הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לארגון הרופאים

הנשיא יגאל פליטמן האם זכאים מינהלי מרפאות חוץ לזכויות ההשתלמות המוענקות בהתאם להוראות ההסכם הקבוצי המיוחד שנחתם ביום 4.12.1979 (להלן – ההסכם או הסכם ההשתלמות), בין מדינת ישראל לאירגון הרופאים עובדי המדינה וההסתדרות הרפואית בישראל? זו השאלה העומדת להכרעתנו בעירעור זה, אשר סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב-יפו (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' חנה קפלינקוב ומר צבי קוסטרינסקי; תע"א 9041/07).

...

בית הדין מצא, כי עיון בהסכמים האחרים שאליהם הפנתה המדינה אינו תומך בעמדתה, שכן השוואת תפקידם של מנהלי מרפאות לבעלי תפקידי ניהול אחרים בהסכם הכוננות למשל, נוכח היקף האחריות והדרישות המיוחדות המוטלות עליהם, מציבה סימן שאלה ביחס לטענת המדינה שלפיה הצדדים אכן התכוונו להבחין בין מנהלי מרפאות לצוות רפואי ניהולי אחר, לרבות מנהלי יחידות, בקשר להענקת זכות אחרת - השתלמות מקצועית, הקשורה אף היא בטבורה לאחריות המיוחדת, הניהולית והמקצועית, המוטלת על רופאים בתפקידי ניהול.

אני סבור כי מנהלי מרפאות החוץ המופיעים לצדם של מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנהלי מכונים בהסכמי השכר בשנים 1976 1978, כזכאים לתגמול עבור כוננות על, מוגדרים גם הם כמנהלים.

כדעתה של כבוד השופטת דוידוב-מוטולה אני סבור כי יש לדחות את הערעור ולחייב את המדינה בהוצאותיהן של המשיבה ושל הר"י, בסך של 7,500 ₪ לכל אחת.

סוף דבר בהתאם לדעת הנשיא פליטמן, שאליה הצטרפו השופט טוינה ונציגת הציבור דומינסיני, הערעור מתקבל, ופסק הדין האזורי בטל.

בין יתר ההסכמים החלים בהדסה חל הסכם קבוצי מיוחד משנת 1984 בין הדסה להר"י בנושא הסגל האקדמי הבכיר.

בהתאם להסכם הקבוצי משנת 1984 חבר סגל אקדמי בכיר זכאי לכל תנאי העבודה והשכר להם זכאים כלל רופאי הדסה, ובנוסף זכאי לתוספות אקדמיות ותנאים ייחודיים נוספים.

[3: דב"ע לג/ 4-4 האוניברסיטה העברית - ארגון המרצים, המדריכים והאסיסטנטים באוניברסיטה העברית, פד"ע ה, 115; דב"ע מט/ 13-41 בית החולים "שערי צדק" – ארגון רופאי המדינה, פד"ע כ 66; דב"ע נב/ 37-4 בנק המזרחי המאוחד בע"מ – נכסים מ.י. בע"מ, פד"ע כה 53.

...

] איננו מקבלים את טענות המבקשת כי לא צורף תצהיר לתגובה, שכן נוכח סד הזמנים הקצר שנוצר בעטיה של הדסה, הבקשה הוגשה בכניסת השבת ונמסרה למשיבים במוצ"ש והתגובה הוגשה לבית הדין תוך זמן קצר.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים וכי אין למנוע מהם מימוש זכות השביתה.

סוף דבר לפיכך, הבקשה למתן סעדים זמניים - נדחית.

רקע כללי בתיק זה ניתן פסק דין ביום 10.11.10 (להלן - פסק הדין או פסק הדין מיום 10.11.10) אשר קיבל את תביעתה של התובעת להצהיר כי הוראות ההסכם הקבוצי המיוחד מיום 4.12.79 (להלן - הסכם ההשתלמות) שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה ההסתדרות הרפאית לישראל (להלן – הר"י) חל על העסקת התובעת ולפיכך יש לבצע עבורה הפרשות בשיעור מוגדל לקרן הישתלמות וכן לחופשת הישתלמות בשכר בהתאם, כפי הקבוע בהסכם ההשתלמות ביחס לרופאי בתי החולים בתפקידי ניהול כמוגדר בהסכם (להלן – רופאים מנהלים).

...

לעניות דעתנו, יישום כמעט אחיד של הוראות הסכם ההשתלמות על ידי גורמים שונים ומגוונים במשרד הבריאות לאורך שנים מחליש מאוד את טענת הטעות העמומה ממילא מן הפן העובדתי ומחזק דווקא את המסקנה ההפוכה בדבר יישום מודע ומכוון.

