הסכם קיבוצי לעורכי דין בשירות המדינה

סעיף 41א, אשר הוסף לחוק לישכת עורכי הדין בתיקון מס' 7 משנת תשל"א (להלן – תיקון 7), קובע לאמור: "דינו של מתמחה, לכל דבר ועניין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו של המיתמחה". התוספת לחוק, אשר לא עודכנה בשנים הרבות שחלפו מעם תיקון 7 לחוק, מונה שבעה חוקים: חוק פצויי פיטורים, חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תשי"ט-1959 וארבעה חוקים החלים על העסקת עובדי מדינה (בתחומי מינויים, משמעת, גמלאות וסיוג פעילות מפלגתית).

הינה כי כן, החובה לערוך לעובד הסדר ביטוח פנסיוני היא חובה עצמאית, אשר מקורה הנורמאטיבי בצו ההרחבה הפנסיוני שהוצא מכוח חוק הסכמים קבוציים, ולא מכוח חוק פצויי פיטורים שבהתאם לתוספת לחוק אינו חל על מתמחים.

...

הערה – הרמת מסך בחברת עורכי דין בשולי הדברים מצאנו לנכון להעיר, הגם שלא הוגש ערעור על הקביעה לפיה אין להרים את מסך ההתאגדות שבין המעסיקה לבין בעליה, כי מלכתחילה לא נדרשת תביעה להרמת מסך בין חברת עורכי דין לבין בעלי מניותיה, מהטעם הפשוט לפיו חברת עורכי דין אינה חברה בערבון מוגבל (סעיף 59א(1) לחוק; כך גם צוין מפורשות בתדפיס רשם החברות שהמשיבה צרפה כנספח לתצהירה) ו"אין בקיומה .

סוף דבר ניתנת בזה רשות ערעור.

דין הערעור להידחות.

בית הדין קבע כי יש להותיר את שינוי המצב הקיים להסכמות קיבוציות, אף שהמצב הקיים אינו מעוגן בהסכם קבוצי ואף שמשך שנים רבות לא מצליחה המדינה להגיע להסכמות עם האגוד והארגון לעריכת שינוי כאמור.

[7: בג"ץ 1800/07 לישכת עורכי הדין בישראל נ' נציבות שירות המדינה, (7.1.2008) (להלן – בג"ץ לישכת עוה"ד).

[25: ראו גם בג"ץ לישכת עוה"ד, בדבר אופן עריכת הבקורת השיפוטית על הוראת התקשי"ר הקובעת כי עובד מדינה המחזיק בתואר מקצועי או רישיון מקצועי אשר אינו דרוש לשם כהונה במשרה בה הוא מועסק, לא יציג עצמו במסגרת תפקידו כבעל תואר או רישיון זה.] יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי ניתן לראות את הוראת התקשי"ר החוסמת כחלק מחוזה העבודה של כל עובד המדינה, בין אם היא נקבעה על ידי הנציב (או ועדת השרות) באופן חד צדדי ובין אם באופן דו צדדי.

...

" (הדגשות הוספו – א.א.) הוראת סעיף 11.411(ו)(2)(ב) לתקשי"ר עומדת במוקד ההליך שלפנינו ותכונה להלן "הוראת התקשי"ר החוסמת". לסיכום – לפי התקשי"ר, במועדים הרלוונטיים למכרז: מכרז בדירוג המשפטנים בדרגה א3 ומעלה מתפרסם תחילה כמכרז פנימי בין-משרדי, ורשאים לגשת אליו כל המשפטנים בשירות המדינה (הזכאים לגשת למכרז פנימי), למעט פרקליטים.

] לטעמנו, בדומה לנפסק בעניין משרות החוף, ולאור המסקנה שאליה הגענו בפרק הקודם, במקרה שלפנינו גוברים חופש העיסוק, הזכות לשוויון והאינטרס הציבורי על חופש החוזים.

לטעמנו תוצאה כאמור היא נכונה לא רק בהיבט סמכותו של ארגון עובדים להגיע להסדר המגן על קבוצת העובדים שאותה הוא מייצג וחוסם קבוצות עובדים אחרות – למשל אם נניח כי זהות האורגן הוא ארגון העובדים עצמו ולא אורגן שלו (גם אם נניח כי הארגון הוא אורגן של ההסתדרות), אלא בעיקר מהטעם שהסדר שבמהותו יוצר מעין "מפעל סגור" הוא הסדר המנוגד לעקרון העל של דיני המכרזים – עקרון שוויון ההזדמנויות, משהוא פותח פתח לקבוצות עובדים להשיג יתרון שאינו כדין על פני קבוצות אחרות, בעלות אותה הכשרה, בהתמודדות על המשאב הציבורי, ובכך הוא מנוגד לתקנת הציבור.

סוף דבר לאור המקובץ, דין הערעור להתקבל.

הקבוצה אשר בשמה הוצע לנהל את התובענה הייצוגית הוגדרה בבקשת האישור כדלקמן: "כל רופא שכיר הנושא בתשלום דמי ביטוח אחריות מקצועית שאינו מחויב בהגשת דו"ח כעצמאי, אשר במהלך השנתיים האחרונות ועד למועד אישור הבקשה דנן כייצוגית, דמי הביטוח שנגבו ממנו נוכו משכר הנטו שלו במקום משכר הברוטו וכתוצאה מכך נגבה ממנו מס הכנסה ביתר". התובענה הוגשה נגד "מדינת ישראל – רשות המסים". יש להזכיר כי למדינת ישראל שני כובעים הקשורים לתובענה זו: האחד, כמעסיקה של רופאים שכירים רבים וכצד (באמצעות ממשלת ישראל) להסכם הקבוצי שנחתם ביום 2.11.1995 שחל על "הרופאים המועסקים בשירות המדינה"; השני, באמצעות רשות המסים כרשות מבצעת, המוסמכת להורות למעסיקים אחרים (שאינם המדינה) כיצד לנכות מס הכנסה במקור מעובדיהם (למשל במסגרת תקנות 9 ו- 10 לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993), או לתת הנחיות כלליות בנושא.

