הסכם קיבוצי לאחיות בבתי חולים

המחלוקת כך נסחה התובעת את טענותיה בסעיף 52 לכתב התביעה : "הנתבעות חבות בכל החובות החלות עליהן מכח ההסכמים הקבוציים ו/או צוי ההרחבה הנוגעים לענף האחיות ו/או על פי כל דין בין היתר בגין תוספות שכר ויוקר, קופת גמל וביטוח מנהלים, קרן הישתלמות, ביגוד והנעלה, אש"ל , טלפון, פדיון ימי מחלה, תשלום עבור ספרות מקצועית , מענקים וכיו"ב .על פי אומדן מצומצם וזהיר למדי מעריכה התובעת כי הפסדים אלה עולים כדי 150,000 ₪" בהתאם להחלטת בית הדין פרטה התובעת את פרטי הרכיבים הנתבעים והסכומים הנתבעים בגינם ב"הודעת פירוט מטעם התובעת" מיום 23.4.14 (להלן: הודעת הפרוט).

בעיניינו, אין חולק למעשה כי הנתבעת אינה "בעל ההסכם" באיזה מן ההסכמים המפורטים בסכומי התובעת (בעלי ההסכמים שם הם בין היתר, קופ"ח כללית, הדסה, מעסיקים בשירות הצבורי, בי"ח שערי צדק, בי"ח ביקור חולים , שלושת הערים הגדולות, ועוד- אף אחד מהם אינו הנתבעת).

...

אין בידינו לקבל את תשובתה של התובעת לענין בזה במסגרת סעיף 5 לסכומי התשובה: המועד הרלבנטי לבחינת העלאת טענת ההתיישנות אינו יום הגשת הבקשה לסעד זמני (שוודאי לא כללה דרישה לפיצויי הלנה) , אלא יום הגשת התביעה ברכיב זה; הארכת מועד להגשת התביעה להלנה לפי סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958 אף אם אינה דורשת בקשה נפרדת מראש כטענת התובעת, ודאי דורשת זאת בשלב כלשהו, אך זאת לא עשתה התובעת.

על כן דין התביעה גם ברכיב זה להדחות.

סוף דבר התביעה ברכיביה שהדיון בהם לא עוכב- נדחית התובעת תשלם לנתבעת הוצאותיה בסך של 15,000 ₪.

אם אלה הם פני הדברים, הרי הנתבעת לא הסבירה, מדוע כל התוספות הנ"ל שולמו בפועל לתובע ומופיעות בתלוש שכרו, כאשר המדובר בתוספות התואמות את אלה הקבועות בהסכמים הקבוציים החלים על האחים והאחיות בבתי החולים הממשלתיים.

...

בנסיבות אלה, הננו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך 30,000 ₪, כפיצוי בגין עגמת נפש; לתשלום תוך 30 יום ממועד קבלת פסק-הדין, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לסיכום: הנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך 315,399 ₪, עבור פיצויי פיטורים; בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.10.12 ועד התשלום המלא בפועל; סך 48,209 ₪, כהפרש גמול עבור עבודה בשעות נוספות; זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 1.10.2009 (מחצית התקופה), ועד התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת 1 לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 ₪; לתשלום תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל משקבענו, כי אין מקום לבצע הרמת מסך, התביעה כנגד הנתבעת 2 - נדחית.

לפנינו בקשה דחופה למתן סעדים זמניים, במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי, שעיקרם מופנה כנגד החלטת המשיבה (להלן – אסותא) להוציא לחופשה את גב' מגי מור, אחות בבית חולים בבעלות אסותא, שברמת החייל.

המבקשת היא ארגון העובדים היציג (להלן – ההסתדרות) בבית החולים אסותא רמת החייל וחתומה עם ועד העובדים בבית החולים על הסכמים קבוציים המסדירים את תנאי עבודתם של עובדי בית החולים.

...

בנוסף, מאחר שכנגד העובדת הוגשה גם תלונה למשרד הבריאות, שהתבקש לדון באירועים שפורטו לעיל בהרחבה, אזי ייתכן מצב בו אם תתקבל הבקשה ונורה על החזרתה של העובדת לעבודה סדירה בבית החולים, בתוך פרק זמן לא ידוע, תנתן החלטה שונה לגביה על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות (אם יגיעו למסקנה כי המעשים המיוחסים לעובדת מצדיקים נקיטת אמצעי משמעת כנגדה.

