הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה בבנק אוצר החייל

לעניין זה ניתן להסתייע בסעיף 25 לחוק החוזים, (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן- חוק החוזים) שזו לשונו: [10: דב"ע לא/4-1 בנק אוצר לחייל בע"מ - מרכז הסתדרות הפקידים ואח', פד"ע ב, 260 (ניתן ביום 09.05.71).

] "ההסכם הקבוצי, הן המיוחד והן הכללי, מסדירים את תנאי העבודה של העובדים הקשורים בבעלי ההסכם, אך גם ההסכם הקבוצי הכללי איננו מכשיר מספיק להסדר תנאי העבודה בענף שלם, היות ואין הוא חל על המפעלים שבעליהם אינם חברי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם. מצב זה משאיר את עובדי המפעלים הלא מאורגנים בנחשלותם, ומילא גורם להתחרות בין מפעלים ומהוה בכלל מיכשול לקידום המשא ומתן הקבוצי. למניעת תוצאות אלה מיועד המוסד המשפטי המוקם לפי החוק המוצע והוא- צו ההרחבה". ממקבץ דברים אלה עולה כאמור כי התכלית העיקרית של צו ההרחבה היא איפוא להיטיב עם עובדים בלתי מאורגנים על ידי החלתם של ההוראות המורחבות שבהסכם הקבוצי גם עליהם.

...

גם אם היה איזה ספק לגבי פירוש הדברים, לא מצאנו לפרש את סעיף היקף התחולה בצו ההרחבה בשונה מסעיף היקף התחולה בהסכם הקיבוצי, שלגבי פירושו אין צל צילו של ספק.

אשר על כן, אנו קובעים כי המערער זכאי לפיצוי בגין אי ההפרשה לקופת גמל בסך 14,036 ש"ח, אשר ישולם לו על ידי המשיבה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העבודה, 31.8.2005 , ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשלם המשיבה למערער שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ש"ח שאם לא ישולמו למערער על ידי המשיבה תוך 30 יום, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

אשר לכוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (להלן: כוח לעובדים) - ארגון זה טען בעיניין אשמורת, כי הוא "תומך באופן חד משמעי בקיום סמכות נרחבת לממונה לקראת רישום הסכמים קבוציים, הן לעניין יציגות ואותנטיות והן לעניין תוכן ההסכמים, כזו אשר תאפשר לממונה, במקרים המתאימים, שלא לרשום הסכמים או הוראות מתוכם; לעכב רישום הסכמים או הוראות מתוכם עד לתיקונם או קיום תנאים אחרים שיציב הממונה; לקיים בדיקות, חקירות ושימועים לצורך גיבוש מסקנותיו; ולצורך כך להעזר או לקבל מידע מכל אדם או גוף מהימן לדעתו". כוח לעובדים הוסיף וטען כי "ככלל, על הממונה לפעול מתוך חזקת יציגות ומתוך חזקת אותנטיות, אולם להדרש לבדיקה פרטנית מרגע שהנתונים הנמסרים בטופסי הרישום - או ממידע מהימן שמגיע מכל מקור חצוני - מעוררים חשד ממשי להיעדר יציגות או העדר אותנטיות". עם זאת, לשיטתו של כוח לעובדים החקיקה הקיימת אינה מאפשרת הענקת סמכות נרחבת לממונה כמתואר לעיל, נוכח "עיקרון הסמכות המנהלית המורה על איסור הפעלת סמכות מדינתית אלא בהתאם למה שהותר במפורש", כאשר הענקת סמכות כאמור ללא סייגים עלולה "לייצר הפעלה שרירותית של הסמכות". לפיכך, יש לקבוע את סמכויות הממונה בחקיקה ראשית ובתקנות מתאימות, וכל עוד הדבר לא נעשה - על מנת למנוע פגיעה בעובדים מוחלשים ולמנוע רישום "הסכמים קבוציים" שאינם כאלה - יש "להורות על פרק זמן קצוב להגעה להסדרה בחקיקה, כאשר בפרק זמן זה ניתנת סמכות נרחבת לממונה (אשר פוקעת בתוך פרק הזמן שייקצב)". כוח לעובדים סבור כי הענקת הסמכות הנרחבת בתקופת הביניים אמורה להיות כפופה לכך שהממונה יבקש את אישורו של בית דין זה ככל שיסבור שאין לאשר רישום של הסכם קבוצי (ויצרף את מי שעלול להפגע מכך), וכן להתוויית "הנחיות וכללים, אשר יבטיחו הליכים ברורים, אחידים, שקופים וידועים מראש". דיון והכרעה מהותו של "הסכם קבוצי" והתנאים להיווצרותו הסכם קבוצי הוגדר בהלכה הפסוקה כ"'מונסטרום' משפטי, שגופו חוזה ונשמתו חוק" (דב"ע (ארצי) לא/4-1 בנק אוצר החייל בע"מ - מועצת פועלי באר שבע, פד"ע ב' 260 (1971); להלן: עניין בנק אוצר החייל), באשר הוא קובע נורמות היתנהגות מחייבות גם כלפי מי שאינו צד לו, ויש בו "משום אצילת סמכויות על ידי המחוקק לארגוני עובדים וארגוני מעבידים לקבוע נורמות משפטיות" (דב"ע (ארצי) לג/7-2 מדינת ישראל - וילהלם רוזנבלט, פד"ע ח' 42 (1973); כן ראו את דב"ע (ארצי) לג/4-7 אוניברסיטת תל אביב - ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב, פד"ע ה' 85 (1973); להלן: עניין אוניברסיטת תל אביב; סק"כ (ארצי) 722-09-11 מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית בישראל (4.9.11), להלן: עניין ההסתדרות הרפואית; אהרן ברק, פרשנות במשפט - פרשנות החוזה, עמ' 390 (2001)).

