הסכם קיבוצי להגברת אכיפת זכויות עובדים בענף השמירה

[19: פסקה 23 לסיכומי ארגון העובדים שם נטען כי "ולעומת פעילותיה האפקטיביות של ועדת האכיפה ושל אכיפת זכויות העובדים, ניסיונות העבר לאשר תובענות ייצוגיות בנסיבות כגון דא לימדו, כי השמוש במכשיר התובענה הייצוגית אינו מוביל בהכרח להגברת האכיפה, אלא לעתים יש במכשיר זה כדי להגביר את הספקנות ולהוביל לתופעות פסולות של התפשרות התובע המייצג על חשבון שאר חברי הקבוצה". ] לדעת ההסתדרות יש לפעול בהתאם להילכת ישייב ולקבל את העירעור מבלי להדרש לפעולות ועדת האכיפה בעיניינם של עובדי המשיבה, שכן לגירסתה עמדה המחייבת את ארגון העובדים לפרט את פעילותיו במקום העבודה הספציפי ובענף הספציפי על מנת להכריע בשאלה אם חל המחסום הסטאטוטורי הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות – "איננה מעשית. היא עלולה להוביל להכרעות סותרות, והיא גם חותרת תחת יחסי העבודה הקבוציים. יתרה מזו: פרשנות זו איננה מתיישבת עם הלשון – והתכלית – שבסעיף 10(3) התוספת השנייה לחוק כפי שקבע בית הדין הארצי בעיניין ישייב"[footnoteRef:20].

] בהתאם, חתירת הצדדים להסכם הקבוצי בענף השמירה לקראת הסכם אכיפה וחתימת הסכם האכיפה, הם הראיה "לפעילות אפקטיבית, גם אם לא אופטימאלית" מצד ארגון העובדים למימוש זכויות העובדים על פי ההסכם הקבוצי הענפי פעילות המצדיקה כיבוד המניעה הסטאטוטורית הקבועה בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, מאישור בקשה להכיר בתביעה המבוססת על זכויות שקבועות בהסכם הקבוצי כתובענה ייצוגית.

...

] לפיכך טוענת המערערת כי משנסיבותיו של ערעור זה זהות לאלה של פסק דין ישייב – שבשניהם הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לאחר חתימת הסכם האכיפה ומבלי שקדמה לבקשה פניה לארגון העובדים לממש את מחויבויותיו כלפי ציבור העובדים לאכיפתם של הוראות ההסכם הקיבוצי על העובדים עליהם הוא חל - יש לקבל את הערעור; ובעקבות כך לדחות את בקשת המשיב להכיר בתובענה שעילתה אי ביצוע הפרשות לקופת גמל לחברי הקבוצה בשמם הוא טוען, כתובענה ייצוגית.

"הגישה העקרונית לפיה יש לבחון לא רק עשייתם של הסכמי אכיפה אלא גם את ביצועם מקובלת עלינו" (סעיף 102).

דעתי שיש לדחות את הערעור ולפסוק הוצאות בהתאם לאמור לעיל.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב (הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת (בדימוס) רונית רוזנפלד והשופט משה טוינה), וכנגד עמדתם החולקת של נציגי הציבור מר ישראל דורון ומר שלמה נוימן, הערעור מתקבל באופן שהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, נדחית.

על פי הנטען, המשיבה הנה חברה מן המניין באירגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, החתום על ההסכם הקבוצי משנת 1972, על ההסכם הקבוצי העדכני משנת 2008 ועל ההסכם לאכיפת זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה מיום 27.06.2011, כך שבהתאם להוראות החוק לא ניתן לאשר במקרה זה תובענה ייצוגית.

לטענת ההסתדרות, הסכם זה עתיד להביא להגברת האכיפה בענף השמירה ולהגברת ההרתעה בענף.

...

סוף דבר בקשת המבקש לאישור התביעה כתובענה ייצוגית מתקבלת.

גם בנקודה זו מצאנו להבהיר, שאלת אופן חישוב תוספת הוותק, תתברר בשלב השני, היינו, בעת הדיון בתביעה לגופם של דברים.

בשים לב לתוצאות ההליך שהתקיים בתיק עד כה – המשיבה תשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ ללא קשר לתוצאה הסופית בתיק.

[1: בין היתר, מפורטות בתוספת הוראות מחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951; הוראות מחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"ז – 1957; הוראות מחוק עבודת נוער, תשי"ג – 1953; הוראות מחוק הגנת השכר, תשי"ז – 1957; תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז - 1987 או לפי הסכם קבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה; תשלומים מכוח צוי הרחבה בעיניין פנסיה; תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, התשע"ג – 2013 בנושאים המנויים בפרטים 1, 3, 4, 5, 7 ו- 8 שבתוספת לחוק.

