הסכם קיבוצי של הסתדרות העובדים הלאומית

לפיכך, העברת כספים על ידי תאגידי כח אדם לקרן הכללית של ההסתדרות הכללית הינו לכל הפחות - אבסורד.

במקרה שלפנינו, שעה שבית הדין הארצי אישרר את החלטת הממונה שלא להכיר בהסכם הקבוצי הייעודי ולא לרשמו, אינני מוצא לנכון לצרף את הסתדרות העובדים הלאומית להליך, שכן למעשה הוכרע כי אין לה צד ישיר בו. מעבר לכך אציין, כי ספק באם יש לבית הדין קמא סמכות עניינית לידון במחלוקות בין שני אירגוני עובדים (שכן הסמכות העניינית נתונה לבית הדין הארצי לעבודה).

...

בנוסף, דין הבקשה להידחות על הסף בשל העדר סמכות עניינית, הנתונה לבית הדין הארצי בסכסוך שבין ארגון עובדים, ובשל אי צירוף תצהיר.

בג"ץ דן בשאלה מקדמית למי הסמכות לדון בתקיפה מנהלית של החלטת הממונה שלא לרשום הסכם קיבוצי והגיע למסקנה כי הסמכות נתונה לבית הדין הארצי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 25 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 וכעולה מפסיקותיו של בית הדין לעבודה הרואה עצמו מוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת הממונה.

סוף דבר: בקשת הסתדרות העובדים הלאומית לצירופה להליך - נדחית.

על בסיס הודעתם של ההסתדרות הכללית וההסתדרות הלאומית החליט בית הדין הארצי בעירעור כדלקמן: "על פני הדברים, נראה לכאורה שאין חשיבות לזהות הגוף האוכף, בין אם מדובר בהסתדרות הכללית או בהסתדרות הלאומית ובילבד שקיימת פעילות קיבוצית מאורגנת הכוללת מנגנון אכיפה. יחד עם זה, קיימת אי בהירות עובדתית ומשפטית בכל הנוגע למעורבות ההסתדרות הלאומית ביחסי העבודה הקבוציים בחברה, תוקפו של ההסכם הקבוצי עליו חתמה הסתדרות העובדים הלאומית ופעילות מנגנון האכיפה המופעל על ידי הסתדרות העובדים הלאומית. מאחר שההסתדרות הלאומית לא הייתה צד לדיון בהליכים דנן, ואין בידינו ראיות לגבי פעילותה הקיבוצית בחברה, מוחזר הדיון לבית הדין האיזורי כדי לברר האם מתקיימת פעילות קיבוצית לאכיפת זכויות העובדים על ידי הסתדרות העובדים הלאומית. זאת, בכפוף לפסיקתו של בית דין זה בהליך התלוי ועומד בעיניין ההסכם הקבוצי שנחתם בין הסתדרות העובדים הלאומית לבין החברה. לאחר הבירור העובדתי, יכריע בית הדין האיזורי בעיניין השלכות הילכת ישייב על אישור התביעה כתובענה ייצוגית". בהמשך לקביעה בפסה"ד שבערעור, החליטה כב' הנשיאה (דאז) ביום 15.4.15 – "לאור האמור לעיל, ובטרם יבחנו הראיות בדבר קיומה של פעילות קיבוצית לאכיפת זכויות העובדים אצל הנתבעת, יש להמתין תחילה להכרעת בית הדין הארצי בשאלה מיהו האירגון היציג אצל הנתבעת, אשר מתבררת בסב"א 6759-12- 14". ביום 27.11.16 ניתן פסה"ד בסב"א 6759-12-14.

...

