיב 1, כאשר לטענת המשיב 1 אלו ניתנו לו על חשבון חלוקת ריווחי השותפות, סבורני, כי יש לקבל הבקשה בעיניין זה. באשר לשאלה מס' 17 לשאלון – מאחר ומדובר בשאלה שעולה בעקבות טענה עובדתית שנטענה בכתב ההגנה (סעיף 26), וכן לאור העובדה שתשובה מלאה על שאלה זו תוכל לשפוך אור גם על המחלוקת העובדתית שבין הצדדים בעיניין אופן סיום השותפות, וכן בעיניין אופן ההיתחשבנות, הרי שמצאתי לקבל הבקשה גם בעיניין זה. באשר לשאלה מס' 20 לשאלון – לאור העובדה כי בסעיף 27 לכתב ההגנה, טענו המשיבים כי הם ערכו ברור (בדבר אי סדרים כספיים אצל המבקשת), ולאור זאת שמתשובת המשיבים, לא ניתן להבין באיזה מועד נערך בירור זה, ולאור זאת שמדובר בשאלה רלוואנטית לאור סוגית ההיתחשבנות וסיום השותפות, סבורני כי יש לקבל הבקשה.

באשר לסעיפים 74, 75, 77-79 לשאלון – המדובר הוא במקבץ של שאלות הקשורות למסמכים שעמדו לפני מר אשר ארביב וכן מר אנואר פתפות – רואי חשבון שביצעו בדיקה בספרי המבקשת, שבעקבותיה הועברה אל המבקשת טיוטה אשר נועדה לכאורה לשקף היתחשבנות בין הצדדים – מיסמך שאף לגביו יש מחלוקת בתיק.

...

משכך, ובהעדר תשובה עניינית לשאלה, סבורני כי יש לקבל הבקשה.

באשר לבקשה לעיון (קבלת העתק) בעניין הדיסק: גם בעניין זה מצאתי להיעתר לבקשת המבקשת.

המדובר בדיסק שגולה במסגרת תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבים (סעיף 20 לתצהיר גילוי מסמכים), כאשר המשיבים לא נתנו כל טעם (בתגובתם) בעניין זה. סוף דבר המשיבים ישלימו מתן גילוי מסמכים , תשובות לשאלון וכן ימציאו העתק הדיסק לב"כ התובע עד לא יאוחר מיום 10.9.18.

לטענת התובעת, הסכימו הצדדים על חלוקה בלתי שויונית של ריווחי השותפות, לפיה התובעת תהיה זכאית ל-30% מריווחי הפעילות המשותפת, ואילו הנתבעת תהיה זכאית ל-70% הנותרים.

למותר לציין כי טיבה של השותפות והכרעה במחלוקת בין הצדדים בענין, יש בה כדי להשליך על הקף הרווחים בהם היו הצדדים אמורים להתחלק בתקופת השותפות וטענות הפרה האחת כלפי השניה.

ד להסכם השותפות, לפיה השותפות וחלוקת הרווחים בין הצדדים, הנה בגין כלל עסקיה של הנתבעת, הכוללים פעילות שאינה קשורה כלל לציוד ואירועים ( כגון: פרויקטים של תמאו"ת ועוד), אינה מתיישבת עם יתר סעיפי ההסכם שהוזכרו לעיל, ואף אינה עולה בקנה אחד עם אומד דעת הצדדים כפי שהוא עולה מהנסיבות החיצוניות, ממטרתו של ההסכם, מתרומתה של התובעת לפעילות המשותפת ומההתנהלות הצדדים במסגרת הפגישה מיום 5/7/15.

חוות הדעת מומחית בית המשפט הצדדים הגישו מטעמם חוות דעת של רואי חשבון באשר לרווחים של השותפות במהלך התקופות השונות.