הסכם קבוצי לא רק קובע נורמות כלפי "מספר רב של אנשים, שלא הם קבעו את תנאיו..." (עניין בנק אוצר החייל; סעיפים 15 ו - 16 לחוק), אלא גם קובע את הנורמות האמורות באופן קוגניטי, כך שלא ניתן להפחית מזכות הנתונה במסגרתו לעובד ואף לא לוותר עליה (סעיף 20 לחוק); אינו מאפשר ליתן לעובד זכות עודפת על הסטאנדרט שנקבע בהסכם הקבוצי ככל שההסכם הקבוצי אוסר על כך (סעיף 22 סיפא לחוק); תנאי העבודה הקבועים בו יחייבו לא רק את המעסיק החתום עליו אלא גם מעסיק חדש באותו מקום עבודה (סעיף 18 לחוק); ההסכם יכול להוות בסיס לצוו הרחבה אשר ישליך על תנאי העבודה בענף מושא ההסכם בכללותו (סעיף 25 לחוק); ההסכם הקבוצי עשוי להוות טענת הגנה המונעת בנסיבות המתאימות דיון בתובענה ייצוגית במקום העבודה (סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006); ובאמצעות ההסכם הקבוצי אף ניתן לחייב עובדים בתשלום דמי טפול מקצועי-אירגוני, גם אם אינם חברים באירגון העובדים (סעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 ותקנות הגנת השכר (מאקסימום דמי טפול מקצועי-אירגוני), התשמ"ח - 1988).

...

סיכום סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, שתי בקשות-הצד נדחות.

החלטת הממונה מיום 27.4.14, שלא לרשום את ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין התאחדות התאגידים כהסכם קיבוצי, התקבלה כדין ולא מצאנו עילה להתערב בה. אשר לבקשה לרישומו של ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין עמישב - הממונה מוסמך ליתן החלטה בהתנגדות שהגישה ההסתדרות הכללית בקשר לכך, ובהתאם יימשך ההליך בפניו בהתאם לסדרי הדיון שייקבעו על ידו.

טרם סיום מצאנו לנכון להדגיש שוב את קריאתו של בית המשפט העליון בבג"צ התאחדות התאגידים למחוקק להבהיר באופן מסודר וברור, בחקיקה ובחקיקת משנה, את סמכויות הממונה ואמות המידה להפעלתן; הביקורת השיפוטית על החלטותיו; ושאר הנושאים כפי העולים מפסק דין זה. אין לנו אלא להצטרף לקריאה זו. ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז (27 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

הבקשות נדחו, וערעור על פסקי הדין של בית הדין האיזורי בעיניין זה תלוי ועומד בפני בית דין זה. #_ftn3 פסק דינו של בית הדין האיזורי בית הדין האיזורי #_ftn4 קיבל את בקשת הצד שהגישה נציגות העובדים והורה לעיתון להעניק ל"גולדשטיינים" את תנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקבוציים המיוחדים בעתון, החל מיום 1.9.2002.

בפסק דין בנק אוצר החייל #_ftn10 נאמרו בעיניין זה דברים אלה: "ההסכם הקבוצי הוא אנדרוגינוס, באשר יש בו הן מזה והן מזה, הן מהחוזה והן מהחוק, במשמעות של כלי הקובע נורמות להיתנהגות. החלק האחד של ההסכם הקבוצי – החלק החיוב (אובליגאטורי) שעניינו זכויות וחובות בעלי ההסכם – הוא כולו חוזה. החלק השני, המסדיר (הנורמאטיבי) שעניינו זכויות וחובות העובדים והמעבידים שעליהם חל ההסכם...הוא בבחינת חוק, כי הוא קובע כללי היתנהגות מחייבים החלים על ציבור שלם, כשאלה שעליהם חלים הכללים אינם הקובעים, ועל כל פנים – אינם הקובעים ישירות". ההבחנה בין הוראות אובליגאטוריות לבין הוראות נורמאטיביות בהסכם קבוצי לעיתים אינה חדה והיא אינה קלה כלל ועיקר.

...

תמיכה למסקנתו מצא בית הדין האזורי באלה: לשון ההסכם; התנהגות הצדדים לאחר ההסכם, ובין היתר, ניהול משא ומתן להסדרת מעמדם של "העובדים בניסיון" כעובדי דור ב'; הארכת תקופות הניסיון של ה"גולדשטיינים" מעת לעת; ופסיקת בית הדין הארצי בעניין אסנת ניתאי #_ftn5 ובעניין אילנה לוינגר #_ftn6 לעניין העסקת עובדים בנסיון ללא הגבלת זמן.