כמו כן, סעיף 25(ב)(3) לחוק מתייחס להוראות צו הרחבה בכל עניין אחר; צו ההרחבה בענף הניקיון (וצו ההרחבה בענף השמירה) הוא הצוו הראשי לגביו השר הגדיר את תחולת החוק (על פי סעיף 51(א) לחוק) ועל כן כל הוראות צו ההרחבה בענף הניקיון וכל הרכיבים המשולמים מכוחו חוסים תחת הגנת החוק להגברת האכיפה; משמדובר ב"חוזה הפסד", שופרסל אחראית לכל זכויות העובדת ולא רק לאלה המעוגנות בחוק להגברת האכיפה (טענה זו נדחתה על ידינו כאמור בסעיפים 118 ו- 119 לעיל).

בהקשר זה יש לציין גם כי בתיקון לחוק להגברת האכיפה הוסף פרט 19 לתוספת השלישית שבו מעוגנת חובת המזמין בתשלום זכויות העובד על פי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, המיישם הסכם שנחתם בעיניין זה בין ההסתדרות לבין המדינה בעיניין זכויות עובדי שמירה וניקיון המועסקים בגופים צבוריים, ובין היתר הזכות להפקדות לקרן הישתלמות.

...

לא מצאנו מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בשיעור ההוצאות שפסק בית הדין האזורי.

סוף דבר: תכליתו של החוק להגברת האכיפה היא להבטיח כי זכויות העובדים המוקנות להם מכוח חוקי המגן וצווי ההרחבה יתממשו בפועל, וישולמו לכל העובדים, ללא קשר למתכונת העסקתם, תוך שנקבעו הסדרים ייחודיים לזכויות עובדי קבלן.

נוכח ההיקף של הערעורים שהגישה שופרסל, מצאנו לנכון לחייבה בתשלום הוצאות, תוך התחשבות בכך שהערעורים שהגישו העובדות נדחו.

על המבקשות חלות הוראות צו ההרחבה בענף השמירה מנובמבר 2014 אשר הרחיב את הוראותיו של ההסכם הקבוצי בענף השמירה.

חוק זה מטיל אחריות מנהלית, אזרחית ופלילית על מזמין השרות בענפי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה, בגין הפרת זכויות העובדים שמועסקים על ידי הקבלן שעמו היתקשר מזמין השרות.

סעיף 27(2) לחוק להגברת האכיפה מעניק למזמין השרות הגנה מפני תובענה אזרחית על הפרת זכויות עובד הקבלן, בין היתר, אם "הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך". מערך הבקורת עורך ביקורות תקופתיות ומדגמיות בנושא שמירה על זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים שהתקשרו עם משרדי הממשלה ויחידות הסמך בתחומי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי המצב העובדתי ולפיו המבקשת מתמודדות תחת הקטגוריה של 'חברות ללא ציון' בהכרח מיטיב עמה ומפלה אותה לטובה למול חברות אחרות תוך פגיעה בעיקרון השוויון.

על כן ומבלי להמעיט בחשיבות הטענות שהעלה המשיב ומאחריותו לשמירת זכויות העובדים, אני סבורה כי הפתרון הראוי למצב שנוצר הוא הותרת הצו הזמני על כנו, תוך בירור מהיר ויעיל של ההליך העיקרי וקבלת הכרעה צודקת ועניינית בפרק זמן קצר.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

למעשה, בתי הדין לעבודה כבר התירו להסתדרות הכללית להגיש בקשת צד בסכסוך קבוצי חרף העובדה שאינה ארגון יציג במקום העבודה הספציפי וזאת, לצורך אכיפה של זכויות עובדים מוחלשים לרבות במודיעין אזרחי עצמה ועקב מעמד ההסתדרות כארגון העובדים היציג בענף.

הדברים קיבלו לדבריה ביטוי בהסכמים קבוציים כלליים ומיוחדים, בחוקים ובצווי הרחבה שההסתדרות הכללית קידמה לרווחת העובדים בענף (ראו: סעיפים 44 ו- 45 לבקשת הצד, שם מתייחסת היא גם להסכם קבוצי מיום 4.12.12 עליו חתמה למול המדינה בעיניין קידום זכויות העובדים בהתקשרויות קבלניות של המדינה בתחומי השמירה והניקיון).

ואילו, משרד האוצר הפר לדבריה את חובותיו לשמור על זכויות העובדים שהוצבו בחצריו, חובה המוטלת עליו בין היתר גם מכוח החוק להגברת האכיפה.

...

נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.

לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.

בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.

סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.