הוסבר בתגובה לתשובה זו כי בן הזוג, כעורך דין, חייב בהגשת דו"ח ומסיבה זו הכנסתה של ד"ר כנעני לוינץ כשכירה גם מדווחת בדו"ח השנתי של בני הזוג.

...

על כן, החלטתי לקבל את בקשת ההחלפה ואת בקשת הצירוף, ולדחות את עתירתה של המשיבה לשנות את מועד הגשת בקשת האישור.

אני ממנה אפוא את ד"ר כנעני לוינץ ואת ד"ר ספיבק כתובעים מייצגים, וזאת מכוח סעיפים 8 ו- 16 לחוק.

אולם, לאור כל האמור לעיל החלטתי להטיל על המבקש הוצאות משפט בסכום כולל של 8,000 ש"ח , אשר ישולם לידי המשיבה תוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו. הוראות אשר להמשך ההליכים יינתנו בהחלטה נפרדת.

התובע שימש כעורך דין בלישכה המשפטית של הטלויזיה החינוכית הישראלית (להלן: "טח"י"), שהייתה במעמד יחידת סמך של משרד ממשלתי, וביום 27.10.08 מונה לתפקיד היועץ המשפטי של טח"י. החל ממועד מינויו ליועץ המשפטי של טח"י ועד ליום 30.9.13, התובע הועסק בתנאי שכר המקובלים ליועץ משפטי ביחידת סמך, אשר המנהל העומד בראשו אינו "מוקבל מנכ"ל". בתקופה זו שולם שכרו של התובע לפי דרוג 557 דרגה 350 (תנאי בכירים – ישן) (תצהיר גב' נילי ישראלי, מנהלת תחום בכירה (מינהל הסגל הבכיר) בנציבות שירות המדינה, שלא נסתר).

ביום 17.12.13 הודיעה גב' נילי ישראלי וינברג, למנהל טח"י, מר אלדד קובלנץ: "בהמשך להחלטת ממשלה מס' 5367 מיום 17.02.2013 והחלטת נציב שירות המדינה בדבר אישור סיווגה של משרת מנהל טח"י כמוקבלת מנכ"ל, אנו מאשרים שידרגו תנאי העסקתו של עו"ד אביגדור דנן, בחוזה אישי לבכירים בתחולה מיום 1.102013.

לאחר סגירת טח"י התובע הועבר לתפקיד מנהל אגף בכיר (טלוויזיה ודיגיטל) במשרד החינוך לתקופת ניסיון, עד ליום 30.6.20, וזאת כאמור במכתבה של גב' ישראלי-וינברג מיום 23.2.20, שזה לשונו: "בהמשך לסיכום שגובש בעניינך סביב ההחלטה על סגירת הטלויזיה החינוכית (על רקע המסוכם בהסכם הקבוצי המיוחד מיום 12.05.2019), אנו מאשרים העברתך לתפקיד מנהל אגף בכיר (טלוויזה ודיגיטל), לתקופת ניסיון, החל מיום 01.01.202 עד ליום 30.06.2020 (בהתאם לכללי פרק 11 לתקשי"ר).

...

לאחר סגירת טח"י התובע הועבר לתפקיד מנהל אגף בכיר (טלויזיה ודיגיטל) במשרד החינוך לתקופת ניסיון, עד ליום 30.6.20, וזאת כאמור במכתבה של גב' ישראלי-וינברג מיום 23.2.20, שזה לשונו: "בהמשך לסיכום שגובש בעניינך סביב ההחלטה על סגירת הטלוויזיה החינוכית (על רקע המסוכם בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 12.05.2019), אנו מאשרים העברתך לתפקיד מנהל אגף בכיר (טלוויזה ודיגיטל), לתקופת ניסיון, החל מיום 01.01.202 עד ליום 30.06.2020 (בהתאם לכללי פרק 11 לתקשי"ר).

הכרעה בית הדין סבור שדין תביעותיו של התובע לסעדים ההצהרתיים להם עתר – כמו גם לסעדים הכספיים - להידחות.

התוצאה התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

רקע עובדתי התובעת, עורכת דין בהכשרתה, הועסקה כעוזרת משפטית לשופטת לפי חוזה אישי מיוחד לעוזר משפטי בסמל דרוג שכר 564.

(2) מלבד האמור בסעיף זה ובנספחים ג'1-ג'3 להסכם זה אין באמור בהסכם זה כדי לשנות מהכללים החלים בשירות המדינה לעניין סיום העסקה של העובדים עליהם חל הסכם זה. סעיף 13 להסכם הקבוצי, שכותרתו "תנאי סיום העסקה", קובע: תנאי סיום העסקה (א) סעיף זה יחול רק על עובד אשר מתקיימים בו התנאים הבאים, במצטבר: (1) הועסק בתפקיד של עוזר משפטי, שלא במילוי מקום, במשך לפחות שנתיים רצופות, שכוללות העסקה במשך ששה חודשים רצופים לפחות אצל אותו השופט.

...

התוצאה היא, שסך פיצויי הפיטורים שהולן הינו סך 2,701 ₪ (49,503 ₪ + 13,198 ₪ ששולמו 1.8.19 בניכוי 60,000 ₪).

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 3,346 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.8.19 עד לתשלום בפועל.