עמדת נציגות העובדים לפיה הסכם 1997 קבע מנגנון מעבר אוטומטי של ה"גולדשטיינים" למצבת העובדים הוותיקים בתום תקופת ה"ניסיון" של כל אחד מהם, דינה להידחות.

סוף דבר – הערעור מתקבל חלקית באופן זה: מבוטלת קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יש להעניק לכל ה"גולדשטיינים" את תנאי העבודה הקבועים בהסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון, החל מיום 1.9.2002.

המקובל בישראל הוא שנערכים הסכמים קבוציים לגבי כלל העובדים במפעל, ולא נערכים הסכמים נפרדים לגבי העובדים בכל מקצוע ומקצוע" [ראה: דב"ע לא/4-1 בנק אוצר לחייל בע"מ-מרכז הסתדרות הפקידים ואח', פד"ע ב 260, 270].

לעניין זה מפנה התובעת להוראות צו ההרחבה בעיניין פנסיית יסוד מיום 31.7.66 על פיו הורחבו הוראות ההסכם הקבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקת העבודה, לבין הועד פועל של ההסתדרות הכללית, ו"מבטחים" מיום 22.6.64 "על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה, במלאכה ובתחנות דלק", למעט, עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קבוציים, עובדים שתנאי עבודתם כוללים הסדר פנסיה, ועובדים שתנאי עבודתם כוללים הסדר קופת תגמולים-אלא אם הסכימו להפסקת התשלומים לקופת התגמולים; על פי הוראות הצוו חלה חובה על המעבידים כהגדרתם לעיל, לבטח את עובדיהם כהגדרתם לעיל בפנסיית יסוד ולהפריש 5% מהשכר הרגיל של עובדיהם לביטוח זקנה במבטחים.

...

הנתבעת העמידה תביעתה ברכיב זה על 10 ימי הודעה מוקדמת, ולפיכך אנו מורים כי מתוך הסכומים שפסקנו לעיל, יש לקזז את הסך של 1,500 ₪ כפיצוי על אי מסירת הודעה מוקדמת על ידי התובעת לנתבעת.

סוף דבר-אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל בפסק דיננו, הרי שתביעות התובעת לפיצויי פיטורים, גמול עבודה במנוחה שבועית, גמול שעות נוספות, והשלמה לשכר מינימום – נדחות.

התביעות לתשלום דמי הבראה, חופשה שנתית, הוצאות נסיעה, ופיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מתקבלות, ואנו מורים כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: דמי הבראה בסך של 3,384 ₪.

חלק ד' להסכם, שנושאו "תחולת ההסכם", קובע בסעיף 5 כך: "5. התנאים, ההטבות והתשלומים על פי הסכם זה והנובעים ממנו יחולו על עובדי החברה, המועסקים במסגרת ההסכם הקבוצי, כל עובד בהתאם להוראות הרלוואנטיות לגביו". חלק ו' להסכם, שנושאו "תוספת שכר", קובע בסעיפים 8-9 כך: "8. במשכורת חודש פברואר 2010 המשולמת בחודש מרץ 2010 יהיה זכאי כל עובד אשר חל עליו הסכם זה, בהתאם לתקופת העסקתו החל מיום 1.1.08, וכן כל מי שיתקבל לחברה בעתיד, לתוספת שכר אחוזית בשיעור של 4% בתחולה מיום 1.1.2008 (עובדים אשר החלו עבודתם לאחר יום 1.1.08 יקבלו את תוספת השכר החל ממועד תחילת עבודתם בלבד)...

בעוד שהוראה אובליגאטורית תפורש בדרך המקובלת לפרשנות חוזה, הנותנת משקל רב לאומד דעת הצדדים, הרי שלהוראה נורמאטיבית, היוצרת זכויות וחובות לצדדים/עובדים שאינם צד להסכם, ניתן מעמד מקביל לדבר חקיקה ולכן פרשנותה תיתבסס במידה רבה יותר על תכליתו האובייקטיבית של ההסכם (דב"ע לא/1-4 בנק אוצר לחייל בע"מ – מרכז הסתדרות הפקידים, פד"ע ב 260, 268; דב"ע נו/ 4-15 מועצת פועלי רחובות - מכון ויצמן למדע, פדי ל (1) 163).

תכליתם האובייקטיבית של הסכם השכר בכלל ושל הוראת סעיף 8 בפרט, הנה להסדיר את תנאי השכר של עובדי החברה לתקופה המתחילה ביום 1.1.2006 ועד ליום 30.6.2011, זאת כפי שעולה במפורש מהמבוא להסכם.

...

בכפוף לאמור בשני הסעיפים האחרונים – התביעה ל-25,000 ₪ לתובע, נדחית.

יתר התביעות – ביחס לתקופה שממועד הפרישה ואילך ומכוח סע' 37ד לחוק הסכמים קיבוציים– נדחות בזאת.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעות את הוצאותיהם ושכר טרחת עו"ד בגין הליך זה, בסך 10,000 ₪.