בשולי הדברים אוסיף, כי לו הייתי מקבלת את טענות התובעת במלואן, קרי כי השותפות בין הצדדים על פי הסכם שתוף הפעולה החלה כבר ביום חתימת ההסכם, כי יש לחשב את ריווחי השותפות למשך שנתיים (מיום 29/1/15 ועד ליום 1/2/17) וכי היא כללה את כלל עסקיה של הנתבעת, אזי לאור מסקנות חוות הדעת של מומחית בית המשפט, העסק בסופו של יום הפסיד כספים ולא הרויח דבר וממילא דין התביעה כולה היה להדחות.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל ובשים לב לקביעותיי לעיל, בדבר תקופת השותפות, טיבה של השותפות ומועד סיומה ובשים לב למסקנות מומחית בית המשפט, על הנתבעים לשלם לתובעת סך של 55,456.13 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום פירוק השותפות ועד התשלום בפועל.

דין שאר טענות התובעת להידחות.

לאחר ששקלתי את התנהלות הצדדים ובשים לב כי התביעה הוגשה על סך של 1,227,923 ואילו הסכום שפסקתי לעיל, נמוך משמעותית מהסך לעיל, ובשים לב כי בסופו של יום קבעתי כי התובעת הפרה את ההסכם בין הצדדים, ולא הנתבעים, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.

מחלוקת כספית בין שני רואי חשבון, שותפים לשעבר, על הזכאות לחלוקת רווחים שצמחו לנתבע מאחד מלקוחות המשרד, עת היו שותפים.

יוער כי הצדדים הצהירו כי אין מחלוקת על עצם ההתאמה שבין התמליל להקלטה.

בפסה"ד בענין הרמולין הובאו דבריו של פרופ' ד. פרנקל דיני השותפות בישראל, 45, כדלקמן: "כפי שראינו, סעיף 2(8) לפקודת השותפויות רואה בקבלת רווחים בריווחי עסק, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק... אלא שיתכנו מקרים בהם אין קבלת הרווחים מחייבת בהכרח את ההנחה שמדובר בקשרי שותפות. סעיף 2 לפקודת השותפויות מיפרט צורות שתוף בהם אחד הצדדים לפחות מקבל חלק ברווחים ולמרות זאת לא תיחשבנה כקשרי שותפות. ניתן לחלק צורות שתוף אלו לשניים: שתוף שאינו נובע בהכרח מהסכם ושתוף הנובע מהסכם. הראשון אינו יכול להיות קשרי שותפות, מאחר שביסוד קשרי השותפות חייב להיות הסכם. לגבי השתוף הנובע מהסכם ניתן לראות את העיקרון המשותף באותו צורות שתוף שאינן קשרי שותפות למרות היותן מבוססות על הסכם. המכנה המשותף לצורות אלה הוא שהשיתוף קיים רק לגבי רווחים ואינו קיים לגבי הפסדים. כלומר, העידר סיכון כלשהוא של הפסדים מצביע, לכאורה, על כך שצורת השתוף אינה קשרי שותפות. סיכון של אי קבלת רווחים אינו סיכון של הפסדים. כאשר בצד קבלת רווחים קיימת גם קבלת אחריות גם להפסדים העלולים להווצר, הקשר יראה כשותפות לכל דבר" (הדגשה שלי- י.פ) על פי סעיף 7(ג) להסכם השותפות בין הצדדים נקבע כי: "השותפות תעסוק בראיית חשבון וכל העיסוקים הנלווים, לרבות יעוץ מס, הינה"ח, מיכון, יעוץ כלכלי ועסקי, מתן הרצאות מקצועיות וכד'". כדי להכריע באם על הנתבע לחלוק ברווחיו עם שותפו, יש להכריע בשאלה האם היו פעולותיו בגדר הפעולות שהוגדרו בהסכם, והאם ניתן לראות ברווחים שצמחו לו כתוצאה מכך משום שכ"ט עבור פעולות אלו.

...

