הסכם קיבוצי בענף התעשייה

מונחת להכרעתי בקשת המבקש (התובע) מיום 15.4.19 לתקן את כתב התביעה שהגיש ביום 27.11.18, כך שיוספו לו זכויות נטענות מכוח הסכם קבוצי בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה; ואלו העובדות הדרושות לענייננו: המבקש עבד אצל המשיבה מיום 7.6.2007 ועד ליום 8.7.2018.

...

לסיכום נטען כי אם בית הדין ייעתר לבקשה, יש לקבוע התיק לדיון מוקדם נוסף וכן לשנות את מועדי הגשת התצהירים בהתאם והכל בכפוף להוצאות ריאליות של המשיבה – בפרט לאור הפירוט הנרחב בכתב ההגנה והעבודה הרבה שהושקעה בו. בתשובתו המבקש הסביר, כי טרם קיים את ההחלטה להגיש הודעה לעדכון דמי ההבראה והחופשה, היות ובכוונתו לתקן רכיבים אלו ממילא בכתב התביעה המתוקן.

דיון והכרעה תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), מקנה לבית הדין סמכות להיעתר לבקשה שהוגשה על ידי מי מהצדדים לתיקון כתבי הטענות בכל שלב של הדיון.

על המבקש לפעול על פי החלטתי מיום 24.5.19 לעניין גילוי מסמכים ספציפיים.

על הצדדים חל צו ההרחבה בענף האפייה ולחלופין, ההסכם הקבוצי הכללי שבין היתאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה, או צו הרחבה מכוחו, לחלופי חילופין במידה והעסיקה מעל ל-20 עובדים, ההסכם הקבוצי בענף התעשייה או צו שחל מכוחו.

...

לאור האמור – ומשבתלושי שכרה התנהל פנקס חופשה באופן המביא לביטוי את הקף עבודתה וערך שעת/ יום עבודה וניצול חופשה וכרטיס הנוכחות – נדחית התביעה ברכיב חופשה.

משכך – נדחית טענתה ברכיב זה, שבתביעתה.

לאחר ששקלנו כל אלה – אין ניתן צו להוצאות.

פוליסות ביטוח מנהלים שווקו בתקופה המתוארת בעיקר, אך לא רק, לעובדים בכירים שהועסקו בחוזים אישיים ולעובדי ענפים תעסוקתיים שלא היו כפופים להוראות הסכמים קבוציים וצוי הרחבה שחייבו צירוף עובדים לקרנות הפנסיה ההסתדרותיות הענפיות, בכפוף לאפשרות המאד מוגבלת בחלק מההסכמים הקבוציים לצרוף מנהלים ועובדים בכירים לביטוחי מנהלים (ראו לדוגמה: סעיף 2(ד) ונספחים 2 ו – 3 של ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה משנת 1979, המאפשר צירוף לביטוח מנהלים של מספר מוגבל של עובדים לפי "תפקידם ומעמדם" בענפים מוגדרים; ההסכם הקבוצי בענף תעשיית היהלומים משנת 1996 המאפשר עריכת "ביטוח תגמולין ופיצויים" ל"עובדים בודדים מומחים בעלי מעמד מיוחד").

...

מצאנו, לפיכך, לקבל את ערעור המערערת ולבטל את פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים שהושתו עליה, באופן שהסכום של 30,863 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום העבודה (31.3.2015) ועד למועד הפקדתו בחשבון המשיבה (27.5.2015).

סוף דבר ערעור המערערת נדחה, בכפוף להפחתת פיצויי ההלנה כאמור בסעיף 57 בפסק הדין.

בנסיבות העניין, ובהן תקדימיות הסוגיה וחשיבותה, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות בערעור.

תחולת ההסכם הקבוצי בענף התעשיה ודמי כלכלה התובע טען כי הנתבעת לא שילמה לתובע בעד רכיב זה, לפי "צו ההרחבה". התובע הפנה לסע"ש (ב"ש) 19170-10-12 מוגיב מחמוד אלחיח נ' ראובן שמעיה שבו נפסק כי התובע היה זכאי לדמי כלכלה בהתאם להסכם הקבוצי בענף הבנייה.

...

הנתבעת תשלם לתובע את היתרה בגין שכר 12/15 בסך של 28 ₪ (מעוגל).

סוף דבר התביעה נדחית ביחס לרכיבים: הפרשי שכר מינימום, שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי נסיעות, דמי חגים, דמי כלכלה ופיצוי בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים בגין הרכיבים המפורטים מטה: השלמת פיצויי פיטורים בסך של 5,774 ₪.

כפי שנקבע בבר"ע (ארצי) 34134-03-20 Habtemariam Tsagay  נ' לחמים מאפייה ואספרסו בר בע"מ  (21.5.2020) "צו ההרחבה בתעשייה הוא, לפיכך, הצוו השיורי בתחום הפנסיוני לעובדים בענפי המלאכה והתעשייה השונים והוא חל, לפיכך, על מעסיקים בענף האפייה שאינם צד להסכמים הקבוציים ולצו ההרחבה במלאכה. אף בצו ההרחבה בתעשייה "התשלום לקרן הפנסיה, ולקופת הביטוח יחולו החל מהחודש הראשון לעבודתו של כל עובד"..

...

בענייננו הבקשה הועלתה במסגרת תצהיר הנתבעת ודינה להידחות.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: בגין דמי הבראה- סך של 7,560 ₪.

בנוסף, ובשים לב לכך שמרבית התביעה נדחתה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.