הסכם קיבוצי בתעשיית הדפוס

אלא: המונח "תעשיית הדפוס" הוגדר בהסכם הקבוצי הכללי שבין היתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונג' (7031/77) מיום 31.7.77 ("ההסכם הקבוצי המקורי"), כפי שתוקן מעת לעת, ואשר הוראותיו הורחבו בצו ההרחבה בענף הדפוס, כדלקמן: ""תעשיית הדפוס" – כל מיפעל בתחום: דפוס הבלט, האופסט, פוטוליטו, כמו כן כל מיפעל העובד בשיטת דפוס אחרת והכריכה" (ההדגשה הוספה - מ.ש.ג.).

...

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעים לפיה בכל שנת עבודה היו זכאים לתשלום עבור 10 ימי חג. תדביק פק לא טענה כי שילמה לתובעים דמי חגים, ולא חלקה על אופן התחשיב והסכום שנתבע, אלא הסתפקה בהכחשת תחולת צו ההרחבה בענף הדפוס (סעיף 23 לכתב ההגנה; סעיף 7 לתצהירה של גב' גלילי).

לפיכך, משקבעתי כי התובעים הועסקו כעובדים בשכר, נדחית טענת תדביק פק לפיה יש לראות בתובעים כעובדים במשכורת, ואני מקבלת את התביעה להשבת ניכוי שלא כדין מהשכר.

סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, על תדביק פק לשלם לתובעים, בתוך 30 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: לתובע מס' 1, מר יבגני לוין: מענק חג בסך 26,205.54 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; פיצוי בגין הפרשה בחסר לקרן פנסיה בסך 3,117 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך 12,002.8 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 16/12/11 ועד מועד התשלום בפועל; השבת ניכוי שלא כדין מהשכר בסך 308.7 ש"ח נטו, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/1/12 ועד מועד התשלום בפועל.

- הסכם קבוצי כללי לתעשיית הדפוס על ענפיו, הכריכה , תעשיות לוחות אופסט והצינקוגרפיה ( להלן: " הסכם הדפוס " ).

...

אשר על כן התביעה שכולה עוסקת בדרישות לתנאי שכר ותנאים נלווים מכוח אותם הסכמים – דינה להידחות.

אין בידינו לקבל טענה זו של המערערים.

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

עניינה של בקשת הצד הנו, שאלת תחולתו של ההסכם הקבוצי הכללי לתעשיית הדפוס על ענפיו, הכריכה, תעשיית לוחות האופסט והצינקוגרפיה, שנחתם בין היתאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים ביום 25/3/1974 ומספרו 7010/74 על עדכוניו, תיקוניו ותוספותיו (להלן: "הסכם קבוצי בענף הדפוס") על המשיבות.

...

לסיכום – משהוכח כי עיקר פעילותה של המשיבה מהווה "תעשיית דפוס", המשיבה הינה מעסיק בענף הדפוס, וכפועל יוצא מכך, חלים עליה הוראות ההסכם הקיבוצי בענף הדפוס.

על אף האמור, נבהיר, כי כפי שסברנו מראשיתו של הדיון, כך אנו סבורים גם כעת כי על הצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן ולדון ולפתור מחלוקת זו במישור הקיבוצי בין הצדדים, ולא בהכרעה שיפוטית.

התביעה מתקבלת.

מקורו של הרכיב הוא בהסכם הקבוצי הכללי בתעשיית הדפוס משנת 1974 בו נקבע כי ישולם לעובדים לאחר שלושה חודשי עבודה מענק חג של חודש ימים בשנה, מחציתו בערב חג הפסח ומחציתו בערב ראש השנה, ובאופן יחסי לחודשי עבודתו.

...

דיון והכרעה: לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים ולהחלטתו של בית הדין האזורי הגענו לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל, כך שייקבע כי אין לחייב את המבקשים בתשלום אגרה בשיעור של 1% מסכום תביעתם.

עם זאת, אנו סבורים כי הרכיב נכלל בסיפה של ההגדרה האמורה, שעניינה "תשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו". הסיפה להגדרת "שכר עבודה" מלמדת כי ההגדרה אינה מונה רשימה סגורה של רכיבים שייחשבו כשכר עבודה, אלא זוהי רשימה פתוחה, ויש לבחון לגבי כל רכיב ורכיב האם הוא משתלם לעובד "עקב עבודתו" ו"במשך עבודתו".

סוף דבר – בקשת רשות הערעור מתקבלת.

בסיום שלב ההוכחות ביקשנו את היתייחסות הצדדים לאפשרות לבקש את עמדת הצדדים להסכם הקבוצי בענף הדפוס, אשר הוראותיו הורחבו; לאחר שמיעת היתנגדות התובעים מחד, והסכמת הנתבעים מאידך החלטנו שלא לעשות כן, וזאת הן נוכח עדות הנתבע כי פנה זה מכבר ליועץ המשפטי של היתאחדות המלאכה והתעשייה ועידכן אותו בפרטי התיק דנן, אך זה בחר שלא להתייצב בתיק, והן נוכח השלב בו היה מצוי התיק, לאחר סיום שלב ההוכחות (החלטת בית הדין מיום 23.6.11).

...

סוף דבר בטרם נסיים מצאנו לנכון להעיר, נוכח האופן בו ביקשו התובעים להציג את הנתבעת ואת מר מיכל, כי אנחנו דווקא התרשמנו שפרט למחלוקת בסוגיית חלות צו ההרחבה, פעלו הנתבעים כלפי התובעים, על פי רוב, בהגינות ובהתאם לדין, גם אם לא תמיד היה הדבר ברור להם וגם אם בהתנהלותם נפלו טעויות, עליהן הצבענו לעיל.

על יסוד כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים (יתר התביעות נדחות): לתובעת, גב' סטפנוב סבטלנה: פיצויי פיטורים בסך 9,967 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד סיום העבודה, 4.9.09 ועד מועד התשלום בפועל; פיצוי בגין העדר הפרשה לקרן פנסיה (חלק מעביד) בסך 6,494 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 15.7.08 (מחצית תקופת הזכאות מחודש 05/07 עד 09/09) ועד מועד התשלום בפועל; דמי הבראה בסך 340₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 4.9.09 ועד מועד התשלום בפועל; פיצוי בגין מענק חגים בסך 7,831 ₪ , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 4.9.09 ועד מועד התשלום בפועל; הפרשי גמול עבודה בשעות נוספות בסך 5,605 ₪ , בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 4.9.09 ועד מועד התשלום בפועל; בגין ניכוי שלא כדין מהשכר - 200 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה 04/08 ועד מועד התשלום בפועל וכן ₪ 1,250 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מחודש 08/09 ועד מועד התשלום בפועל; בגין ניכויים לפנסיה שלא הו עברו ליעדם - 941 ₪ , בצירוף ריבית והצמדה מיום 4.9.09 ועד מועד התשלום בפועל; פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סע' 26א(ב) לחוק הגנת השכר בסך 1,500 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 – נדחית.