על פי סעיף 19 להסכם הקבוצי המיוחד בין המדינה והסתדרות הרופאים מיום 15/3/79, רופא שסיים תקופת היתמחות ימשיך להיות מועסק רק עד למועד בחינת ההיתמחות הקרובה, אז יפוטר (נספח ו/1 לתצהיר דר).
...
כמו כן, אנו מקבלים את טענתה של ד"ר דר, כי התקן של רופא נפה אינו נמנה על התקנים שהותקנו במסגרת הפרוייקט (תקנים "צבועים" המיועדים רק לבני העדות הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית) ועל כן לא היתה כל מניעה למנות את ד"ר ויניצקי לתקן זה ואף לא היתה חובה להעדיף את התובע בתקן זה.
עם זאת, אנו מקבלים את גרסת התובע, כי לאור השתייכותו לפרוייקט, היתה לו ציפיה לגיטימית כי הוא ימונה במינוי בפועל כרופא הנפה במקום ד"ר ויניצקי וזאת הן בהתבסס על הדברים שנאמרו בקורס והן בהתבסס על כך, שבפועל היה נהוג למנות בפועל ללא מכרז לתפקיד זה, ובכך לאפשר לרופאים שסיימו התמחותם תקופת נסיון שתאפשר להם להגיש מועמדות למכרזים בהמשך.
סיכום
לאור האמור לעיל – תביעת התובע נדחית.
על אף שאנו סבורים שהיה מקום לחייב את התובע בהוצאות גבוהות נוכח התנהלותו, הרי שבסופו של יום החלטנו שלא לחייבו בהוצאות כלל, וזאת לנוכח העובדה שאנו סבורים, כי המדינה פעלה לגבי התובע שלא על פי רוח הפרוייקט והצהרת הכוונות שניתנה למשתתפי הפרוייקט, הגם שאין אנו סבורים שמדבור בהבטחה שלטונית.