דברינו אלה מובילים לעבר ההיבט הפרשני משפטי הנוגע לטענת הטעות ולמסקנה כי קבלתה של טענה מעין זו אינה מתיישבת עם הפרשנות האובייקטיבית האמורה לבטא את עקרונות היסוד של משפט העבודה ובכלל זאת: חובת תום הלב המוגברת החלה ביחסי העבודה וביישומם של הסכמי עבודה ונבהיר: יישום נרחב ומתמשך של הוראות הסכם ההשתלמות ביחס למנהלי מרפאות החוץ – זאת באופן שאינו מתיישב עם טענת הטעות - יצר הסתמכות לא רק ביחס לאותם רופאים מנהלי מרפאות, לגביהם הוחלו הוראות הסכם ההשתלמות כאמור אלא גם ביחס להר"י שנמנעה מלהעלות דרישות בעניין זה במסגרת מו"מ קיבוצי הנוגע לתנאים כלכליים.

לאור כל האמור לעיל, אנו שבים וחוזרים על מסקנותינו כאמור בפסק הדין מיום 10.11.10.

זכאות זו קמה מכוח הסכמים קבוציים מיוחדים שנחתמו בין המדינה לבין אירגוני העובדים המייצגים את הדירוגים השונים ("ההסכמים הקבוציים").

פסקה זו קובעת בזו הלשון: "(א) למען הסר ספק, מובהר כי גם שירות בצה"ל שאינו שירות חובה (למעט רופאים), ושרות במישטרה או בשירות הבטחון הכללי או במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, יובא בחישוב הותק לעניין הזכאות למענק.

...

המסקנה המתבקשת מן האמור היא שבדין טענה המדינה שפסקה 25.544 חלה על העובדים בדירוגים המקצועיים, ואין בפסקה 25.544 כדי להוסיף או לגרוע מזכאותם של עובדי המדינה בדירוג המנהלי לתשלום מענק.

מסקנה זו אף מתיישבת עם התכלית המונחת בבסיס פסקה 25.544 לתקשי"ר. במה דברים אמורים? עובד מדינה בדירוג המקצועי הוא בעל מיומנות מיוחדת בתחום מומחיותו המקצועית.

סוף דבר סיכומו של דבר: התביעה נדחית.

סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב - יפו (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' חנה קפלינקוב ומר צבי קוסטרינסקי; תע"א 9041-07), מיום 10.11.10, אשר קיבל את תביעת המשיבה, להצהיר, כי הוראות ההסכם הקבוצי המיוחד, מיום 4.12.79 (להלן - הסכם ההשתלמות), שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארגון הרופאים עובדי המדינה, ההסתדרות הרפואית לישראל, חלות על העסקת המשיבה, ולפיכך יש לבצע עבורה הפרשות בשיעור המוגדל לקרן ההשתלמות וכן לחופשת הישתלמות בשכר בהתאם, כפי הקבוע בהסכם ההשתלמות ביחס לרופאים מנהלים.

...

בית הדין קמא קבע "שאין ניתן ללמוד שוני רלבנטי וממין העניין, בין מנהלי מרפאות החוץ לבין הרופאים המנהלים שמשרותיהם נקובות בהסכם הקיבוצי מושא המחלוקת לרבות, מנהלי היחידות ובשים לב לתיאור מהותם של התפקידים הניהוליים השונים ומנהל מרפאה מול מנהל יחידה". ולפיכך הגיע למסקנה, כי רשימת הרופאים מנהליים בהסכם ההשתלמות צריכה להתפרש ככוללת גם את הרופאים מנהלי מרפאות החוץ.

נוסח ההסכם כאמור מבטא על פניו אומד דעת צדדיו, כך שלא היה מקום על סמך השוואת עיסוקים בין מנהל יחידה המוזכר כרופא מנהל בהסכם ההשתלמות, למנהל מרפאת חוץ שאינו מוזכר בהסכם ככזה, להגיע למסקנה הפרשנית מתוך הקש, כי גם מנהל מרפאת חוץ על פי אומד דעת הצדדים להסכם ההשתלמות, הינו בגדר רופא מנהל.

בנסיבות אלה אני מצטרף למסקנה אליה הגיע חברי, סגן הנשיאה, השופט פליטמן.

אוסיף עוד כי השאלה, האם ראוי להחיל על מנהלי מרפאות החוץ את הסכם ההשתלמות כמי ששייכים לשדרה הניהולית, גם אם יתברר שלא זה היה אומד דעתם של הצדדים, אינה פשוטה כלל ועיקר, ואין היא מביאה בהכרח למסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי בנושא זה. מדובר בהסכם קיבוצי בו מצפים מהצדדים לו להיות ערים למשמעות כל מילה, מונח, הנאמרים בו או לא נאמרים בו. השופט אילן איטח אני מסכים לפסק דינו של חברי סגן הנשיאה, השופט יגאל פליטמן.

סוף דבר לאור האמור מתקבל הערעור כך, שעניינה של המשיבה יוחזר לבית הדין האזורי להשלמת ראיות לעניין אופן יישום הסכם ההשתלמות כאמור ביחס למנהלי מרפאות החוץ.