עם זאת וכפי שפירטנו לעיל, בנסיבות בהן עסקינן בטיפול רפואי, כאשר קיים סיכון לפגיעה במטופלים, בשים לב לכך שבשלב זה תלויה ועומדת כנגד העובדת גם תלונה במשרד הבריאות, שאף לו נתונה סמכות להורות על התליית עיסוקה של העובדת, לא מצאנו ליתן צו המורה על החזרת העובדת לעבודה.

סוף דבר – הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

עמדת הסתדרות האחים והאחיות ביום 25.1.2017 הוריתי להסתדרות האחים והאחיות (להלן – "ההסתדרות") להגיש עמדתה בשאלת יישום ההסכמים הקבוציים החלים על אחיות בתי החולים בהינתן הנתונים העובדתיים הרלבנטים בתיק זה ובין היתר היקף שעות עבודתה של התובעת, דרגתה, תקופת העסקתה בכלא איילון/מב"ן וכיוב'.

...

חוות הדעת של רו"ח פרייטג לשנת 2008 מבוססת, כך עולה מהערת אגב בסיפת חוות הדעת, על בסיס הנחות וקודי תעריף שכר לשנת 2010 מאחר ונתוני 2008 שהומצאו לו לא כללו "טבלת קודי העברה לשכר". מכאן, כי יתכן וחוסר הדיוק באופן החישוב הביא לתוצאה שגויה ולא ניתן לאמץ את חוות דעתו של רו"ח פרייטג אף מטעם זה. מכל הטעמים שהובהרו לעיל, היות והתובעת עבדה שעות נוספות והוכח בפנינו כי לא שולם לה, במספר חודשים כנבדק על ידנו וכפי שהעיד מר סקיף, גמול שעות נוספות כדבעי, ומשלא ניתן לאמץ את מסקנותיו של רו"ח פרייטג בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה, אנו מורים על מינוי מומחה, מטעם בית הדין, אשר יערוך את חישוב השעות הנוספות המגיעות לתובעת.

אולם מאחר והנתבע טען בכתב ההגנה, כי הוראות ההסכם הקיבוצי מיטיבות עם התובעת ביחס להוראות החוק וכי "יש ליישם ולפרש את ההסכם הקיבוצי כמכלול" (ר' סעיפים 51-50 לכתב ההגנה) מצאנו מקום לחזור ולהזכיר כי מושכלות ראשונים לפיהם בית הדין ממעט להתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים.

מצאנו, כי ההסכם הקיבוצי מיטיב עם התובעת ביחס להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, אך משלא הועלתה כל טענה על ידי התובעת בענין זה לא מצאנו להרחיב בנקודה זו מעבר לדברים אלו שנכתבו על ידנו.

כמו כן, התובע טען כי רק 5-6 שנים לפני מועד הגשת התביעה קיים שיחה עם מר שלום כהן, אח המועסק בבית החולים, ובמסגרת השיחה התברר לו כי הוטעה על ידי הגורמים המוסמכים בבית החולים וכי קיימים מסלולי פנסיה שונים במהותם זה מזה – פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת, וכי הוא עצמו שויך למסלול של פנסיה צוברת, שעה שאמור היה להיות משויך לפנסיה תקציבית.

עוד הוסיף והצהיר ד"ר בהר כי אין בפנייתו לבתי החולים הנוספים (לרוטציות) כדי להעיד על התחייבותו לפני פיטורי התובע מבית החולים ואין בכך כדי להעיד שלא סיים את תקופת ההיתמחות לפי ההסכם הקבוצי.

...

אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת שלפיה העסקתו של התובע על ידי קרן מחקרים הייתה דרך מוכרת ולגיטימית כדי להתגבר על מגבלות של תקציב ותקנים, וכי הייתה זו הדרך היחידה באותה עת לסייע לתובע בהמשך העסקתו בבית החולים.

בהתאם לכל האמור לעיל, ניתן צו עשה המחייב את הנתבעת להחזירו למסלול של פנסיה תקציבית באופן רטרואקטיבי החל מיום 1.8.01, כעובד מדינה, תוך השבת פיצויי הפיטורים שקיבל מהנתבעת.

לסיכום אנו מקבלות את תביעת התובע.