הסכם קיבוצי - זכויות עובדים בדירוג המשפטנים

בכלל זה בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים היתייחס לטבלת השכר שהייתה לטענת המדינה נהוגה בתחילת העסקת התובעים שם ולמכתב של הגב' דינה סרבי (נציגת היועץ המשפטי לממשלה) בו נשטחה גרסת המדינה כי הודעת הנציב מ-2/97 מהוה את המתוה הכללי הראשוני בלבד וכי בהמשך ניפתחו רמות שכר נוספות בדרגות נמוכות מכוחן הועסקו התובעים (מכתב בו לא אוזכר "חוזר מרקוביץ") וקבע כי דוקא העובדה כי עובדים כדוגמת התובעים (שם) לא הוחרגו בהודעת הנציב מ-2/97 - להבדיל ממשפטנים ושמאים שכן הוחרגו מתחולת הודעת הנציב - מצביעה כי הודעת הנציב מ-2/97 חלה עליהם.

] כך, בחוזה 87 המדינה תחילה השתמשה במונח "דרגה 95 בדרוג 87 (מקבילה לדרגה 17 בדרוג מנהלי)"[footnoteRef:156] (ההדגשה הוספה) ובהמשך שינתה את המונח בחוזה ל"סמל שכר 087, רמת שכר 090"[footnoteRef:157] (ההדגשה הוספה). זאת ועוד, בחוזה 87 בנוסח המאוחר צוין כי "אין לפרש דבר מן האמור בהסכם זה כבא להחיל על העובד הוראות כלשהן מתוך הסכמים קבוציים, או להקנות לו זכויות המוקנות לעובדים המדורגים בדרוג כלשהוא בשירות המדינה" (סעיף 13 לחוזה 87 בנוסח המאוחר).

...

סוף דבר בית הדין ניסה להביא את הצדדים לפשרה שכן סבר כי היה ראוי שתיק מעין זה יפתר בהסכמה אולם למרבה הצער הדבר לא צלח.

התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח התנהלותה הדיונית של המדינה בתיק דנן ובכלל זה בהתנהלותה הדיונית שגרמה להתמשכות ההליכים דנן ועינוי דין לתובעים אנו קובעים כי המדינה תישא בשכר טרחת ב"כ התובעים בסך של 3,000 ₪ שישולמו לכל תובע לחוד וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לכל תובע.

מהודעת נש"מ מיום 2.8.07 עולה כי שינוי הסעיף בתקשי"ר הנו בעקבות חתימת ההסכם הקבוצי מיום 4.12.06 בדבר תנאי עבודתם ושכרם של העובדים בדרוג משפטנים ופרקליטים.

פשרה זו הצטמצמה לחובת בחירה מול תוספת ייחודית אחת, שכן משפטני משרד הבטחון המשיכו וממשיכים לקבל תוספת תב"י, וכך נפסק: "ואולם בנסיבות המיוחדות של העניין שלפנינו, הפגם שעליו הצבענו לעיל בתיקון לתקשי"ר אינו מביא לביטול התיקון, שכן בהתנהגותו של איגוד המשפטנים במשך שנים רבות הסתמנה השלמה עם פסקת הבחירה בנוסחה המורחב, ובנוסף על כך, מהסכמתו המפורשת להפעלת הפסקה במשרד הבטחון, שניתנה בדיון שהתקיים שם ב- 1994 מתבקשת המסקנה שהוא אישרר אותה". אשר להקשר התעשייתי, פסק הבוררות סוקר את זכאותם של משפטני משרדים נוספים ומסקנתו כי לרוב הם אינם זכאים לתוספות מקומיות, כך: "בסיכום: אי זכאותם של משפטנים לתוספות ייחודיות מקומיות נקבעה בשורה של הסכמים פרטניים, שנעשו על פי רוב בועדת המעקב, ברמה גבוהה ביותר של המו"מ הקבוצי. בהסכמים אלה שנעשו לאורך שנים רבות, מסתמן, למרות סטיות שונות, קו ברור שלפיו המשפטנים אינם זכאים לתוספות ייחודיות המוענקות לעובדים ביחידות מסוימות, למרות שהם מועבדים בעבודת היחידה ושותפים לתנאיה ולהישגיה.

