משכך, ולאור האופי הסוברוגטיבי של התביעה, נפסק כי הארכת תקופת ההתיישנות, בשל מחלת נפש של הניזוק, ממנה נהנה בהתאם לסעיף 11 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: חוק ההתיישנות ) תעמוד גם למיטיבים (ראו: ע"א 3622/96 חכם נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נב(2) 638, 645; להלן: עניין חכם ).
(1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים;
(2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי סעיף 92, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה).
וכך כתב:
"לגבי סילוק תביעות המיטיבים, הרי שזכותה של קופת חולים על-פי סעיף 22 לא הייתה קיימת במועד עריכת ההסכם, וממילא לא היה ניתן להתייחס אליה אז כאל מיטיבה. הזכות הייתה זכות הניזוק שהתפשר כאמור."
לכן נקבע כי כתב הויתור עליו חתם הנפגע מפקיע את זכות הקופה לחזור למזיק.
...
מטעמים אלו אני סבור כי דינה של הטענה להידחות.
התוצאה
לאור האמור לעיל, ובשים לב לכך שהתביעה הוגשה יותר משבע שנים ממועד אירוע התאונה, דין טענת ההתיישנות להתקבל ואילו דין טענת ההשתק להידחות.
לכן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.