הרקע לבקשה התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן – הבקשה לאישור) נגד מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ ומודיעין אזרחי בע"מ (שנמחקה מההליך ביום 17.3.21), בטענה שעל העסקתו חלות הוראות צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה משנת 2014 (להלן – צו ההרחבה הענפי), שבמסגרתו נקבעו תנאי העסקה עדיפים על אלה שנקבעו בהסכם הקבוצי המיוחד שנחתם בין הסתדרות העובדים הלאומית, שמשמשת כארגון העובדים היציג (להלן – ההסתדרות הלאומית), ובין הנתבעות מיום 28.11.12 (ונספח להסכם שנחתם ביום 31.8.15 בו הוסדרו תנאי העסקתם של עובדי הנתבעת).

אשר לבקשת התובע כי "בית הדין ייתן את דעתו על תפקידה של ההסתדרות הלאומית בתביעה זו, זאת על מנת לאפשר גילוי מסמכים מטעמה בכל הנוגע להתדיינות עם הנתבעת בנוגע לועד העובדים ולכל מיסמכי התארגנות ועד העובדים בנתבעת", יוער כי ביום 15.3.21 ביקשה ההסתדרות הלאומית להצטרף כצד להליך, ובדיון מיום 17.3.21 ניתנה החלטה כאמור לגבי צירופה כצד נידרש בהליך.

...

כמו כן, נקבע כי: "לאחר ששמעתי את דברי באי כוח הצדדים, אני סבורה שהתיק אינו בשל עדיין כדי לקיים דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. על ב"כ התובע הייצוגי להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים תוך 30 ימים מהיום". כן נקבע שלאחר מכן יוגש תצהיר התומך בבקשת לאישור.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן מדובר במסמכים שיש בהם כדי להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישור התובענה הייצוגית.

יצוין שמקובלת עליי טענת הנתבעת שלפיה אין כל רלוונטיות למסמכים שעניינם נוגע למועד המאוחר למועד הגשת הבקשה לאישור.

לסיכום הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מתקבלת בחלקה.

מעיון בהסכם קבוצי מיום 06.08.1985 שצורף על ידי התובעת, נספח 5, עולה כי לאומית שרותי בריאות אינה צד להסכם זה. אמנם, הסכם אכן כולל תנאים מטיבים עם האחיות, אך אלה חלות על מדינת ישראל (עובדי מדינה), קופת חולים של הסתדרות העובדים הכללית ואין, לכאורה, אינדיקאציה מהמסמכים שצרפה התובעת לתחולת הסכם זה על יחסי הצדדים.

...

לא מצאנו, מתוך המסמכים שאליהם הפנתה התובעת את התוספת המפורטת של 5.35% או ממה היא מורכבת, למעט המצגת שצורפה כנספח, ושאינה יכולה לשמש מקור נורמטיבי.

עוד נציין כי באסופת המסמכים שהוגשו על ידי התובעת לא מצאנו הסכם מיום 18.04.1983.

כך שאם הנתבעת תרים את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנסיעות שולמו כחוק, או בהתאם להסדר הקיים בנתבעת, התביעה ברכיב זה עשויה להידחות.

אין חולק כי על עובדי הנתבעת חלות הוראות הסכם קבוצי מיוחד שבין הסתדרות העובדים הלאומית לבין הנתבעת מיום 28.11.12 (להלן- ההסכם הקבוצי), וכן חלות על הצדדים הוראות צו ההרחבה להסכם הקבוצי בענף השמירה וההבטחה מיום 2.11.08.

...

מקבלים אנו כי הנתבעת, גם אם היתה נכונה להציע הצעות חלופיות , בסופו של דבר רק בקשה לדעת מי רוצה לעזוב ומי מבקש להמשיך.

אשר על כן, טענת הקיזוז נדחית סוף דבר תביעות התובעים ברכיבים- הפרשי שכר בגין ש"נ ונגזרותיהם ביחס להפרשי הפרשות לפיצויי פיטורין ולפנסיה, מתקבלות ביחס לסכומים כפי שנקבעו בסעיף 80 לעיל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי מכח חוק הגנת השכר בשיעור של 600 ₪ לשנה במכפלת תקופת עבודתו.