...

פסק הבוררות קבע כי אכן נפל פגם באופן בו נקבעה פסקת הבחירה בתקשי"ר באופן חד צדדי, אך לגופו של עניין דחה את טענת המבקשים, כך: "הפגם שעליו הצבענו לעיל בתיקון לתקשי"ר אינו מביא לביטול התיקון, שכן בהתנהגותו של איגוד המשפטנים במשך שנים רבות הסתמנה השלמה עם פסקת הבחירה בנוסחה המורחב, ונוסף על כך, מהסכמתו המפורשת להפעלת הפסקה במשרד הביטחון, בדיון שהתקיים שם ב- 1994 מתבקשת המסקנה שהוא אישרר אותה". וכן: "על כך יש להוסיף, כי הסכם השכר של המשפטנים לשנים 1993-1996 נחתם ב- 24.10.94 ואילו ההסכם על זכאותם של המשפטנים במשרד הביטחון לתוספת התמריץ והתב"י ולאי זכאותם לתוספת הדריכות מבצעית, נעשה סמוך לאחר מכן, ב- 8.12.94. הסכם זה שלו היה שותף גם איגוד המשפטנים נעשה בעקבות פסקת הבחירה והוא למעשה אישרר אותה, כמפורט לעיל". עוד נקבע כי מן הראוי שנציבות שירות המדינה תבחן את נוסח פסקה 25.639 לתקשי"ר ותתאים אותו גם להחלטת ועדת המעקב.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים מתקבלת טענת המשיבה ואנו מורים לצדדים למצות את חובת ההידברות כראוי במערך קיבוצי.

בין אם מדובר בדרישה כלכלית ובין אם מדובר במחלוקת הנובעת מסיכום 94' ומהשאלה האם הוא ממשיך לחול כל עוד לא שונה, למרות שתוקפו היה למשך ההסכם הקיבוצי, יש לקיים הליך הידברות בטרם פנייה לבית הדין, וכך אנו מורים.

התוצאה איפוא כי בקשת הצד נדחית.

יתר על כן, מכתבה הראשון, אליו היתייחס מכתב מר דדון מיום 03/11/14, אף הוא מתייחס כאמור לעיל "ולהעביר אותך להעסקה לפי ההסכם הקבוצי." אף זאת מעתה ואילך תוך התראה כי מדובר ברובד ודרגה, וזאת "ככל שתחליטי שאת אכן מעוניינת בכך". הוכח שהבקשה העולה מנוסח מכתבו של ב"כ התובעת ,המאוחר לנ"ל, ומכתב התביעה להחלה רטרואקטיבית של תנאי ההסכם הקבוצי ,לא הייתה בפנייתה של התובעת לכתחילה.

בהסכם העסקת התובעת (נספח א' לכתב ההגנה של הנתבעת 1) נרשם במפורש בסעיף 3 "הסכם אישי 3.1 כל תנאי העסקתו של העובד הם כמוגדר בהסכם זה ובו בלבד, ולא יחולו על הצדדים תנאי הסכם אחר מסוג כלשהוא, לרבות לא הסכם קבוצי, כללי או מיוחד, או הסדר קבוצי או נוהג כלשהם, אשר חלים ו/או יחולו על מי מעובדי החברה האחרים. 3.2 הסכם זה בא במקום כל הסכם ו/או הסכמה שנחתמו ו/או סוכמו בין הצדדים בקשר עם העסקתו של העובד בחברה וכל הסכם קודם כאמור יהא בטל ומבוטל".(דגש ש.ש.) סעיף 5 להסכם מתייחס למשכורת, לאופן עדכונה וכן לזכויות האחרות.

אין היתייחסות לדרוג המשפטנים.

...

התביעה נגד הנתבעים 2,3 ו-4 נדחית.