בהמשך ציין כי התוצאה היא שכאשר החברות משנות את נפח הפעילות שלהן, המשרד ממילא משיא רווחיו, בדמות שכ"ט הגדול יותר (עמ' 27 לפר').

לשם ההגינות ציין, ולא נותר לי אלא להצטרף לכך, כי מדובר במסקנה שבדיעבד, היינו כשידוע מה אירע.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.

כשאומת העד בין הדברים שמסר בעדותו לבין הכתוב בהסכם השותפות, שם צויין בסעיף 2 שהצדדים מעוניינים להקים שותפות ברווחים או בהפסדים כתוצאה מהפעלת חברת "עזרא שיווק חי" וכן בין הדברים המפורטים במכתבו מיום 21.7.17 שם הוא מציין: "נתבקשתי על ידכם לבצע תחשיב לחלוקת הרווח של החברה בשנים 2009-2016 ביחס לפרמטרים: 1. השותפות בין מוטי עזרא לבין יעקוב עזרא 2. חלוקת הרווח תיתבסס על כמות האפרוחים שנרכשו בכל שנה ללולים השייכים לשותפות ביחס לכלל האפרוחים שנרכשו בחברה בהתאם לחשבונות שהועברו למשרדי החברה... 5. התחשיב כולל חישוב מס' שיש לנכות בגין חלוקת הרווחים ליעקב" , שב העד על דבריו לפיהם לא ידוע לו על שותפות בחברה לא במניות ולא בכח הסכם כלשהוא.

בשלב זה של העדות, הודיע ב"כ התובעים בפרוטוקול בעמ' 63 שורות 1-4: "אני מודיע שאין מחלוקת שהייתה שותפות בהתאם להסכם השותפות בין מוטי עזרא לבין יעקב עזרא ובהתאם להסכם השותפות שאנחנו מכירים בו. השאלה במה השותפות. השותפות היא בניהם בפעילות מסוימת כפי שצוין בהסכם. יש כלנית ויש טפחות זה הפעילויות שהפעילויות הן חלק מפעילויות החברה". בתשובה לשאלה האם היו לחברה פעילויות נוספות, פרט לגידול האפרוחים השיב: "כן. החברה תיכננה להקים משחטה ואף רכשה מבנה דרך קונה שלא יצא לפועל. בסופו של דבר זה לא אושר כי לא אישרו באיזור תעשייה ובנוסף היא פעלה בעוד כמה דברים נוספים של השקעות ועוד כמה דברים מחוץ ללולים. החברה הפעילה 6 לולים." ( עמ' 63 שורה 14 ואילך).

רואי החשבון שהעידו מטעם הנתבע, שבדקו את המסמכים וערכו חוות דעת – העידו כי התבקשו על ידי הצדדים לבצע חישוב וחלוקת רווחים בכלל פעילות החברה על בסיס 50-50.

רו"ח מטעם התובעים לא ידע לומר מה הקף הפעילות בששת הלולים בתקופה מ-2009-2016 והעיד כי "אני לא יודע להגיד איזה חלק היה הלולים ואיזה פעילות נוספת". העובדה שהבעלים היחידי של המניות בחברת "עזרא שיווק חי בע"מ" היה המנוח מרדכי עזרא אין בה כדי להמעיט מתוקפו של הסכם השותפות שבין הצדדים, כאשר בשלב הראשון עד שנת 2009 היה הסכם בע"פ בין מוטי עזרא המנוח לבין יעקב עזרא, ומשנת 2019 המשיכה השותפות בהתאם לתנאים המפורטים בהסכם השותפות, דהיינו ניהול עסקי הלולים השונים באמצעות החברה תוך הסכמה שההוצאות והרווחים יחולקו בחלקים שוים.

...

משהגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בהלוואות דין התביעות להידחות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית שתי התביעות.

לאור התוצאה שאליה הגעתי ומאחר והיוזמה להמשך ניהול התביעות הייתה של היורשים, אני סבור, שהיורשים צריכים לשאת שכר טרחת ב"כ התובעים.