תשלם התובעת שכר טרחת ב"כ הנתבעים 2-4 בסך 25,000 ₪ וכן הוצאות מר איתמר יער בסך 6,000 ₪.

התביעה נגד נתבעת 1 נדחית מכל וכל מכל הנימוקים שפורטו כולם ביחד וכל אחד לחוד.

בסעיף 1 לחוזה נקבע "מובהר ומוסכם כי על חוזה זה לא חלים ההסכמים הקבוציים החלים על עובדים בשירות המדינה." בסעיף 19 לחוזה נכתב "... למען הסר ספק, יובהר כי אין לפרש דבר מן האמור בחוזה זה כבא להחיל על העובד הוראות כלשהן מתוך הסכמים קבוציים ו/או להקנות לו זכויות המוקנות לעובדים המדורגים בדרוג כלשהוא בשירות המדינה". סעיף זה בא להוסיף על כל האמור לעיל בחוזה ולהדגיש אבחנת החוזה מעובדים המדורגים בדרוג דרגה- כך במפורש.

כך בסעיף 25.122 (דרוג אקדמאי ומשפטנים) וכך בסעיף 25.124 (אקדמאי במדעי החברה והרוח).

...

סוף דבר התובע אינו זכאי לסעד הצהרתי בדבר דמי חבר בשתי אגודות, לא מכוח סעיף 25.142 לתקשי"ר ואף לא מכוח החוזה עליו הוא חתום.

המדינה הוכיחה כי המדיניות של תשלום של אגודה אחת לנושאי חוזה לפי תקנה 1(3) הינה בעצמה לפנים משורת הדין ומטיבה מעבר לאמור בחוזה ובתקשי"ר. לאור כל האמור לעיל במצטבר ובנפרד, דין התביעה להידחות.

לאחר ששקלנו בכובד ראש, בין היתר נוכח העבודה שהתובע עדיין עובד במדינה, מצאנו כי יש בכל זאת לחייב את התובע בהוצאות לטובת המדינה, אולם בסכום סמלי של 2,500 ₪.

טענה זו אין בידינו לקבל, וזאת מהסיבה הפשוטה שסעיף 25.51 לתקשי"ר (סעיף החלות בכל הנוגע למענק יובל) קובע ברחל בתך הקטנה כך: "(א) הוראות פרק משנה זה חלות על עובד המדורג בדרוג: מנהלי, מקצ"ט, מח"ר, פסיכולוגים, מהנדסים, עיתונאים, הנדסאים וטכנאים, עובדים סוצאליים, עובדי הוראה, פיזיוטרפיסטים, מרפאים בעסוק, הפארה-רפואית, רנטגנאים, רוקחים, אחים, רופאים, משפטנים, פרקליטים, עובדי מחקר, חוזה בכירים;

לסיום, סעיף 13 לחוזה המיוחד, הסעיף האחרון בו, קובע שוב, כי "למען הסר ספק, יובהר כי אין לפרש דבר מן האמור בהסכם זה כבא להחיל על העובד הוראות כלשהן מתוך הסכמים קבוציים, ו/או להקנות לו זכויות המוקנות לעובדים המדורגים בדרוג כלשהוא בשירות המדינה". בטרם נעילת פרק זה נציין, כי טענתו של התובע בדבר קבלת הודעה מהמעסיק בדבר זכאותו לקבלת מענק יובל החל משנת 2019 (הודעה שהמעסיק טען לאחר שליחתה כי נשלחה בטעות מאחר שהתובע אינו זכאי למענק זה) – איננה רלוואנטית לעניינינו שעה שלא שוכנענו שהתובע זכאי לתשלום מענק יובל.

...

התביעה לקידום התובע בדרגה נדחית.

יחד עם זאת, התובע יוכל לפנות לנתבעת ולבקש לקבל דרגה נוספת למפרע בהתאם לדירוג "מנהל יישומים ב'". התביעה למענק יובל – נדחית.

בנסיבות העניין, הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.